משי קלינשטיין: "הייחוס המשפחתי מקשה עלי"
בגיל 27, משי קלינשטיין מפלרטטת עם המוזיקה בשיר משותף עם עילי בוטנר, ומודה שהיא לא משתגעת על אור הזרקורים. בריאיון היא מספרת על הקשיים בקבלת תפקידים במשחק, חסרונות הייחוס המשפחתי ומגלה: "אף פעם לא התקרחנתי. יש בי מקום מאוד חנוני". צפו בקליפ
משי קלינשטיין הייתה בת 10 בלבד כשעלתה להופיע לראשונה על הבמה, ולא סתם במה - אלא זו היוקרתית שבקיסריה, במופע משותף של אימא ריטה ואבא רמי. בקרוב היא תחזור לשם, לא בגלל הייחוס המשפחתי - אלא בזכות עצמה, כשתתארח לצד רן דנקר ואביב אלוש במופע של עילי בוטנר וילדי החוץ ב-23 במאי.
"בגיל 8 כתבתי שיר לאימא ליום האם, ואחרי שנתיים אימא ואבא ביקשו ממני לשיר אותו על הבמה במופע משותף שלהם", היא נזכרת באותו יום בריאיון ל-ynet, וצוחקת: "אני ממש חוזרת למקורות".
"אוטובוס אחרון לחיפה", משי קלינשטיין ועילי בוטנר
קלינשטיין כבר לא ילדה. היא בת 27, והיחס שלה לאור הזרקורים מורכב: "הייתי שמחה לוותר על הפרסום ורק לעשות אמנות. זה הכי כיף", היא מודה. אבל הרתיעה מפרסום לא ממש משתקפת בבחירות שלה - בין אם מדובר במשחק בתיאטרון, או בצילומיה לסדרת הטלוויזיה "בת אל הבתולה" של HOT בידור ישראלי, שהסתיימו זה עתה. "אני מאוד אוהבת את הסדרה המקורית האמריקנית, אז אני שמחה לעשות את התפקיד הזה", היא אומרת. "לפניו נתנו לי רק לדובב, ואז התחיל התיאטרון והיה לי חלום לשחק בסדרה, זה כאילו כל פעם יש לך אתגר. עשיתי הרבה אודישנים ולא קיבלתי את את התפקידים שרציתי".
זה מפתיע. נראה שהכל בא לך בקלות.
"ממש לא! גם להצגה 'סיפור הפרברים' עשיתי שישה אודישנים. התיאטרון לא רצה מישהי שלא למדה משחק, וצדי צרפתי נלחם עלי. גם ב'מרי פופינס' עשיתי שמונה חודשים של אודישנים. ברוב הפעמים הייחוס המשפחתי דווקא מקשה עלי ושם אותי במקום כזה, כאילו אני צריכה להוכיח יתר על המידה".
עוד בערוץ המוזיקה:
עומר אדם, אל תעבוד על הקהל שלך
גראמי 2019: המנצח הגדול של הערב לא הגיע
הכר את האויב: המתמודדים נגד ישראל באירוויזיון
למרות ואולי בגלל הייחוס המשפחתי, קלינשטיין מרשה לעצמה לקחת את הזמן בכל הקשור להוצאת שירים מקוריים שלה. "כדי להוציא שיר אתה צריך להגיד משהו, לא סתם כדי להוציא שיר. להרגיש שאמרת משהו. כל אלה ששואלים מתי יש אלבום - אני לא רוצה לרצות אף אחד, אני רוצה להיות שלמה עם הדברים שלי. אם אני אוציא רק כדי להוציא זה גם יישמע ככה".
"קחי לך" - ריטה ומשי קלינשטיין
בינתיים היא מרשה לעצמה לפלרטט עם המוזיקה דרך שיתופי פעולה: הראשון היה השיר המצליח "קחי לך" ששרה עם אימה ריטה, ולאחרונה יצא שירה החדש עם עילי בוטנר, "אוטובוס אחרון לחיפה", שהקליפ שלו נחשף כאן כעת.
הכרתם מהעבודה שלו עם אמא שלך?
"ההיכרות מהעבודה עם אימא שטחית, הייתי קטנה יותר וזה פחות נחרט לי. אבל ההיכרות החזקה החלה בשנים האחרונות דרך חברים משותפים, ולפני איזה חצי שנה קיבלתי טלפון והוא השמיע לי שיר מאוד יפה, עם מילים יפות ורצף של רגשות. זה ישר הזיז לי משהו בלב והיה לי ברור שזה לגמרי אני. מצאתי את עצמי בשיר הזה".
לא רק שקלינשטיין מצאה את עצמה בשיר הזה, היא גם לא התביישה לבקש מבוטנר להוסיף בו בית שמדבר על פרידה. ולא מדובר בפרידה הטריה מבן הזוג בשנים האחרונות, משום שהבית הזה נכתב הרבה לפני כן. "לבית החדש שהוספתי לא היה קשר לחיים האישיים שלי, זה קשור למי שאני ואיך שאני מתמודדת עם דברים. כשקראתי את הטקסט הרגשתי שהאישה בשיר נעזבת, ואני חושבת שבשנים האחרונות יש יותר דגש על נשים חזקות ואני מאמינה בזה. אנחנו חזקות ואנחנו לא קורבן".
זה לא קצת חצוף להוסיף בית לשיר שהוא לא שלך?
"זה מאוד חצוף. אבל אני מאמינה שכשזמר שר, ואני גם יוצרת בעצמי, הוא צריך להיות שלם במאה אחוז עם מה שהוא שר. אני לא יכולה לבוא לטקסט שאני בכלל לא מתחברת אליו".
הרי גם בתיאטרון שרת טקסטים שנכתבו מראש.
"בינתיים עשיתי תפקידים שאני מתחברת אליהם, אפילו ב'הירספריי', שדמות היא חנונית ומצחיקה, מצאתי את המקום החנוני שכל הזמן עושה טעויות ומקבל מכות".
אז את חנונית?
"יש בי מקום מאוד חנוני. בתור ילדה, כשהכיתה הייתה מתחילה לעשן ולשתות, הייתי מתקשרת להורים שיבואו מהר לקחת אותי. אני לא רוצה להיות חלק מזה. בשלב מסויים ההורים היו אומרים לי 'תנסי, למה לא', ואני אמרתי שאין סיכוי. אף פעם לא התקרחנתי. אני מאוד ילדת בית, הבילויים שלי הם סרט או מסעדה טובה, מקסימום בר שקט עם חברה. אני מרגישה שקיבלתי חינוך ממש לא מובן מאליו בבית, מן חינוך כזה של להיות פרטיים. בזמן שאתה יודע שהכל בחוץ כל כך מטורף, הבית הוא המקלט".
לאחרונה, כאמור, קלינשטיין נפרדה מבן זוגה בשנים האחרונות. "אנחנו חברים מאוד טובים ולנצח נישאר חברים ואוהבים. הפרסומים שנלווים לחיים שלי מוציאים את הדברים הטובים והרעים, הכאב האמיתי הוא בלב ולא מה שרואים בחוץ".
ומה לגבי חתונה והקמת משפחה?
"אני בת 27, מתחתנים כשמרגישים שרוצים להתחתן. אני כנראה עוד לא בלחץ של גיל 30. אני בשוק שאני בת 27, אני בהלם, אני מרגישה שהכל רק מתחיל. אני לא חושבת שזה בגלל קריירה. אין זמן מדוייק לחתונה או ילדים, זה משהו נורא אינדיבידואלי. אני עוד לא שם. עוד מרגישה ילדה בעצמי".