אחותו של עמוס עוז: "הצעתי לתרום לו אונת כבד אבל אמרו שמאוחר מדי"
רק במלאת שלושים למותו של עמוס עוז, מרגישה מרגניתה קלוזנר שהיא יכולה לדבר בהרחבה על אחיה הבכור. בריאיון שמתפרסם היום ב"ידיעות אחרונות", במוסף "7 ימים", היא מספרת על הקשר ההדוק שניהלה עם "עמוסי", השיחה האחרונה ביניהם וההתמודדות עם מחלת הסרטן. צפו
כתבת וידאו: נינה פוקס, צילום: משה מזרחי, עריכה: איתי פולק ושיק
יומיים לפני שנשם את נשימתו האחרונה, צילצל הסופר עמוס עוז למרגניתה קלוזנר, אחותו הקטנה, כדי להודות לה. "עמוס חלה לפני שלוש שנים וידעתי על כך מיד, מההתחלה", היא מספרת. "ישבתי איתו בבית החולים בילינסון במהלך הטיפולים, דיברתי עם הרופאים, סעדתי אותו, הצחקתי אותו, ואם החמצתי טיפול - צלצלתי אליו למחרת, לשאול איך היה. אחר כך הגיעו שמונה חודשים של רמיסייה, הפוגה, וכשנודע שהסרטן התפרץ בשנית עמוס אמר: 'אני נותן פייט, עוד אל תשבו עליי שבעה'. עניתי לו: 'אני מאחוריך'. אפילו פניתי לרופא שלו והצעתי לתרום לעמוס אונת כבד, חשבתי שאולי בכך אציל אותו. ניסיתי לעשות למענו כל מה
שיכולתי, אבל הרופא השיב שתרומה שלי לא תעזור, מפני שהסרטן כבר מפושט".
עמוס ידע על כך?
"לא בזמן אמת. לא היה טעם לספר לו, כיוון שההצעה שלי נדחתה. אבל בשיחת הטלפון האחרונה שלנו, ברביעי בערב, עמוס אמר לי: 'הרופא סיפר לי מה הצעת והעיניים שלי מלאות בדמעות, אני נורא נרגש'. לא העליתי בדעתי שאלה יהיו המילים האחרונות שאשמע מאחי הגדול. אחרי יומיים, בצהרי יום שישי, כשבאתי לבקר אותו בבית החולים, הוא כבר היה מחובר לחמצן וחסר הכרה. שעתיים לאחר מכן נפטר".
הכתבה המלאה מתפרסמת היום ב"ידיעות אחרונות" במוסף "7 ימים"
