פסטיבל ברלין: שבחים לסרט החדש של נדב לפיד
סרטו החדש של נדב לפיד "מלים נרדפות" הוקרן בפסטביל ברלין וזכה לתגובות טובות, כשחלק מהצופים אף טענו שמדובר ביצירת מופת שעוד עשויה לזכות בפרס הראשון. הסרט מגולל את סיפורו של צעיר ישראלי שעזב לצרפת: "הסרט שלי לא פוליטי. הוא מדבר על זהות", אמר לפיד במסיבת העיתונאים
הבמאי נדב לפיד ממשיך לבסס את מעמדו בסצנת הפסטיבלים הבינלאומית. אחרי שכבש את פסטיבל לוקרנו עם "השוטר", ואחרי שהרשים את באי פסטיבל קאן עם "הגננת" (שאף זכה לעיבוד דובר אנגלית), הגיע תורו של פסטיבל ברלין. אתמול (ה'), במהדורה ה-69 של אירוע הקולנוע הנחשב, התקיימה הבכורה החגיגית של "מילים נרדפות", סרטו החדש והאישי מאוד של הבמאי המקורי והיצירתי.
"מילים נרדפות" משתתף בתחרות הרשמית של ברלין, ורושם נוכחות ישראלית ראשונה בתחרות אחרי שמונה שנות היעדרות. הסרט מבוסס על זיכרונותיו האישיים של לפיד, מהתקופה שבה ניסה להתערות בעיר האורות. לאחר ההקרנה התגובות לסרט מעורבות, אבל נוטות לטובות: מצד אחד יש באזז שהוא הולך לזכות באחד הפרסים, ואולי אפילו בדוב הזהב, וכאלו שאף הגדירו אותו כ"יצירת מופת"; מצד שני יש מבקרים שטוענים שהסרט "מתפלסף ומתיימר".
עלילת הסרט עוקבת אחר יואב, צעיר ישראלי, שמגיע לפריז בניסיון להשאיר מאחוריו את עברו ולחמוק מ"השיגעון הישראלי". הוא מסרב לדבר עברית, בעודו שוקד על שיפור שליטתו בצרפתית. "לפני כמעט 20 שנה סיימתי את שירותי הצבאי, שלוש שנים וחצי של שירות, התחלתי ללמוד פילוסופיה באוניברסיטת תל אביב ועבדתי ככותב סיפורים בעיתון אופנה. יום אחד שמעתי קול, כמו ז'אן דארק, שאומר שעליי לעזוב את ישראל, לברוח, להציל את עצמי ולעולם לא לחזור", סיפר לפיד במסיבת העיתונאים שנערכה לפני ההקרנה.
לעוד דיווחים מפסטיבל ברלין:
כל השבחים מוצדקים: סרטו של גיא נתיב כבש את פסטיבל ברלין
איך במאי ישראלי מצליח לצלם סרט בטהרן? בסגנון המוסד
פסטיבל ברלין: סרטו החדש של ירון שני לא מאכזב
"כעבור עשרה ימים נחתתי בשדה התעופה שארל דה גול בלי לדעת צרפתית בכלל, ועם תשוקה לחיות ולמות בפריז ולהפסיק להיות ישראלי ולהפוך לצרפתי. הפסקתי לדבר בעברית, וסירבתי לומר אפילו מילה אחת. התחלתי למלמל מילים נרדפות בצרפתית, בעודי משוטט ברחבי פריז".
כשנשאל לפיד, שכידוע שב לחיות בישראל, לגבי הגירת צעירים ישראלים לברלין כיום, הוא השיב: "לאור המצב הפוליטי כעת בישראל, יותר מפתיע אותי שיותר צעירים ישראלים לא עוברים לחיות באירופה. אני לא חושב שהסרט שלי הוא פוליטי. הוא מדבר על זהות. אני ישראלי ואני מדבר על החוויה-ההתנסות הישראלית. לסרט אין מפלגה פוליטית, הוא לא מצביע בבחירות והוא לא מאמר דעות. הסרט מדבר על המציאות הכאוטית של חיינו. זה לא סרט ימני או שמאלני. הסרט שלי מכיל ביקורת על ישראל אבל גם חיבור גדול.
"כל הארצות בעולם מורכבות, בדרכן שלהן. יש בישראל הרבה ברוטאליות ואלימות, שאני מראה בסרטי, ומצד יש גם הרבה רגש לישראל. העוינות של הגיבור של 'מילים נרדפות' לישראל היא בגלל החיבור הרגשי שלו. אני מקווה שהישראלים יצפו בסרט ויקלטו את כל המורכבות ואת המציאות המורכבת".
לפיד צעד על השטיח מלווה באביו חיים לפיד, שכתב איתו את התסריט, במפיקי הסרט סעיד בן סעיד (שעבד בין היתר עם פול ורהובן ורומן פולנסקי) הצרפתי-תוניסאי, אסנת הנדלסמן-קרן וטליה קלינהנדלר ובכוכבי הסרט - טום מרסייה (שעושה כאן תפקיד אמיץ וחושפני במיוחד) ולואיז שבילוט. השניים הפכו לזוג בזמן הצילומים, ומרסייה, כמו הדמות שהוא מגלם, עקר אף הוא לצרפת.
לפיד הקדיש את סרטו לאמו העורכת ערה לפיד, שמתה ממחלת הסרטן לפני שהספיקה להשלים את מלאכת העריכה. "חודשיים לפני תחילת העריכה, ביום הראשון של הצילומים שנערכו בפריז, התגלה אצלה סרטן ריאות", מספר לפיד. "היא החליטה להסתיר את זה ממני עד שאחזור לארץ כדי לא לפגוע בצילומים. כשנחתתי בארץ למדתי את החדשה הנוראית הזו.
"למחרת התחלנו את העריכה. העריכה התנהלה בין חדר העריכה לבתי חולים. במרוץ נגד שעון המוות. אמא שלי הספיקה לתת לסרט תבנית וצורה, אבל מתה לפני שהשלימה אותו. לפחות בראשי היא נמצאת בתוכו. והסרט מוקדש לה".
