האזינו: עמוס עוז נזכר בספרו הפרוע ביותר, בריאיון אחרון לרדיו
"אותו הים", ספרו יוצא הדופן של עמוס עוז, היה גם האהוב על הסופר. בריאיון ל"כאן תרבות", שהוקלט חודשים ספורים לפני מותו, הוא מספר מדוע דילג בין פרוזה ושירה וכיצד העניק לדמויות חיים משלהן ("לא כתבתי ספר, כתבתי אורגיה"), נזכר בילדותו, ובין השורות, נפרד מהקוראים. האזינו עכשיו לראשונה
"אותו הים" הוא הספר המיוחד ביותר במכלול יצירתו של עמוס עוז - וגם הספר האהוב ביותר על המחבר עצמו, מבין אלה שהוציא תחת ידיו. בשיחה מוקלטת, נדירה ואינטימית, שתשודר מחר (ד') ב"כאן תרבות" (בשעה 10:00), עוז מוביל את המאזינים אל מאחורי הקלעים של תהליך היצירה וחושף פרטים אישיים מחייו, במה שמתברר בדיעבד כריאיון האחרון שלו לרדיו.
קוראי ynet מוזמנים להאזין לתוכנית המיוחדת כבר עכשיו:
השיחה התקיימה בן עוז, מאיה קוסובר ושרי שביט (שגם ערכו את התוכנית) בחדר עבודתו של הסופר, חודשים ספורים לפני שהלך לעולמו בחודש דצמבר. בהסכת, הפותח את הסדרה "סיפור אחד", עוז מדבר בפתיחות על אובדן אמו בגיל צעיר, על היותו ילד יתום בקיבוץ, על געגועיו למורתו האהובה זלדה (שהתפרסמה כמשוררת), ובעצם, בין המילים, נפרד מקהל קוראיו.
"אותו הים" נחשב לספר חריג ביצירתו של עוז, בשל אופיו הבלתי שגור: הוא נע בין פרוזה לשירה, מביא מגוון של דמויות רחוקות זו מזו הנוכחות האחת בחיי השנייה במעין אופן טלפתי, כולל תיאורי מין מפתיעים - ובין היתר מגיחה בו גם דמותו של הסופר בכבודו ובעצמו. "רציתי שהספר הזה ישיר וינגן", עוז אומר, וברגע אחר מוסיף בחיוך: "לא כתבתי ספר, כתבתי אורגיה".
בתוכנית משולבים גם דבריהם של העורכת של עוז בשנותיו האחרונות, שירה חדד, ושל הסופר אשכול נבו, שהיה תלמידו. אליהם חובר גם איש התקשורת קובי מידן בקטעי קריאה מתוך "אותו הים".
לפנייה לכתב/ת 
