המדריך לאושר: דני רובס חוזר לאלבום המשמעותי בחייו
30 שנה חלפו מאז יצא "בדרך אל האושר" והעביר את דני רובס אל קדמת הבמה. רגע לפני המופע החגיגי, רובס מספר ל-ynet על האלבום שעימו פרץ וחושף קליפים נדירים מהתקופה שבה הקליט את הלהיטים הגדולים. צפו
"הם רקדו מסביבו בטירוף, הוא היה מאושר", מספר פזמון השיר "איך הוא שר" מהאלבום "בדרך אל האושר" שחוגג השנה יום הולדת. לא רחוק מהמשפט הזה, בקצה אותו אלבום משמעותי כל כך בחיי, מסתתר משפט אחר מתוך שיר על גן המשחקים של ילדותי: "כששיחקתי פה מעולם לא חשבתי שאהיה פעם בן 30". והנה, "בדרך אל האושר" כבר בן 30 - הוא אומנם לא מסתובב על פטיפונים או מערכות סטריאו, כי כבר אין כאלה - אבל בעיניי הוא עדיין מסתובב על אותה קרוסלה ישנה ברחובות בהם גדלתי.
עוד בערוץ המוזיקה:
דודו פארוק הוא העתיד של המוזיקה הישראלית
הקליפ החדש של ספייק לי הוא לא פייק ניוז
"מזמינים אותי להופיע במדינות שאסור לי להגיע אליהן"
"בדרך אל האושר" היה הצלחה ענקית. מפחידה כמעט. אחרי שנים ארוכות בהן עמדתי מזוקן ומתולתל עם גיטרה מאחורי הכוכבים הגדולים של המוזיקה הישראלית, פתאום כל האור כוון אליי. כולם התעסקו במילים והכוונות הנסתרות, המנגינות וחיי האישיים - וכולם רצו חתיכה ממני.
אני זוכר שעות אולפן אינסופיות בניסיון לדייק כל צליל וכל כלי; אני זוכר הופעות ארוכות שמילאו אותי אושר עצום; אני זוכר המוני פנים והמוני שמות, שקים של מכתבים, אינסוף ידיים מושטות. שלושים שנה אחרי הפריצה הזו, אני עדיין כאן, כותב ושר בקצב לא פחות אינטנסיבי מסוף שנות ה-80. אני עדיין בדרך אל האושר והיום אני כבר מבין שהאושר הוא הדרך, ומאמין שהטוב עוד לפניי.
הפחד ההוא כבר לא מתפתל בעורקי, והתקווה עדיין מאירה אותי בחושך. ב-20 בפברואר נחגוג לאלבום בהיכל התרבות בתל אביב, עם הרכב מורחב של נגנים מוכשרים ורביעיית מיתרים מופלאה, נבצע את כל שירי האלבום (כמעט) בזה אחר זה והמון הפתעות. אני פותח שוב את השער הישן, בדרך אל האושר. הילד הרזה ההוא מרחובות שחלם מילים ומנגינות על האופניים יהיה שם גם, בתוכי עמוק, ואני מקווה שאתן לו סיבה לגאווה.
