"אני ממשיך את המורשת של נח קליגר"

"אני ממשיך את את מורשתו של נח קליגר", אמר השחקן איציק אבל שהחליט להעלות הצגה על סיפורו של עיתונאי "ידיעות אחרונות", שהלך לעולמו לפני כארבעה חודשים, ונחשב מומחה לתולדות השואה. ההצגה, ששמה "לחיות שעה אחרי היטלר", מבוססת על שני ספריו של קליגר - "אלה תולדות נח" ו"שתיים עשרה לחמניות לארוחת בוקר".

אֶבֶל בן ה-63, בן לניצול שואה בעצמו, חיפש דרך לספר את סיפוריו של אביו המנוח. "אחרי פטירת אבי רציתי להנציח את השואה בעזרת סיפוריו, אבל משהו שם לא עבד. ואז הגעתי לספרייה העירונית ונתקלתי בספריו של נח קליגר, הם היו מדהימים וממש מקבילים לסיפורים של אבא שלי", הוא אומר.

נח קליגר ז"ל

סיפורי השואה של קליגר מוכרים ברבים, שכן הוא ראה חשיבות עליונה בהפצת סיפורי הזוועות שהתרחשו בתקופה ההיא ובמלחמת העולם השנייה. הוא פירסם אלפי כתבות בנושא וסיקר את משפטי אייכמן ודמיאניוק בישראל, כמו גם את משפט פושעי אושוויץ בפרנקפורט ופושעי מיידנק וטרבלינקה בדיסלדורף. לאורך השנים עמד בראש עשרות משלחות של ישראלים למחנות ההשמדה באירופה, והרצה מסביב לעולם על נושאים הקשורים לשואה.

לפני יותר משנתיים קליגר אף הוזמן לנאום בעצרת הכללית של האו"ם בטקס הרשמי לציון יום השואה הבינלאומי, כמי ששרד את התופת באושוויץ והפך לסמל ישראלי לזיכרון השואה והנצחת הקורבנות. קליגר היה פעיל במחתרת הבלגית ובתא מחתרתי של תנועות הנוער הציוניות, והעביר ילדים דרך צרפת לשווייץ. הוא נעצר ב-1942 על ידי הגסטפו, נשלח למחנה מעבר, וב-1943 הגיע לאושוויץ. הוא שרד שתי צעדות מוות ולאחר שיחרור המחנה בו שהה והפגישה עם הוריו, החליט לעלות לישראל. מאז, הצטרף ל"ידיעות אחרונות", ונחשב מומחה לתולדות השואה.

"היו כל כך הרבה סיפורים מרתקים בספריו של קליגר", נזכר אבל, שיצר קשר עם קליגר על מנת לקבל את אישורו לעבד את סיפוריו להצגה, בה הוא משחק לבדו. "הוא אישר לי להשתמש בסיפורים שלו כדי להעלות אותם לבמה. שלחתי לו את הסיפורים לאישור, חשוב לי לומר שלא שיניתי מילים, אלא רק את הסדר, כדי להתאים לבמה. לקח לי שלוש שנים להעלות אותה".

איציק אבל בהצגה "לחיות שעה אחרי היטלר"(צילום: אבי אבל)

קליגר עצמו לא הספיק לראות את ההצגה. "אני לא יודע למה במשך השנים לא הזמנתי אותו", אומר אבל, "אולי כי הרגשתי שהיא לא מוכנה. אבל ממש זמן קצר לפני פטירתו עשיתי הצגה חגיגית ורציתי שהוא יבוא. הוא אושפז אבל הבטיח לי שהוא יהיה בסדר ויגיע לראות את ההצגה. שבועיים לפני ההצגה דיברנו והוא זכר את התאריך ואמר שיגיע. הבת שלו, איריס ליפשיץ קליגר (עיתונאית "ידיעות אחרונות", ר.ב) נדהמה לגלות שהוא זכר את התאריך, כי בתקופה ההיא הוא החל לשכוח דברים. בסוף הוא לא הצליח להגיע ונפטר, אבל זמן קצר אחר כך עשיתי הצגה מיוחדת למשפחתו וזה היה כל כך מרגש".

למרות חשיבותה של ההצגה, אבל מספר כי במשך השנה הוא לא מקבל כמות גדולה של הזמנות. "זה עצוב מאוד. ההצגה לא מצליחה להימכר כל השנה כמו שאני רוצה, אבל בימים שלפני יום השואה אני מופיע הרבה, השבוע לדוגמא יש לי תשע הצגות. חבל שנזכרים בשואה רק ביום השואה. אנחנו צריכים לזכור את הסיפורים הללו במשך כל השנה".