"זה לא הסוף של הג'יהאד האיסלאמי, זו רק ההתחלה"
ב-25 שנה האחרונות היוצר התיעודי פרנסואה מרגולין חקר את הפלגים הכי קיצוניים באיסלאם. בסרטו החדש "הג'יהאדיסטים" הוא מדבר עם פעילים שיעשו הכול כדי שהאיסלאם תהיה הדת היחידה בעולם. בריאיון הוא מדבר על הפחד של דעאש מישראל, על השאננות האירופית ועל מה גורם לצעיר מן השורה להצטרף לארגון שכזה
פעם, כדי לתעד דרשות מסיתות של הג'יהאד העולמי היה עליך להסתנן למסגדים מסוימים עם מצלמה סמויה, או לנסוע עד לאפגניסטן. אבל הזמנים השתנו, דאעש פרץ לחיינו דרך מסך הטלוויזיה וצג המחשב, ואיתו גם נפוצו לכל עבר המסרים הרעילים של מנהיגי קבוצת הטרור האיסלאמית והאיומים הבוטים נגד המערב. למרות זאת, המטיפים הללו מעדיפים לדבר אליכם מרחוק, דרך הצינורות המקובלים שלהם.
את פרנסואה מרגולין זה לא סיפק. העיתונאי הצרפתי הוותיק ששהה בתחילת שנות ה-2000 בארץ הטליבן, יצא למסע בצפון אפריקה כדי להאזין לאנשי הדת הקיצוניים מקרוב, כדי ללמוד וגם כדי להזהיר אותנו בסרטו "ג'יהאדיסטים" (או בשמו הצרפתי Salafists) שלא ידוע עדיין האם ישודר בישראל.
מרגולין שביקר באפגניסטן בסוף ימי הכיבוש הסובייטי, חזר אליה בשנת 2000, כדי לתעד את ההשתלטות של הטליבן על אפגניסטן בסרטו Taliban Opium. כשנה לאחר מכן, התחוללה המתקפה של ה-11 בספטמבר בארצות הברית, על ידי מחבלי ארגון אל-קאעידה שפעל מרחוק בהכוונת אוסמה בן-לאדן בערבות אפגניסטן. מאז כאמור התוודענו גם לארגון הסוני המתחרה דאעש, ומרגולין יצא לחקור בעצמו מה השתנה במסגדים ובכתובים. כדי לעשות זאת הוא חבר לעיתונאי המאוריטני לאמין עוד מוחמד סאלם למסע מצולם בקני צרעות איסלאמים בצפון אפריקה ובו נחשפים משטרות הצניעות האדוקות, ההוצאות הפומביות להורג ובתי המדרש המסיתים.
"הציבור בצרפת סבור שהאיסלאמיסטים באפגניסטן רחוקים ממנו, אבל כשאנו חושפים את ההתארגנויות הללו במאלי, תוניסיה ומאוריטניה, מדובר במקומות קרובים מאוד, ובחלק מהמקומות הם אף דוברים צרפתית", אומר מרגולין, שמספר כי החתירה של השניים לצלם במחוזות דאעש בסוריה נכשלו בגלל איום על חייהם. ריאיון מתוכנן עם נציגים של ארגון בוקו חראם על גבול ניגריה וניז'ר הופסק, לאחר שצמד העיתונאים טעו בהגיית שמו הנכון של הפלג אליהם משתייכם. "הם היו מוכנים להרוג אותנו רק בגלל הסיבה הפעוטה הזאת", הוא מעיד.
במה שונה האידיאולוגיה של אל-קאעידה, דאעש ושאר הפלגים הג'יהאדיסטים?
"האידיאולוגיה זהה לגמרי, ממש כמו ווהאביזם בסעודיה. היום יש יריבות בין דאעש לאל-קאעידה והם נלחמים על תשומת הלב של מצטרפים אדוקים חדשים. זו הסיבה שעומדת מאחורי האלימות האכזרית בסרטוני דאעש. ככל שהם יותר אלימים, כך הם יותר מפתים עבור האנשים הללו. האנשים שמשתייכים לאל-קאעידה נראו תמיד יותר שקטים ושלווים שזה מאוד מוזר כשאתה חושב על אלפי הקורבנות שהם גבו. בעבר אל-קאעידה לא השתמשו בווידאו. דימויים חזותיים אסורים על פי האיסלאם. עתה הם עושים בהם שימוש בגלל היריבות עם דאעש. וזו יריבות שבאה לידי ביטוי באיזורים אחרים. בוקו חראם למשל קרועים בימים אלה בין שני פלגים - זה המזדהה עם דאעש, וזה שעם אל-קאעידה".
בראיונות שלך בסרט, אתה נותן לך פתחון פה למטיפים שמבטאים בכנות את הרעיונות המפחידים שלהם. לא חששת שאתה מספק להם עוד ערוץ להפצת המסרים הללו?
"ממש לא. הם לא אוהבים את הדרך בה אני משתמש בנאומים שלהם. מה שהם אוהבים, כמו כל הרודנים, זה סרטי תעמולה. הם עושים הרבה כאלה באינטרנט. לא מצא חן בעיניהם שלוקח לנו שישה חודשים לעבוד על הסרט שלנו בחדר העריכה, ושהדברים שלהם לא היו גולמיים יותר".
אפשר להבין את המאמצים של המטיפים, הדרשנים והמלהקים למיניהם שפועלים במסגדים וכיום גם בטלוויזיה ובווידאו כדי לעורר את תשומת לבם של צעירים בעולם הערב ובמדינות המערב. אבל קשה להבין מה גורם לגברים ונשים שגדלו בחברה המודרנית באירופה להתמסר לדת ולחיים הסגפניים והאלימים שמציעים להם ארגוני הג'יהאד. "יש שילוב של כמה נושאים שמהווים מוקד משיכה לאיסלאם הרדיקלי: עוני בפרברים של פריז ולונדון למשל, הדחף לנקמה על הקולוניאליזם בארצות המגרב, היריבות בין הסונים לשיעים, השנאה לארצות הברית וישראל, או אפילו מתיחות שקיימת בין שחורים לערבים בכמה מדינות באפריקה. אבל אף אחת מהסיבות אינה עומדת בפני עצמה", מסביר מרגולין ומזכיר שרבים מבין הטרוריסטים יצאו ממשפחות עשירות. "אני חושב שהסיבה האמיתית היא שאידיאולוגיות אחרות, כמו קומוניזם, סוציאליזם ולאומיות ערבית באו לסיומם. אנשים מחפשים משהו חדש בדת, כי אין בה היבט של רציונליזם".
ברק אובמה הביא לחיסול בן-לאדן ומיגור אל-קאעידה, ודונלד טראמפ כבר הכריז על תבוסת דאעש. אבל נראה שפעילות צבאית לא מספיקה כדי לשים סוף לג'יהאד, שהוא רעיון לא פחות מיישום מעשי בשטח. ואכן מרגולין סבור כי לא המלחמה בסלפים (זרם שמאמין שהאיסלאם צריך להיות הדת היחידה בעולם) צריכה להתקיים בכמה רובדים במקביל. "אני לא חושב שזה יהיה רעיון טוב להסתמך רק על ניצחון של הצבא והמשטרה במאבק למיגור האיסלאם הקיצוני. זה מאוד עוזר לפעמים כמו במקרים של שחרור מוסול וראקה, או ההגנה על במאקו (בירת מאלי) על ידי הצבא הצרפתי ב-2014, אבל האידיאולוגיה ממשיכה להתקיים ומתפשטת", הוא מזהיר.
"ב-2000 כששהיתי לצד אנשי הטליבן, הסלפים היחידים בעולם היו באפגניסטן, בחלק מפקיסטן ובתוך כמה מסגדים במערב, ואילו עכשיו הרעיונות הללו פופולריים בכל העולם הערבי, בכל מדינות המערב, ברוסיה ובסין. זה לא הסוף של הסלפיזם, וגם לא של הג'יהאדיסטים, זו רק ההתחלה. הם בטוחים שהזמן עומד לצדם, יש להם סבלנות ושגם אם הם יובסו בשדה הקרב, בסופה של המלחמה הם יצאו כמנצחים. זהו רצון האל".
מה התפקיד של ישראל בחזית המאבק של המערב בתנועות הג'יהאד?
"לישראל יש תפקיד חשוב. לאיסלאם הקיצוני יש נוכחות כלשהי בציבור הפלסטיני וגם בסיני. עבור ישראל מדובר באתגר חדש. אבל יש באיום הזה פוטנציאל לכריתת בריתות עם סעודיה ואולי גם איראן בעתיד. שתי המדינות הללו נלחמות באיום של ארגונים איסלאמיים קיצוניים שחותרים תחת השלטון, והם אינם מצליחות לשלוט בהם יותר. באפריקה יש המון מומחי ביטחון ישראלים שמייעצים עבור שלל ממשלות. הממשלות הללו יודעות שהישראלים אינם תמימים והם לוחמים יעילים.
בראיונות עם המטיפים עולות האשמות ואיומים נגד היהודים שוב ושוב, וכך גם בנוגע למדינת ישראל. לא פעם הם מבלבלים בדבריהם בין אלה לאלה, אך המלים שלהם נוטפות שנאה וחשדנות כלפי התקשורת. כך למשל במקרה של רצח שלושת הילדים היהודים בבית ספר אוצר התורה בטולוז שבצרפת על ידי הרוצח מוחמד מרע, עליו אומר אחד המטיפים ממאוריטניה: "אני לא מאמין שהוא רצח ילדים, זהו חטא על פי הקוראן. ילדים הם תמימים".
"הם לא אוהבים יהודים והם לא אוהבים את ישראל, אבל ישראל היא לא הסיבה שבגללה הם נלחמים", אומר מרגולין, "הם לא תומכים בהכרח בפלסטינים מכיוון שרבים מהם אינם נחשבים לדתיים במיוחד, ויש ביניהם גם נוצרים רבים. הם רוצים להמיר אנשים מדתם, בין אם יהודים או נוצרים או יזידים או בודהיסטים, ואם זה לא מצליח - אז להרוג אותם. עבורם, האיסלאם היא הדת האולטימטיבית. עבורם אברהם היה מוסלמי, וכך גם משה וכך גם ישוע".
למרות זאת, הם לא פועלים באופן ישיר נגד ישראל.
"הם מפחדים מישראל, במיוחד מבחינה צבאית. הם יודעים שישראל לעולם לא תהסס להגיב, במידה והם ינסו לפגוע במדינה או באזרחיה. כשדאעש התקדמו בכיבוש שלהם, הם קיבלו מסר מישראל: אם תנסו לחדור לירדן מטוסי צה"ל יפציצו את ראקה ומוסול ויחריבו את שלטונכם. המנהיגים ידעו שמדובר באיום אמיתי ולכן נמנעו מלנסות ולהתגרות בישראל, שזה היה קו אדום מבחינתה. אבל הם כמו כל האנטישמים: שילוב של שנאה ופנטזיות".
גילויי האנטישמיות של האיסלאם הקיצוני הם מה שמניע אותך כשאתה משווה אותם לנאצים בסרט?
"כשאני מדבר על נאצים אני משווה בין הנטייה להרוג אנשים ללא כל סיבה. בני משפחתו של סבי נהרגו באוקראינה וליטא בזמן השואה, רק בגלל היותם יהודים. אני רוצה למנוע מדברים כאלה לקרות שוב, והתפקיד שלי הוא להזהיר את הקהל האמריקני והאירופי שזה עלול לקרות שוב אם לא נעשה שום דבר בנוגע לזה. תמיד יותר טוב לדעת על מה חושבים האויבים שלך. לו הייתי נולד בזמן הנכון, הייתי רוצה לערוך ריאיונות עם היטלר או גרינג, כך שהיהודים באירופה היו יכולים להיות זהירים יותר, ואולי היה עולה באפשרותם להימלט ממחנות ההשמדה".
