להנגיש את שייקספיר לילדים
ההצגה המרכזית של פסטיבל חיפה להצגות ילדים, "הלילה השנים עשר", נהנתה מעריכה טובה ועבודת עיצוב מרשימה, שהעניקה לה מראה קרקסי ועליז. חבל רק שהביצוע הקומי גרע מהממד הרומנטי של הסיפור. דווקא המחזה הישראלי "המסע לאי המוזר לפפה", היה הפתעת הפסטיבל
הגשם קצת העיב אמש על האווירה השמחה בפתיחת פסטיבל חיפה להצגות ילדים, אך גם אם זה השפיע על הופעות החוצות, הרי שבאולמות החגיגה נמשכה כרגיל.
ההצגה המרכזית של הפסטיבל השנה היא עיבוד לילדים של אחת הקומדיות המפורסמות ביותר של שייקספיר, "הלילה השנים עשר". הגרסה המקוצרת שיצרה הבמאית, רוני ברודצקי, עם קבוצת השחקנים הצעירים של תיאטרון חיפה, נהנתה מעריכה טובה של הטקסט (בתרגום הקולח של דורי פרנס) עם תוספת של שירים שמחים שחיזקו את האווירה הקרנבלית. גם עבודת העיצוב המרשימה של מעצבת התלבושות, שירה וייז, ומעצבת התפאורה, שני טור, העניקו למופע מראה קרקסי עליז וגרוטסקי. מבחינת הדיבור של הטקסט השירי, השחקנים הצעירים צלחו בהצלחה את המשימה, אך הבעיה עם הביצועים שלהם הייתה שבניסיון להדגיש את הממד הקומי-ליצני של שפת הבימוי, הממד הרומנטי-לירי של הסיפור קצת הלך לאיבוד. הדמויות נותרו קריקטוריות, וקשה היה לשחקנים לגעת ברגש העמוק של הטקסט. עדיין, ההפקה ראויה לשבחים כניסיון אמנותי יפה ורציני להנגיש את שייקספיר לילדים.
הצגת אחרת, שהצליחה להקסים את הקהל הצעיר וגם המבוגר, היא "המסע לאי המוזר לפפה", שכתב וביים יאיר שפירא. המחזה המצחיק והחכם מתאר מסע של בחור צעיר, שאיבד את הוריו בגלל מלחמה, ויוצא לאי דמיוני שם שולט מכשף שלכאורה יש לו תשובות לכל שאלות הקיום. הסיפור של המסע מסופר באירוניה מתוחכמת שמעניקה לאגדה השלכות מציאותיות מפתיעות. תוספת השירים והמוזיקה המגוונת והמתוחכמת, שהלחין נדב ויקינסקי, הופכת את ההפקה למעין מחזמר כיס צבעוני ועשיר. הצוות המחויב, שבראשו עומד שחקן צעיר ומוכשר בשם נדב אילון, הגיש ביצוע מדויק, מצחיק, אנושי וסוחף, והתוצאה הסופית היא הצגת ילדים נהדרת מהסוג שגם מבוגרים יכולים להתמוגג ממנה.
הלילה השנים עשר
צילום: אריק רובין
מומלצים