שתף קטע נבחר
 

"הבחירות והאירוויזיון לא מעניינים אותי במידה שווה"

שלושה מוזיקאים החליטו לצאת מהקופסה ולייצר את הפרויקט המוזיקלי השיתופי הראשון. רגע לפני שהם עולים לבמה ולוקחים אותו מעבר לים - דן תורן, ג'נגו ודורון פלסקוב מספרים איך מוותרים על האגו ומסרבים לדבר פוליטיקה: "כולם מתעסקים בפוליטיקה וכסף, אנחנו מתעסקים בשירים"

הכל התחיל מסוף שבוע של דן תורן בבית כפרי של חברים בצפון, או במשהו שזרק לו אחיו לפני כמה שנים, ואולי בעצם הרעיון הזה קרם עור וגידים במהלך העבודה שלו עם ג'נגו (עמיר רוסיאנו) על חגיגות 20 שנה לאלבום של הזבובים. כך או כך, מתוך המפגשים הללו צמח הפרויקט השיתופי הראשון בארץ ואולי בעולם. תורן וג'נגו כתבו ודורון פלסקוב הפיק. יחד הם יצרו שירים ראשוניים והציעו לכל מוזיקאי מקצועי או חובב לבחור שיר, להקליט אותו ולהפוך לחלק ממשהו חדש.

 

"הבנו שאנחנו רוצים לייצר שירים בגרסה עירומה", מספר תורן, "כמו סקיצות אבל ברמה מאוד גבוהה של הקלטה ופירוט בעבודה - הטקסטים, המנגינות, מתי יהיה פזמון כפול ועוד. איחדנו את השירים כמו מין לגו שאתה מכין לו קומת בסיס ומראש ידענו שאנשים אחרים יוכלו לפרק את הקומה הזו או לבנות עליה".

 

החבורה יצרה 11 שירים וכל משתתף היה רשאי לשנות כל חלק בשיר, כל שיר שהוקלט זכה לקרדיט של המבצעים שלו, "בינינו אמרנו שאם יהיה לכל שיר ביצוע אחד זה יהיה אדיר ונהיה מאוד מרוצים. אבל קיבלנו 60, זה מראה על הרצון של האנשים לעבוד ביחד. אנשים היו מוכנים לדבר הזה". כל אמן שנזקק לעזרה טכנית, קיבל אותה באולפן של פלסקוב. אבל בניגוד לטבע שלהם החבורה התאמצה לא להתערב בבחירות האמנותיות של המשתתפים.

 

"התנאי שלנו היה שבאים עם רעיון מקורי מובנה ואנחנו רק משלימים את הפרט הטכני. מאוד מאוד השתדלנו לא להתערב. היו המון רגעים שאני זוכר אותנו מחזיקים מאוד חזק לא להגיד איזו הערה כדי לשפר. אבל אנחנו מתאפקים כי אנחנו מבינים שזו לא היצירה שלנו יותר, אלא יצירה משותפת והבנאדם נתן את האמירה שלו ועכשיו כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה לסיים את הרעיון שלו", פלסקוב נותן הצצה לחדר העבודה.

 

 

דן תורן ()
דן תורן. אידיאולוגיה היא לא מילה גסה

ג'נגו ()
ג'נגו. מצאו מודל כלכלי חדש?

הבחירה באלבום שיתופי מגיעה מאידיאולוגיה?

פלסקוב: "זה בא מרצון לעשות משהו שלא שם את האגו שלנו בפרונט. הרבה פעמים אני מרגיש שהתחושה של אמנים היא של רכושנות והילה שהם נותנים למוזיקה שלהם - שהיא יותר חשובה מבכמה אנשים היא תיגע. רצינו לעשות איזשהו פרויקט שגם מראה על השחרור והוויתור הזה מצד אחד וגם שייך לקהילה של המוזיקאים".

 

לא קל להרוויח או להצליח בעולם המוזיקה היום, אולי מעולם לא היה קל. מעט אמנים מגיעים לתודעה הציבורית ומצליחים להישאר שם במשך שנים. השלישייה שיצרה את האלבום נמנית על אלו שהצליחו, ובכל זאת הם מוכנים לוותר על האגו והרווח הכלכלי. "לא כל דבר קשור לכלכלה", אומר פלסקוב, "ידענו מראש שכסף לא נראה פה. הרצון היה באמת לנסות לשקף איזושהי אידיאולוגיה שקשורה רק באהבה למוזיקה. בזמן שכולם מתעסקים בפוליטיקה וכסף אנחנו מתעסקים בשירים".

 

"יש פה איזשהו מודל כלכלי בלי ששמנו לב, שמאפשר לאנשים להרוויח", אומר תורן, וג'נגו מוסיף בציניות, "אני מצפה להצלחה גדולה וכסף". אבל גם מבלי לקרוץ למצבו העגום כלכלית של שוק המוזיקה הישראלי, אפשר לראות בפרויקט הזה הזדמנות להסתכל אחרת על העבודה של מוזיקאים ואולי אפילו להשליך את הבחירה הזו על הכלל, חיבור במקום תחרות, שיתוף במקום פילוג.

 

 

דורון פלסקוב ()
דורון פלסקוב. המוזיקה חשובה יותר

"זה נותן תשובה לרצון של אנשים לעבוד ביחד. הסיכוי שאני ועידו מימון - שהוא מפיק היפ הופ שעובד עם נצ'י נצ' - ניפגש, היה אפס לפני הפרויקט הזה. בעיניו אני זה 'לבן על לבן' והוא בעיניי זה ביטים", מספר תורן. ובאמת הפרויקט "האדמה שלי היא שירים", מכיל שירים מכל הקשת המוזיקלית: מהיפ הופ, להאוס, רוק ופופ. האמן הצעיר ביותר הוא בן 15 ובקצה השני של הסקאלה נמצאים אמנים מוכרים כמו ארקדי דוכין וירמי קפלן.

 

אתם מתכננים עוד כאלה? לאן אתם רוצים למנף את זה?

תורן: "יש לנו התחלה של פרויקט כזה שאנחנו עושים באנגלית. אם בישראל מ-11 שירים נולדו 60, אז אפשר להניח שמ-10 שירים במדינות דוברות אנגלית יהיו יותר משתתפים. לפרויקט הזה אנחנו חושבים לצרף עוד אמנים, לא רק שירים שלנו. עניינו את גבע אלון שרוצה להשתתף, את מיקה שדה, את אורי כינרות מאוזו בזוקה - אנחנו רוצים להגדיל את מאגר היוצרים, מתוך מחשבה שזה מין חממה של יוצרים ישראלים שיוצרים באנגלית".

 

"ברגע שמישהו כמו יותם בן חורין שאנחנו כל כך אוהבים, בא עם השירים האלה שהם הכי ישראלים שיש ושר אותם באנגלית, אחרי שהוא תרגם אותם. פתאום אתה מסתכל לאופק, אתה רואה שעברת את הגבול. ככה הרגשתי גם עם קטעים אינסטרומנטליים שקיבלנו בהשראת הדבר. אנחנו כאילו חוצים את הגבול של השפה", מוסיף פלסקוב.

 

ימים סוערים פוליטית, אנחנו מדברים פה על פרויקט אידיאולוגי במהותו וכנראה שיש בו איזשהו פן פוליטי בניסיון לאחד במקום לפלג, אתם מרגישים שיש מקום לאמנים להגיד את דעתם בארץ?

תורן:" א' בוודאי שכן. ב' אמנים עושים אמנות, האם הם צריכים לחוות את דעתם? זו כבר שאלה אזרחית, זה לא קשור לאמנות. אני אומר את דעתי כי אני אומר את דעתי והייתי אומר אותה גם אם הייתי מייצר נעליים".

 

נכון אבל האמנות נותנת לך מנדט וחשיפה.

תורן: "נכון, אבל אני משתדל לא להגיד הנה השיר שלי ודעתי היא. יש שירים באלבום הזה שהם פוליטיים, שיר כמו "האדמה שלי היא שירים" מדבר על זה שבמקום להיאבק על אדמה, אנחנו עושים מוזיקה ביחד. זה מאוד מזכיר לי את האירוויזיון, זה שני דברים שלא מעניינים אותי במידה שווה, בחירות ובחירות לאירוויזיון. אנשים מגיבים לזה כמו תחרות, 'הפתעת הבחירות!' איזה מין שטויות אלה. איזה קשקושים".

 

פלסקוב: "המשפט הכי פוליטי או ההתייחסויות הכי פוליטיות שלנו הן כאלה שנמצאות בטקסט. על השכן שנמצא בהלם קרב מיום כיפור. כן, "האדמה שלי היא שירים" היא כמו סלוגן, אבל בסופו של דבר ההתעסקות היא באדם ולא במדינה, אנחנו לא אנשי מדינה בחיי היומיום".

 

דן תורן, ג'נגו ודורון פלסקוב ישיקו את "האדמה שלי היא שירים" ב-18 באפריל בקפה ביאליק בתל אביב.  

 

 

 

 

 

 

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים