עודד תאומי הובא למנוחות: "אבא, לא שכחו אותך"
מאות הגיעו לטקס האשכבה של השחקן הוותיק עודד תאומי, שהלך לעולמו בגיל 81. "אם היית רואה כל מה שנכתב בתקשורת ובפייסבוק היית נזכר כמה אוהבים ומעריכים אותך כשחקן וכאדם", ספדה לו בתו אמירה. "איש יקר וחם עם חיוך וכישרון ענק", אמרה חברת הכנסת מירב מיכאלי
מאות חברים וקולגות, בהם תיקי דיין, אלי גורנשטיין, אולה שור, שמואל וילוז'ני, שרה פון שוורצה, גדי יגיל וא.ב. יהושע, ליוו את השחקן עודד תאומי בדרכו האחרונה, בטקס האשכבה שנערך היום (א') בתיאטרון הקאמרי. בסיום הטקס נערכה הלווייתו בבית העלמין ירקון.
"אבא, זו כנראה הפעם האחרונה שאדבר אליך בקול רם", ספדה לו בתו אמירה. "הייתי איתך כמה שעות לפני שהלכת, היית מלא חיים. רצית פלאפל בקינג ג'ורג' ואמרתי לך שיורד מבול בחוץ. שאלתי מה במקום והסתפקת בארטיק. כשנפרדנו אמרתי לך שנבוא בשבת. אמרת כמה חשוב לך שלא עזבנו אותך, ואז עזבת אותנו.
"מגיל צעיר מאוד חששתי מהרגע שנשב בשורה הראשונה. אבל היה לי ברור שאמא תנהל את זה ביד רמה. אז נשארנו שתינו להתמודד עם זה. הערצתי אותך כשחקן, כל בנות הבית העריצו אותך. עזרתי לך ללמוד טקסט כשעוד לא ידעתי לקרוא. הקלסר היה כמעט בגודל שלי, ואז כשגדלתי ה"להחזיק לך טקסט" הפך לסוג של מטלה. אבל לא הייתה לי ברירה. כשהיית ממש ליד עליית הצגה, אסור היה ללכת לידך. הלכנו על ביצים כדי לא להפריע. לפעמים הדמות השתלטה עליך והיית נהפך לדמות אחרת גם בבית. תחשבו על יאגו או ריצ'רד השלישי מסתובבים בבית. זה מפחיד. תמיד הייתי גאה לראות שעשית שינוי בעקבות הערה שלי. היית גם חבר שלי. אני זוכרת שכילדה היינו נוסעים להצגה באוטובוס. זה היה הזמן שלנו לדבר על כל נושא שבעולם. כשאמא נפטרה ממש לפני שבע שנים, התחיל המסע שלך לאחור, ואז, כשלא נמצא בשבילך תפקיד על הבמה, זו הייתה נקודת שבר גדולה. התיאטרון היה במקום הראשון.
"אמא נלחמה שתקבל את פרס ישראל, ואני ניסיתי להמשיך ולטפל בזה. לא הצלחתי אבא. סליחה. באמת חשבתי שזה מגיע לך. בתקופה האחרונה באו לבקר אותך שחקנים ויוצרים ואתה שמחת על כל ביקור וביקור. אבא, לא שכחו אותך. אם היית רואה ואפילו קורא כל מה שנכתב בתקשורת ובפייסבוק היית נזכר כמה אוהבים ומעריכים אותך כשחקן וכאדם, כמה נגעת בכל כך הרבה אנשים. בטח היית בוכה כמונו בלי הפסקה. אז אמא, היום יש לך יום הולדת, אנחנו מביאים לך מתנה את אבא. תתחבקו חזק חזק".
"חמישים שנה מלך המלך תאומי על האדמה העברית", אמר ראש עיריית תל אביב רון חולדאי לצד ארונו של תאומי שהונח במקום. "הוא היה הכל - המלך ריצ'רד השלישי, פרופסור בגברתי הנאווה, אבל תמיד היה הוא עצמו. אמן נפלא ומרגש, עם יותר ממאה תפקידים ראשיים על הבמות, להוכיח שאפשר לעשות תיאטרון גדול בארץ גם בעברית צברית. מאות שחקנים שזכו להופיע לצידו יכלו להעיד איזה פרטנר נהדר הוא... אנחנו חיים בעיר שהתברכה באוצר טבע שאין טוב ונדיר ממנו, ריכוז של נשים ואנשים ברוכי כישרון. עודד תאומי היה אחד הבולטים שבהם, כאות תודה על תרומתו האדירה העניקה לו העיר תל אביב יפו את תואר יקיר העיר. הוא היה מודל של שחקן-אמן".
חברת הכנסת מרב מיכאלי אמרה עליו: "עודד הופיע אצלי בבית כשהייתי בת 16. גדלתי עליו. הערצתי אותו, ופתאום הוא הופיע אצלי בבית. ככל שהוא היה כוכב גדול, הוא בא ללמוד, הוא בא לגלם את סבא שלי. פתחנו בפניו את כל האלבומים, הוא הקשיב בריכוז ובשקיקה יחודיים במינם. עודד תאומי היה שחקן מאוד מאוד גדול, אבל בשבילי הוא הקים לתחייה את סבא שלי. הסבא מציל היהודים המיתולוגי שנרצח בגלל הסתה ימנית נוראה ואיומה, פתאום את כל הסיפורים - איך הוא עמד באומץ מול אייכמן - ראיתי מולי על הבמה. במופע המחווה שהקאמרי עשה לעודד לפני שנתיים, אימא שלי אמרה שכשהיא ראתה אותו בתפקיד אבא שלה, נעתקה נשמתה. אמא שלי הייתה בת 11 כשאבא שלה נרצח. אבא של עודד נרצח כשהוא היה בן 10. הגעתי למסקנה שזו אחת הסיבות לקשר הכל כך חזק, שלא ניתק, בינינו לבינו. הוא מתנה גדולה לתרבות הישראלית, איש יקר וחם עם חיוך ענק וכישרון ענק. יהי זכרו ברוך".
"כששמנו פה את רשימת התפקידים שדדי גילם על הבמה, היה אפשר לחוש את משמעות המילה עמוד תווך", אמר הבמאי עמרי ניצן. "אני יכול לשתף בקצרה על חוויית העבודה איתו כבמאי. הוא היה פרטנר. לפעמים היה נדמה שהמסע עם תאומי היה דומה קצת לאותן תוכניות טלוויזיה כשצמד חברים נוסע לגלות את דרום אמריקה. זה היה מסע לגילוי ארצות עם דדי. ככל שאני מגלם אני מגלה. זה היה תענוג. עם דדי, תאב החיים ותאב התפקידים... משכיל, יצירתי, ואולי אחד הסודות ששחקן גדול צריך להיות - אינטליגנט מאוד. אני זוכר רגע בהצגה שהסתכל לעיני הפרטנר ובאותו רגע עברה עליו טרנספורמציה. בזכות הקולגיאליות הוא נהיה מישהו אחר. דמות אחרת... אסיים ואשתמש במילה אהבה. אני אהבתי אותו. אהבתי לעבוד איתו. יהי זכרו ברוך".
"אני רוצה לדבר על המנהיגות של עודד מחוץ לבמה", אמר מנכ"ל הקאמרי לשעבר נעם סמל. "1994, נובמבר, פיגוע נורא בלב תל אביב מתחת לקאמרי, אוטובוס מתפוצץ, עשרות הרוגים. עושים הצגה או לא עושים? הגברת הזקנה. עודד תאומי וליא קניג בתפקיד ראשי. אני בתור מנכ"ל מצלצל לעודד תאומי. הוא אמר - 'כמובן שמשחקים. לא ניכנע לטרור. אתה יודע שכשאבא שלי נרצח כשהייתי בן 10 התקיימה הצגה. כ-150 אנשים ראו את 'ביקור הגברת הזקנה'. זו הייתה הצגה וחוויה אדירה, כשעודד תאומי מוביל את הקבוצה".
"הוא אמר לי 'ילד, אני אוהב אותך. אני רוצה שנעבוד ביחד'", סיפר אמיר וולף, במאי הסרט האחרון בו השתתף תאומי, "ציפורי חול". "אדם שבאמת כל כך הרבה תפקידים מאחוריו ועדיין מחפש ללמוד ולהשתנות. בעקבות העבודה על הסרט התפתחה בינינו חברות קרובה, שמנו בצד את ה-43 שנה ויומיים שהיו בינינו. דיברנו על תאטרון וקולנוע. הוא מאוד מאוד ייחסר לי. קוסם שלי, שחקן שלי, חבר שלי. אני מחבק אתכם".
תאומי, מוותיקי שחקני התיאטרון בישראל, הלך לעולמו בגיל 81. הוא זכה ב-2011 בפרס מפעל חיים מטעם האקדמיה הישראלית לתיאטרון. הסרט האחרון בו שיחק הוא "ציפורי חול" מ-2016, תפקיד שעליו היה מועמד לפרס אופיר.
בשנת 1958 הצטרף לתיאטרון הקאמרי ובו גילם כמאה תפקידים מרכזיים. במקביל הופיע תאומי בתיאטראות שונים בהם תיאטרון האהל, תיאטרון הבימה, תיאטרון חיפה ותיאטרון בית ליסין. ב-1988 הופיע בלונדון עם הצגת היחיד שלו "אותות ומופתים". בעקבותיה הוזמן על ידי המחזאי ארנולד ווסקר לגלם את התפקיד הראשי במחזה "שיילוק". במקביל לעבודתו בתיאטרון שיחק תאומי גם בקולנוע ובטלוויזיה. בין הפרסים בהם זכה לאורך השנים היו ארבעה פרסי כינור דוד כשחקן השנה בתיאטרון, הפרס על שם מאיר מרגלית ושני פרסים על שם אברהם בן יוסף.
הסרט הראשון בו השתתף הוא "הם היו עשרה" שצולם ב-1960. פרט לכך השתתף בסרטים "תעלת בלאומילך", "מרגו שלי" ו"מבצע יונתן", וגם בסדרות ובסרטים בינלאומיים כמו "אשה ושמה גולדה" ו"מינכן". בנוסף כתב שלוש הצגות יחיד - "אותו ומופתים", "מעל ומעבר", ו"על החיים ועל המוות", השתתף בשתי הצגות ילדים, והגיח לעתים רחוקות בטלוויזיה.
לפנייה לכתב/ת 
