הורות חד מינית, פלאפל וסרטן: הצגות תיאטרונטו 2019
פסטיבל תיאטרונטו להצגות יחיד חוזר השנה בפעם ה-29, ויתקיים בחול המועד פסח באולמות יפו העתיקה ובעכו. בין ההצגות: סיפורו של קצין במבצע "צוק איתן", עדות שואה בסגנון קצת אחר וקברט על אישה שלא יכולה להרות
המסע של הומוסקסואל כל הדרך לאבהות, מותה הפתאומי של השחקנית רמה מסינגר וגם הצגה דוקומנטרית על התמודדות עם סרטן: בנושאים אלה ואחרים יעסקו ההצגות שיעלו במסגרת פסטיבל תיאטרונטו להצגות יחיד, שיתקיים בין 23-21באפריל באולמות עכו העתיקה, וב-24-22 באפריל באולמות יפו העתיקה. במסגרת הפסטיבל, שמתקיים זו השנה ה-29, 12 הצגות יחיד ישראליות יתחרו על פרס ההצגה הטובה ביותר, וההצגה הנבחרת תזכה בפרס שתעניק הוועדה האמנותית בראשות יעקב אגמון.
הצגות התחרות:
"אב השנה". מאת: עידו קולטון, משחק: עידו קולטון, בימוי: נועה שכטר
עידו הוא הומוסקסואל צעיר שרוצה להיות אבא. דרך התמודדותו עם מות אביו ועם אמו קשת היום הוא מגלה כי הדרך אל האבהות ארוכה ומפותלת ורצופה מהמורות. איך אפשר להפוך פתאום לאבא? מה צריך בשביל זה? ואיפה נשאר מקום לאבהות בעולם שמקדש מסיבות, סמים וסקס מזדמן?
"אואזיס". מאת: אמיר פתר, בהשראת הספר "שחר במדבר" - נואל פאורליר, בימוי: חן דוד, משחק: אמיר פתר
השנה היא 1956. בפריז, עיר האורות של אחרי מלחמת העולם השנייה, השמלות מתקצרות והשנסונים חוגגים. נואל הוא צייר צעיר שמגשים את חלומותיו בפאריס. גר במונמארטר ומצייר על הסיין. אבל הוא גם צנחן במילואים, וכמו רבים מבני דורו הוא נשלח להילחם במורדים האלג'יראים אי שם בחולות הסהרה. הוא לא מרדן גדול, לא אידאליסט ולא קומוניסט, אבל במלחמה, מחוץ למולדתו, מחכות לו דילמות מוסריות שיעמידו אותו בסיטואציה של להיות או לחדול. סיפור על אדם שהסכים לאבד את הכול כדי לא לאבד את עצמו.
"ז'קוב ז'קוב". מאת: תמר לוין ע"פי ספרה של ולרי זנתי, במאי: איתי פלאוט, משחק: אוולין הגואל
ולרי זנתי מתקשה לכתוב את ספרה השני, המספר על בחור אלג'יראי שמתגייס לצבא צרפת במלחמת העולם השנייה. היא מנסה ללא הצלחה לברוא את דמותו ומחליטה לנסוע לאלג'יריה לחפש השראה. המסע שלה הוא תהליך כתיבת הספר.
היא יוצרת את רשל, אמו של ז'קוב, שיוצאת עם סלים מלאי אוכל לחפש את בנה החייל, את מדלן, שילדה תינוקת חולה וצריכה לצאת למסע כדי להציל את חייה, את לואיז לאה, נערה יהודייה צרפתייה שברחה מהנאצים ומעניקה לז'קוב לילה אחד של חמלה בין הקרבות. בין כל הנשים האלו מתגלה לה ז'קוב עצמו, ועוד גילוי מרעיש אחד שמאפשר לה לכתוב את ספרה.
"הייתי שם". מאת: מוטי לרנר, בימוי: איציק ויינגרטן, משחק: יואב דונט
לאחר חטיפת קצין צה"ל בידי חמאס במבצע "צוק איתן", מקבל קצין תותחנים פקודות לכוון את תותחי הסוללה שלו על מטרות אזרחיות ברפיח. הוא רואה במו עיניו כיצד פגזי התותחים הורגים עשרות אזרחים פלסטינים ופוצעים מאות אחרים. הוא עורק מגדודו ודורש להישפט על מילוי פקודות שדגל שחור מתנוסס מעליהן. הצבא מסרב להעמידו לדין. הוא יוצא למאבק עיקש כדי להעמיד לדין את המח"ט שפקד על ההפגזה ומשלם על כך מחיר כבד ביותר.
"פלאפל". מאת: הדס קלדרון ועודד ארליך, בימוי: יוסי ג'וז כהן, משחק: יניב סויסה
מחזה ישראלי המספר את ספורו של רוני, מאמן הכדורגל מספר אחת באור יהודה, שכל חייו חלם על הרגע שבו ייוולד לו הבן שימשיך את דרכו. ואז נולד לו רוני, שהיו לו חלומות אחרים. סיפור על מערכת יחסים מורכבת ומרגשת בין אב, בן, כדורגל והפלאפל שביניהם.
"המדידן". מאת: דן וולמן, בימוי: דן וולמן, משחק: שיר שנער
יוסי עוקב אחר זוגות כדי לצלם אותם ולזכות בעינוג עצמי. הוא מתעד באקראי רצח בגן ציבורי ומובא בפני חוקר משטרתי בשם גדי, הבטוח שהוא הרוצח. רחלי, אישה רגישה העובדת עם יוסי במרתפי המוזיאון, והחוקר גדי, מגלים שבמעמקי המכרות של יוסי יש אוצרות נסתרים ומרבצים של בדידות.
"הסלון של סבתא ורדה". מאת: דודי אוחנה, בימוי: מרט פרחומובסקי, משחק: ענת עצמון
רק בגיל 95 נענית ניצולת השואה הססגונית ורדה ציפורי להפצרות בתה ומזמינה לסלון שלה צוות צילום מ"יד ושם" כדי שיגבה את עדותה. אלא שהעדות של ורדה הופכת בהדרגה למשהו שונה לגמרי מהמצופה. סיפור עצוב ומצחיק על התמודדות עם טראומה, התעקשות על קול אישי ויחסים מורכבים בין הורים וילדים.
"ירמה", עפ"י מחזה את לורקה. בימוי: ברק בן-דוד, משחק: ענת חדיד, ההצגה היא דו לשונית.
התבוננות בנפשה של אישה הכלואה בין תשוקה לדיכוי, ונאלצת לנקוט צעדים קיצוניים במאמץ נואש למילוי חובת הנשיות המוטלת עליה בזרם אליו היא משתייכת. עיבוד לשחקנית יחידה של הפואמה הטרגית מאת המחזאי והמשורר הספרדי פדריקו גרסיה לורקה, על אישה המשתוקקת לילד, מנקודת המבט של נשים הגדלות בחברה המקדשת הסתרה.
"שריקה". מאת: יעקב בוצ'ן, דרמטורגיה ובימוי: חנה וזאנה, משחק ועיבוד: הדר גלרון
תמי, בתם היחידה של ניצולי אושוויץ, מגלה בגיל 45 שהיא עוד לא הספיקה לחיות. הגילוי המרעיש מגיע דרך גבר זר שנכנס לפתע לחייה, ופותח בנפשה תיבות נצורות. אך האם היא מסוגלת לאפשר לעצמה לאהוב? ממי היא צריכה לבקש רשות? מונודרמה המביאה את כאבו של הדור השני לשואה וחושפת את הפצעים הבלתי נראים, ואיך הם מחלחלים מדור לדור, דרך סיפור אנושי על אישה שנלחמת על זכותה הטבעית לשמוח, לחיות, לאהוב.
"מקושקשת". מאת: רותם נחמני, בימוי: רותם נחמני ומאיה ביתן, משחק: רותם נחמני
שואו קברטי המציג מסע של אישה שאינה יכולה להרות באופן טבעי. כמיהתה לילד מביאה אותה אל מקומות חשוכים שבין ערגה לכישלון. מציאות שנרקמת בשירותים, שהפכו למקדש קטן ופרטי, בניסיון ליצירת חיים בצל המוות של הפנטזיה.
"תהליך תופס מקום". מאת ובבימוי: אריק אביגדור, משחק: ישי גולן
באמצע החיים, כשהיא מתחזקת קריירה מפוארת, מלהטטת על במות התיאטרון בתפקידים ראשיים בהצגות שונות, מקליטה אלבום ראשון ומנהלת תא משפחתי עם זוגיות מאושרת ושלושה ילדים, הגיעה הבשורה שטילטלה את חייה של רמה מסינגר. אריק אביגדור, בן זוגה, משרטט ברגישות, בכנות ובהומור את הקשר, האהבה, הזוגיות וההתמודדות עם החיים, המוות ומה שביניהם.
"להזיז את השמש". מאת: תרין שלפי. עיבוד ובימוי: חנן ישי. משחק: תרין שלפי
יום בהיר אחד לפני כשנה וחצי התבשרה תרין שהיא חולה. הגוש הקטן והבלתי מוגדר קיבל הרבה שמות: ממצא, גידול ממאיר, SBRCS, או בקיצור - סרטן. בהצגה האוטוביוגרפית-דוקומנטרית, השחקנית שהיא גם הפציינטית, מגלמת את עצמה בסיפור חייה בימים אלה. צעד אחר צעד - מהבשורה דרך הקרחת, מהגרורה למשפחה, מתגולל הסיפור על התמודדות בהתהוות. הסיפור מלא ההומור, ההמצאה, התקווה והחדווה מערבב באופן המוחשי ביותר בין המחלה והחיים.
