שתף קטע נבחר

פסטיבל סאנדנס: מצאנו מועמד לאוסקר, לשנה הבאה

הדרמה The Report בכיכובו של אדם דרייבר עוסקת באופן מבריק במחדלי ה-CIA ובתוכנית העינויים שלה וכבר מסתמנת כמועמדת לאוסקר. אבל היו עוד מציאות בסאנדנס, שכמו תמיד מבשר על מגמות קולנועיות חשובות - כמו ההסתערות של רשתות הסטרימינג על תכני הפסטיבל. סקירה

פסטיבל קאן הוא אירוע הקולנוע הבינלאומי הזוהר ביותר בעולם, פסטיבל טורונטו הוא הנרחב והעמוס ביותר, וגם פסטיבל ונציה, ברלין, קרלובי וארי בצ'כיה, לוקרנו בשוויץ וטרייבקה בניו יורק נהנים מיוקרה, אולם בכל הנוגע למצבה של תעשיית הקולנוע, פסטיבל סאנדנס שנחתם השבוע הוא הברומטר המדויק ביותר. לא שלא ידענו את זה, אבל הממצאים שהתקבלו השנה מעידים על כך שהקולנוע האמריקני דועך במהירות ומפנה מקום לפלטפורמות הסטרימינג השונות. רק סמלי הוא שרוברט רדפורד שייסד את פסטיבל סאנדנס אי אז ב-1978, הודיע על פרישתו בשלב מאוחר זה של הקריירה. בגיל 82 לא מן הנמנע שבמקום להטריח את עצמו לבית הקולנוע, גם הוא מעדיף "נטפליקס אנד צ'יל".

 

פסטיבל סאנדנס (צילום:  Jemal Countess)
רוברט רדפורד. האיש שייסד את פסטיבל סאנדנס(צילום: Jemal Countess)

בעבר שוק הסרטים בפארק סיטי המושלגת היה מתחמם ומגיע לנקודת רתיחה בינואר, ומפלס שביל מסומן כל הדרך אל בתי הקולנוע בהמשך השנה, לעתים כל הדרך לטקס האוסקר של השנה העוקבת. לא הפעם. חלק גדול מהסרטים הבולטים שנכללו במסגרות השונות של הפסטיבל הוקרנו בפעם הראשונה, וככל הנראה לאחרונה, על המסך הגדול. השחקנים הגדולים בזירת המסחר של סאנדנס היו HBO, אמזון, הולו, נטפליקס והמתחרה החדשה בשכונה - אפל. ואילו המפיצים המסורתיים, אלו שרוכשים סרטים כדי להקרינם בבתי קולנוע ברחבי ארצות הברית ובעולם, היו זהירים הרבה יותר מבעבר. הקיבולת שלהם ללקיחת סיכונים הולכת ופוחתת.

  

החדשות הטובות ליוצרים הן שאחרי הבצורת המדאיגה של שנה שעברה בסאנדנס, עם שפל שנרשם במספר העסקאות וגובה הסכומים שהושקעו ברכש הסרטים, הפעם הקניינים של חברות הסטרימינג השונות שלפו את פנקסי הצ'קים וביקשו את המפיקים לחתום כאן, כאן, וכאן. זה אולי מקטין את הסיכוי שסרטים אלו יגיעו לקאן, או לבתי הקולנוע בהמשך הדרך, אבל המזומנים שהם מזרימים לתעשייה משאירים אותה עם תקווה לעתיד. תקווה גדולה למסך הקטן.

 

רשימת קניות

מי שהובילה את ההסתערות הייתה אמזון שליקטה כמה סרטים מבטיחים, ובראשם הקומדיות Late Night ו-Brittany Runs a Marathon והמותחן הפוליטי The Report - מהלהיטים המוצלחים של הפסטיבל השנה. Late Night של הבמאית נישה גנטארה היא סאטירה עוקצנית מרושעת בכיכובן של מינדי קלינג ואמה תומפסון המתרחשת בתוכנית טוק-שואו לילית. אמזון רכשה את הזכויות בתמורה ל-13 מיליון דולר, מיליון דולר פחות ממה ששילמה על Brittany Runs a Marathon של פול דאונס קולאיצו בכיכובה של הקומיקאית ג'יליאן בל, שמגלמת בחורה הוללת שמחליטה לשנות את חייה ובוחרת לעצמה אתגר: לרוץ במרתון ניו יורק.

 

פסטיבל סאנדנס ()
מתוך Brittany Runs a Marathon

Brittany Runs a Marathon הוא ניצחון נאה של אמזון, שמצאה עצמה בקרב בידינג על הסרט מול נטפליקס ואחרים, אבל ההישג הגדול ביותר של חטיבת הסטרימינג של ג'ף בזוס היא הרכישה של The Report - הסרט הטוב ביותר שכותב שורות אלה ראה במהלך הפסטיבל שמתסמן גם כמועמד בולט במירוץ לאוסקר הבא. מדובר במותחן מוקפד ומתוסרט באופן מבריק, המבוסס על סיפור אמיתי ומורכב. סקוט ז. בארנס כתב, ביים וניתב על העלילה הנאה באופן חלק בין מחדלי ה-CIA ואימוץ תוכנית עינויים לא חוקית של פעילי טרור בניסיון מתמשך וכושל להוציא מהם מידע, לבין תחקיר העומק שביצע דניאל ג'ונס בשליחות הסנאט, והמאבק הפוליטי המתוח בין הרשויות הביטחוניות, המחוקקות והמבצעות בממסד האמריקני.

 

אדם דרייבר מגלם את ג'ונס הנחוש שמתעקש להילחם בטחנות הרוח שמנסות לרסק את טחנות הצדק. אנט בנינג מספקת הופעה אדירה בתור הפטרונית שלו הסנטורית דיאן פיינסטיין, וג'ון האם מופיע בתור דניס מקדונה, ראש הלשכה של ברק אובמה. The Report הוא בעצם דו"ח קולנועי על הדו"ח המקורי, והתהליכים המסובכים שמאחורי הקלעים של הוצאתו לאור. הבמאי בארנס שהתייצב בהקרנת הבכורה לצד ג'ונס עצמו (שהתגלה כגבר עדין וחביב במיוחד), סיפר כי הסרט מבקש לסתור את הנרטיב שה-CIA ניסה בכל כוחו להפיץ בציבור כדי לפצות על כשליו. על הדרך, הוא גם שולח עקיצה למותחן "כוננות עם שחר" של קתרין ביגלו, שמבטא את מור"ק ה-CIA, ושטריילר שלו צץ במהלך הסרט.

 

פסטיבל סאנדנס ()
אדם דרייבר בסרט The Report

פסטיבל סאנדנס ()
הופעה אדירה של אנט בנינג
 

רשת HBO הקרינו בבכורה כמה מהפרויקטים הדוקומנטריים הבולטים שלהם - Leaving Neverland (על שערוריית מייקל ג'קסון) ו-The Inventor של הבמאי אלכס גיבני ("סיינטולוגיה וכלא האמונה") על פנטזיית הייטק שכשלה. אבל הם גם העבירו לרשותם את העיבוד הקולנועי (והסתמי) של ראשיד ג'ונסון לרומן הנודע של ריצ'רד רייט "יליד הארץ", ואת Share של פיפה ביאנקו על נערה שמגלה סרטון מיני שהופץ ברשת ללא ידיעתה.

 

נטפליקס חגגה באחת הפסגות של הפסטיבל עם הכוכבת החדשה של המפלגה הדמוקרטית אלכסנדריה אוקסיו-קורטז, עם הסרט שהופק על פריצתה Knock The House Down. נטפליקס, שמעדיפה כיום להפיק את התוכן של עצמה, גם רכשה את הסדרה של ריצ'י מהטה Delhi Crime שחוזר אל מקרה האונס שזעזע את הודו ב-2012 ובו סטודנטית עברה אונס קבוצתי באוטובוס, הוכתה ומתה מפצעיה. חברת אפל שנכנסה גם היא לתחום הסטרימינג יצאה מסאנדנס עם דרמת ההתבגרות "האלה" שביימה מינהאל בייג בהשראת חייה כנערה מוסלמית ממוצא פקיסטני המגלה את מיניותה ומתנגשת עם הוריה.

 

פסטיבל סאנדנס ()
מתוך "האלה"

ככלל, נראה כי במרכז פארק סיטי השנה התקיים מפגש בין הקולנוע העצמאי האמריקני לבוליווד. כל כך הרבה יוצרים ממוצא הודי ופקיסטני התאקלמו היטב בעיירת הסקי. נישה גנטרה, ריצ'י מהטה, בייג, וריטש באטרה (במאי "לאנצ'בוקס" עם סרטו החדש Photograph) עשו חיל, ויותר מכולם הייתה זו גורינדר צ'אנדה שדרמת הנעורים המוזיקלית שיצרה Blinded By The Sun נרכשה על ידי חברת ההפצה ניו ליין מבית האחים וורנר ב-15 מיליון דולר - הסכום הגבוה ביותר השנה.

 

בינתיים, חברות ההפצה הוותיקות הפתיעו כשפנו בעיקר לתחום התיעודי כדי למצוא מציאות במחיר נמוך. סוני פיקצ'רס קלאסיק למשל יצאה מסאנדנס עם שני סרטי דוקו: Where's My Roy Cohn? של מאט טירנאור על הבריון היהודי של משפחת טראמפ, ו-David Crosby: Remember My Name של איי.ג'יי. איטון על הרוקר המזדקן.

 

 

ישראל אינטנשיונל

נוכחות נאה בסאנדנס הייתה גם לקולנוע הישראלי, או יותר נכון לפליטיו. אחרי שהגר בן אשר עשתה חיל בטרייבקה עם ההפקה האמריקנית שלה Dead Women Walking, וגיא נתיב פרץ בטורונטו עם סרטו הארוך הראשון באנגלית Skin (ואף הגיע לאוסקר עם סרט קצר באותו שם), הגיע תורם של עלמה הראל ואבי בלקין לפרוש את מרכולתם באנגלית. אם נוסיף אליהם גם את נדב לפיד וההפקה שהוביל בצרפת "מלים נרדפות", ואת יובל אדלר עם מותחן הריגול האמריקני-ישראלי שלו "המורה לאנגלית", שיוקרנו בבכורה בפסטיבל ברלין הקרוב - נגלה שמדובר כבר בתופעה, ולא בטוח אם היא מבשרת על גאות או דווקא שפל בתעשייה המקומית.

 

הראל שמבוססת כבר שנים כיוצרת תיעודית בארצות הברית, פנתה הפעם לעיסוק בדרמה והוציאה תחת ידיה את Honey Boy, שהוא המשך שיתוף הפעולה שלה עם השחקן שיה לה-באף, שהצטלם לקליפ שביימה ללהקת סיגור רוס. במקרה זה, רוחו של לה-באף שורה על הסרט כולו. הכוכב המעורער כתב תסריט המבוסס על ילדותו המורכבת בחסות אביו הנוקשה, אותו הוא עצמו מגלם. נואה ג'ופ מופיע כבן דמותו של שיה הילד, ולוקאס הדג'ס ממשיך בגרסתו הנערית. בלקין הציג לקהל המקומי את סרטו התיעודי Mike Wallace is Here ובו פורטרט מורכב של העיתונאי האגדי מייק וואלאס. האנימטור אייל רש תרם מיצירתו לדוקו Ask Dr Ruth של ראיין ווייט על ד"ר רות ווסטהיימר.

 

פסטיבל סאנדנס ()
מתוך Honey Boy
 

המזרח התיכון מבעבע ביוטה הקפואה

ספק אם הסרט הישראלי היחיד שהוקרן בסאנדנס יערב לחיקו של הציבור הישראלי כמכלול, ועוד פחות מכך לממשלה הנוכחית. הדוקו Advocat של רייצ'ל לאה ג'ונס ופיליפ בלאיש מתרכז בדמותה השנויה במחלוקת של עו"ד לאה צמל, שנודעה כפרקליטתם של המחבלים הפלסטינים אותם נהגה לייצג לאורך שנים אל מול מערכת המשפט בישראל. הקו-פרודוקציה הזו נתמכה על ידי ערוץ 8 והובלה על ידי המפיק הקנדי פול קדיו שאחראי גם על הפקת "עזה" של צמד הדוקומנטריסטים האירים גרי קין ואנדרו מקונל המתיימר לספק הצצה נדירה לחיי היומיום בעזה מנקודת מבט אנושית, אסתטית ופיוטית.

 

הסכסוך במזרח התיכון בא לידי ביטוי באופן מבולבל משהו בסרט הילדים "אייב" שיצר פרנדדו גורשטיין אנדראדה. במאי ברזילאי שמספר סיפור המתרחש בברוקלין ובמרכזו ילד לאם ישראלית ואב פלסטיני שרוצה להיות שף? יותר מהכול זה נשמע כמו בלאגן במטבח, ואכן הסרט נראה כמו ריאליטי בישול, בעוד שהעלילה מתפזרת לכל עבר ולא ערבה לחיך ולעין כמו מנות הפיוז'ן שאמורות להוסיף לה טעם.

 

פסטיבל סאנדנס ()
מתוך "אייב"

מי שהוסיפה הרבה חריף לתוכנית הסרטים בסאנדנס היא מאי אל-טאוחי, במאית דנית ממוצא מצרי שיצרה את הדרמה הפרובוקטיבית Queen of Hearts במרכזה עורכת דין מבוגרת המגוננת על צעירים במצוקה ומפתה את בנה החורג לרומן סוער. בחסות אל-טאוחי נחשפת טרינה דירהולם, כוכבת על בדנמרק, בסצנות מין חריגות על סף הפורנוגרפיה.

 

 

לא מעט קולנוענים ובעיקר קולנועניות נוספים יוצאי מדינות ערב הותירו טביעת רגל בשלג המקומי, במיוחד בכל הנוגע לתוכנית הקצרה, בה קצרו את רוב הפרסים המשמעותיים. סואדד קאדען הסורית זכתה בפרס הגדול על "עזיזה", קומדיה על פליטים סורים. פרס חבר השופטים לסרט קצר בינלאומי נפל בחלקו אל ראאד אלסמרי הסעודי שיצר את Dunya's Day על צעירה מהמעמד העליון בריאד, בירת ערב הסעודית. בפרס חבר השופטים לסרט לא עלילתי זכה "הרוחות של שוגר לנד" של באסם טאריק הפקיסטני על קבוצה של אמריקנים מוסלמים המחפשים אחר חברם שנעלם ונחשד בהצטרפות לדאעש.

 

כפי שניתן להתרשם, באופן כללי פסטיבל התאפיין השנה בגיוון - Diversity - מילת המפתח של הקולנוע האמריקני בימינו. ואכן רבים מהסרטים המדוברים נעשו על ידי נשים ויוצרים משלל מוצאים, הודים, אסיאתים ולא מעט אפריקאים כמו שולה אמו (The Last Tree), צ'ינוניה צ'וקוו (Clemency), צ'ואיטל אג'יפור (The Boy Who Harnessed The Wind) וג'וליוס אונה שהציג את הדרמה עתירת הכוכבים (נעמי ווטס, טים רות' ואוקטביה ספנסר) ועוכרת השלווה "לוס" על מעלליו של תלמיד מצטיין ממוצא אריתראי מתחת לאף של הוריו המאמצים. סרט זה נקנה על ידי חברת ההפצה ניאון שהייתה יחסית פעילה בסאנדנס, במיוחד ברכש סרטי אימה.

 

פסטיבל סאנדנס ()
מתוך "לוס"

אבל איכשהו עם כל ה"שבט אחים גם יחד" הזה, והעסקאות שנסגרות בחדרי מלון מחוממים, בפארק סיטי - כאלפיים מטרים מעל לפני הים, ומעבר למציאות האמיתית - מה שיוצא החוצה לקהל ברחבי ארצות הברית והעולם הם השערוריות שעוררו הדוקו על מייקל ג'קסון וזה שהוקדש להארווי ויינשטיין, וכן הדרמה Extremely Wicked Shockingly Evil and Wile של ג'ו ברלינגר המספר את סיפורו של הרוצח הסדרתי הנתעב טד באנדי מנקודת מבט אנושית ומכילה. זאק אפרון מגלם את באנדי שרצח יותר מ-30 נשים בשנות ה-70, והוא עושה כמיטב יכולתו ומצליח להחניף לקהל כשחקן וכדמות, מה שגרר תגובות מורכבות מהקהל והתקשורת. לטוב ולרע, זו ההוכחה שהקולנוע עדיין רלוונטי ונוכח בחיינו, בין אם על המסך הקטן, והגדול.

 

 


פורסם לראשונה 03/02/2019 10:54

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לאתר ההטבות
מומלצים