מירה עווד: "כשאני אומרת שאני פלסטינית, אנשים קמים והולכים"
השכנים בכפר לא הבינו את הנערה עם הנזם, במשפחה כעסו בגלל שמועות על כך שהיא מבלה עם גברים באוניברסיטה, ומהצד השני, ריססו על האוטו של בן זוגה "מוות לערביות". מירה עווד הפכה את כל החוויות שצברה לסדרה "מונא" ומספרת למה להיות ערבייה משוחררת מינית זה כמו לצאת מהארון. צפו
כתבת וידאו: אנה בורד, צילום: אלי דסה, עריכה: גיא פוקס
מירה עווד (43) לא הכניסה את עצמה למסגרת אחת. מצד אחד ערבייה, מצד שני ישראלית. מצד שלישי, מדלגת בין שני צידי המתרס אבל בעצם לא כאן ולא שם. לא פעם חטפה מכולם, הפכה ערביית מחמד או מתייהדת, תלוי את מי שואלים, ומצאה את עצמה במרכזה של סערה פוליטית. את תחושת האחרות שלה וגם את כל תחושת השחרור, היא זיקקה לסדרת הטלוויזיה שיצרה, "מונא" (תסריטאית: מאיה הפנר, במאי: אורי סיון, משודרת בכאן), על צלמת, אישה, ערבייה וישראלית שחיה בת"א ונבחרת לייצג את ישראל בתערוכת צילום, כשברקע מתחולל מבצע בעזה ונופלים טילים על העיר.
יש רגע בסדרה כשאומרים שיש ערבי מחמד, אבל אין פלסטיני מחמד.
"הרבה ישראלים לא מסכימים שנקרא לעצמנו פלסטינים, כי זה מאיים. פלסטיני זה טרוריסט. ערבי ישראלי זה נחמד כזה, חמוד. אבל פלסטיני? כשאני אומרת שאני פלסטינית יש אנשים שקמים והולכים. אני חושבת שיש לי זכות לקרוא לעצמי פלסטינית כי יש לי מורשת פלסטינית, אני אזרחית ישראלית. זה כמו שמרוקאי הוא ערבי. אבל הוא מרוקאי, לא נולד בכווית".
הריאיון המלא יתפרסם מחר ב"ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
