ציון לשבח: שוד האמנות המטופש שהצחיק את רוסיה
איש צעיר הוריד בנונשלנטיות ציור מאחד המוזיאונים החשובים במוסקבה - ונתפס, עולם האמנות המקומי סוער סביב החלטות שנויות במחלוקת של עיריית חיפה, וגם: ישראלי נבחר לייצג את רומניה בביאנלה בוונציה והיצירות שקפאו בשלג. חדשות האמנות
איש אחד נכנס למוזיאון...
סיפור שלא ייאמן קרה השבוע - איש אחד נכנס למוזיאון במוסקבה, הוריד ציור מהקיר ויצא איתו. כך דיווח הניו יורק טיימס. המקרה אירע במוזיאון טרטיאקוב, שנחשב למוזיאון החשוב ביותר לאמנות רוסית במוסקבה. האיש הצעיר, שהיה לבוש בגדים שחורים, נראה לאנשים שנכחו במקום כמו עובד של המוזיאון - מי יעלה בדעתו מחשבה אחרת? מסתבר שבמוזיאון החשוב הזה אין אמצעי מיגון מלבד שומרים מהזן המנומנם. מזל שיש להם לפחות מצלמות אבטחה שתיעדו את האירוע.
זו לא הפעם הראשונה שמתבצע במוזיאון פשע נגד האמנות: לפני פחות משנה, אדם שיכור פגע עם מוט מתכת בציור המדמה את איוואן האיום. אין ספק שהפרשה מהווה מבוכה גדולה למרות שהציור נמצא כבר למחרת, באתר בנייה בעיר. לציור שלום. האיש נעצר ובתחילה הכחיש אבל אחרי שהראו לו את סרט האבטחה טען שמדובר באקט ספונטני, כדי לסגור חובות. בכיר במשרד התרבות הרוסי אמר שבמסגרת הפשעים המטומטמים נגד האמנות, אירוע זה מצדיק ציון מיוחד...
אמניות מחוקות
מתברר שמדיניות התיקו שנעשית היום לאמניות העבר, מושתתת על עוול גדול שבאמת גובל בפשע. כך מדווח פודקאסט חדש של The Art Newspaper. לאחרונה עולה השאלה כיצד היו כל כך מעט נשים אמניות מהרנסנס ועד למאה ה-19. ובכן, כנראה שהיו יותר ממה שידוע, אבל סוחרי האמנות, שחשבו שיותר קל למכור ציורים של גברים מאשר של נשים, העלימו את חתימות האמניות ושמו במקומם חתימות של גברים.
לטורים נוספים של דבי לוזיה ב-ynet
ההחלטות השנויות במחלוקת של עיריית חיפה
עולם האמנות הגיב בתדהמה על הידיעה שהחוזה של ד"ר גליה בר-אור, שמנהלת מזה שנה את ה"פירמידה", מרכז לאמנות עכשווית בחיפה, לא יוארך על ידי עיריית חיפה. בר-אור, אחת האוצרות היותר נחשבות בארץ, הגיעה לחיפה אחרי ניהול ממושך של המשכן לאמנות בעין חרוד. היא באה חדורת מוטיבציה ורצון להשתלב בעיר, שבה חיים אמנים לא מעטים, אך מקומות התצוגה בה מעטים.
"ראשת העיר החדשה עוררה תקוות גדולות בקהילת האמנות המקומית", מספרת ל-ynet סמדר שינדלר, אוצרת ומנהלת הגלריה "שער 3" שנסגרה השבוע. זו היתה גלריה שנוהלה על ידי קבוצת אמנים במשך ארבע השנים האחרונות. העיריה מימנה את פעילותה ואף שילמה את שכר הדירה עבור החלל. אלא שהאמנים קיבלו הודעה שעליהם לעזוב ותוך כדי אריזה, נכנס בעל הבית וסיפר שלא הוא ביקש את עזיבתם, אלא שהעירייה לא הסכימה לשלם שכר דירה גבוה יותר. כך מספרת שינדלר.
קצת תמוה שגלריה פעילה נאלצת לסגור את שעריה כאשר מחזיק תיק התרבות בעיר מתכנן בעתיד לפתוח גלריות של אמנים. כך, בשבוע אחד הוחלט גם לסגור את "שער 3" וגם לא להאריך את החוזה של מי שרבים קיוו שתרים את הסצינה המקומית, גליה בר-אור. "במקום לפרוש לה שטיח אדום, פיטרו אותה", אומרת שינדלר. בר-אור עצמה עדיין לא איבדה תקווה שתימצא המסגרת שתאפשר לה להמשיך את הפעילות שהתחילה בחיפה, "עיר מורכבת ומאתגרת מאוד", לטענתה. אולי מוטב היה אם קובעי המדיניות היו ממתינים מעט, לומדים את השטח, משוחחים עם האמנים, האוצרים ובעלי העניין ומבינים מה חסר בחיפה, לפני שהיו ממהרים להחליט החלטות. אולי עוד לא מאוחר לשנות את תחושת האמנים שאין הקשבה.
למי שייכים פסלי השיש של אלגין?
אחת הסוגיות הכי מעוררות מחלוקת בעולם האמנות היא השאלה האם חפצי אמנות עתיקים שנלקחו מארץ המקור שלהם ומוצבים במוזיאונים ברחבי העולם, צריכים לחזור לארץ מוצאם. The Elgin marbles - פסלי השיש שהועברו מהפרתנון באתונה לבריטניה בתחילת המאה ה-19 בהוראתו של הרוזן מאלגין, הם אולי הדוגמה המפורסמת ביותר, אבל יש רבים אחרים. השבוע הצהיר מנהל המוזיאון הבריטי, שם מוצגים הפסלים, שהם לעולם לא יוחזרו ליוון, ושהלקיחה שלהם היתה "אקט יצירתי". לטענתו, כשמעבירים מורשת תרבותית לתוך מוזיאון, אמנם מוציאים אותה מהקשרה, אבל יוצרים לה הקשר חדש, וזהו מהלך יצירתי.
בהקשר זה, עוד עלתה השבוע סוגייה של גולגלות אפריקאיות והשבתן לאפריקה. לפני כמה חודשים פורסם בצרפת דו״ח סבוי ובו נתון מדהים - מעל 90 אחוז מאוצרות התרבות של אפריקה נמצאים במוזיאונים מחוץ לאפריקה.
לפני כמה שנים, בביקור במוזיאון האקרופוליס, המדריכה שאלה מי בקבוצה מגיע מבריטניה. אחרי שכמה אנשים הרימו יד, היא יצאה בנאום חוצב להבות על כך שהפריטים החסרים במוזיאון נלקחו על ידי הבריטים. כמובן שזה היה רגע מאד מביך. מצד שני, המוזיאונים האנציקלופדיים בעולם, כמו המוזיאון הבריטי, המטרופוליטן בניו יורק ואפילו מוזיאון ישראל, מאפשרים חשיפה לתרבויות עתיקות והשוואה ביניהם.
יש פן נוסף של הסוגיה, שעלה בעקבות הפשעים של דעאש נגד התרבות, אשר הרסו כליל אתרים כמו פלמירה. לפעמים, הימצאות של חפצי אמנות במוזיאונים היא ששומרת ומגנה עליהם. אין ספק שזוהי סוגיה מרתקת והיא יושבת על נקודה מאד כואבת של גאווה תרבותית ובכך מעוררת מחלוקת גם ברמה המדינית.
אמנות ופגעי מזג האוויר
בעוד אנחנו נהנים ממזג אוויר נעים ואביבי, בארצות הברית ובאירופה חווים מכת קור קיצונית. פסלים שמוצבים בחוץ אינם נהנים מתנאי תצוגה אופטימליים וכך מגיעות משיקגו תמונות של פסלו של אניש קאפור מכוסה בשלג וקרח. השלג גם מאפשר פיסול יצירתי, והשבוע התקיימה בקולורדו אליפות פיסול בשלג.
ועדכון קטן מהביאנלה
ולסיום, חדשה משמחת: האמן הישראלי בלו סימיון פיינרו נבחר לייצג את רומניה, יחד עם עוד שני אמנים, בביאנלה בונציה. כל אחד מהאמנים יציג תערוכת יחיד. פיינרו יציג את UNFINISHED CONVERSATIONS ON THE WEIGHT OF ABSENCE בביתן של רומניה בג׳רדיני.
הכותבת היא חוקרת תרבות, וכותבת על אמנות מדי שבוע .
