"משחקי הכס" עונה 8 פרק 5: מנתצת השלשלאות הפכה לרוצחת-עם
חורים בעלילה תמיד היו מנת חלקה של "משחקי הכס", אבל הם הגיעו לשיא שלילי חדש בפרק האחרון. דורון פישלר לא מבין מה בער (פשוטו כמשמעו) ליוצרים להרוס סופית את הסדרה שהוא כל כך אוהב. זהירות, ספויילרים
אחרי כל פרק של "משחקי הכס" שעולה בישראל בשעה 4 בבוקר, הרבה אנשים מפחדים לפתוח את האינטרנט עד הערב, מחשש לספויילרים. ובצדק. אלא שהיום אני מפחד לפתוח את האינטרנט כדי לא לראות את תגובות המעריצים, או יותר נכון המעריצים לשעבר. אני חושש שחרון אפה של דאינריז יהיה שום דבר לעומת הזעם של חובבי הסדרה אחרי הפרק ששודר היום (ב', ב-yes, HOT וסלקום TV).
עד כה, העונה השמינית של "משחקי הכס" לא התקבלה באהדה: הפרק הקודם קיבל - לאו דווקא בצדק - את הדירוג הנמוך ביותר בתולדות הסדרה באתרי דירוגים למיניהם, ופורומים של מעריצי הסדרה הפכו בהדרגה לפורומים נגד הסדרה. אבל כל מי שטענו שהעונה הזאת מקריבה התפתחויות של דמויות והיגיון עלילתי לטובת "טוויסטים" חסרי היגיון, שוק בשביל השוק בלבד - צדקו לחלוטין, ועדיין, הם לא ראו כלום. שימו לב, כי לא לעתים קרובות תראו דבר כזה: סדרה מגה-פופולרית יורה לעצמה בראש ומשניאה את עצמה על כל מי שאהבו אותה.
לא כיף לכתוב את זה. אני לא אוהב לקטול ולא הייתי משקיע זמן בסדרה אלמלא הייתי נהנה ממנה. היו בעיות בעלילה של "משחקי הכס" עוד קודם, בעיות קשות. אירועים שרירותיים, דמויות חכמות שהפכו לטיפשות או שקיבלו החלטות מטומטמות בלי סיבה. דייויד בניוף וד.ב. וייס ניסו לדחוס התפתחויות שהיו צריכות לקחת שנים לתוך 13 פרקים, ולצורך זה חתכו פינות באופן מגושם. כל זה נכון, ואפשר בהחלט להתלונן על זה ועדיין לצפות בסדרה, וליהנות ממה שהיא עכשיו, ולא ממה שהיא הייתה יכולה להיות. אף אחד לא מושלם, סופים זה קשה, ואם אתם לא רוצים לצפות - אף אחד לא מכריח אתכם. אבל כל הבעיות של הסדרה עד היום מתגמדות לעומת האסון שהיה הפרק הלפני-אחרון.
עוד ביקורות "משחקי הכס":
צריך להתחיל, כרגיל, מהטוב. זה די שגרתי לומר על אספקטים מסוימים בסדרה שהם עשויים נהדר: החרבת העיר היתה עשויה באופן מדהים, ואפילו מואר. אמיליה קלארק עשתה עבודה מצוינת בגילום הטירוף שהחריב את דמותה של דאינריז. ג'יימי וטיריון נפגשו שוב, וסצינות משותפות של ג'יימי וטיריון הן, ככלל, נהדרות. חוץ מזה קיבלנו סוף סוף את קרב הקלגיינים - דבר שהאינטרנט החליט פעם שצריך לקרות, ולכן קיבל. הוא היה די חסר משמעות, כי אחרי הכל הקלגיינים הם דמויות שוליות שאין להן משמעות במשחק הגדול, ושום דבר מפתיע לא קרה בקרב הזה - אבל זה היה מצולם יפה. קיבורן חוסל באופן אגבי ומספק מאוד. וכמובן, המוזיקה של רמין ג'וואדי ממשיכה להיות מופלאה מעבר לכל פרופורציה סבירה.
רגע לפני הסוף, הסדרה מתחילה לחסל את הדמויות הראשיות. ואריז, האיש הכי טוב בווסטרוז, חוסל בדיוק כפי שידע שיקרה, באופן לא מאוד סביר (הוא היה אמור לדעת להסתיר את המהלכים שלו טוב יותר) אבל דרמטי. ג'יימי וסרסיי הגיעו לסופם, סוף שלא כולם יאהבו - גם אני רציתי לראות אותו חונק אותה - אבל סוף הגיוני. הטירוף של סרסיי, שהמשיכה לדמיין שהיא בטוחה ומנוצחת גם כשזה הפך למופרך יותר ויותר, שוחק היטב. בקשר לג'יימי, אמנם זה נראה כאילו הוא הולך לכיוון גאולה, הדמות שהיתה-רעה-ועכשיו-היא-טובה, והסדרה כביכול נתנה לו הזדמנות להציל את עצמו ולהשלים את הקשת העלילתית שלו - אבל בחיים לא הכל קורה כמו שמתכננים, גאולה זה לא קל, והוא נפל בחזרה לסם שלו, סרסיי. הם מתו זה בזרועות זו, בדיוק כפי שהתחילו את הסדרה. זה אולי לא סוף טוב, אבל זה סוף ראוי.
מצד שני, אם רוצים להתלונן, כמובן שיש על מה. נעזוב את זה שבטקטיקה ווסטרוזית טיפוסית, פלוגת הזהב שאמורה להגן על העיר נערכת לקרב, שוב, מחוץ לחומות. למה לעזאזל יש להם בכלל חומות בווסטרוז אם אף אחד לא יודע להשתמש בהן אף פעם? בנוסף, הסדרה ממשיכה להיות מאוד לא עקבית, בין פרק אחד לזה שאחריו, בכמה נושאים מאוד חשובים - למשל, האם בקרב על ווינטרפל נהרגו כמעט כל הדותראקי, או רק מחצית מהם? להרוג דרקון: האם זה קלי קלות, או כמעט בלתי אפשרי? אם דאני יכלה לחסל בחצי דקה את כל הצי של יורון בעזרת דרקון אחד - כפי שעשתה הפרק - למה היא לא עשתה את זה בפרק הקודם? ולמה היא בכלל הייתה צריכה צבא כלשהו אם היא יכולה לחסל צבאות וערים שלמות בעזרת דרקון אחד בלבד?
ועוד: יורון גרייג'וי הוכיח שוב שהוא הדמות המיותרת ביותר בסדרה. כלומר, לא ממש דמות אלא אוסף של דאוס-אקס-מאכינות במכנסיים. התפקיד היחיד של יורון הוא להופיע מדי פעם בהפתעה, בכל מקום על גבי הגלובוס, ולהרוג מישהו. בפרק הזה הוא חוסל במהירות, ורגע אחר כך הופיע שוב, על החוף, בשביל קרב חסר פשר, חסר משמעות ומיותר לחלוטין נגד ג'יימי לאניסטר. והאמת, כל זה בכלל שולי. הנקודה המשמעותית והיחידה שחשובה בפרק היא זו: דאינריז היא האויב עכשיו.
ברגע שנשמעו הפעמונים, הרגע שבו חיילי לאניסטר הניחו את נשקם, שום דבר למעשה לא עמד בינה לבין כס הברזל, והיא באופן מעשי ניצחה - דאינריז החליטה שמתחשק לה לערוך ג'נוסייד, והפגיזה את אזרחי מעלה מלך באלפיהם, בנשק לא קונבנציונלי. שוברת השלשלאות הפכה לרוצחת-עם. גרועה בכמה סדרי גודל מכל מה שסרסיי אי פעם עשתה. גרמה ליותר מוות מראמזי, ג'ופרי ומלך הלילה יחד. מפלצת.
אותו רגע היה גם האות של כל חייליה של דאינריז להתחיל לרצוח, לבזוז ולאנוס. זה בטח היה מבלבל עבורם: לא היינו טובים עד לפני כמה דקות? לא היה איזה עניין כזה שאנחנו מגנים על חפים מפשע ולא טובחים בהם? וואטאבר, המלכה שלנו שמעה פעמונים אז גם אנחנו רשע טהור עכשיו.
יותר משזה אכזרי - וזה אכזרי - זה פשוט חסר היגיון. אין שום קשר בין המעשה הזה לבין שום חלק של הדמות של דאינריז שהכרנו בשבע העונות האחרונות. אילו היא הייתה מאבדת את העשתונות ומטיסה את הדרקון ישר אל תוך המבצר האדום, 11/9 סטייל, כשהיא הורגת את סרסיי עם כל שוכני המבצר החפים מפשע - זה היה אכזרי, אבל זה היה מובן. אבל לא, דאני החליטה משום מה להשאיר את המבצר לסוף, כדי לתת לסרסיי זמן לברוח, ובינתיים לשרוף ביסודיות את כל מעלה מלך על יושביה, כי, למה?! שמישהו ייתן לי סיבה, נימוק, תירוץ, משהו! למה, לכל הרוחות? איזו סיבה הגיונית יכולה להיות לזו שהקפידה להרוג את האויבים אבל לחוס על הילדים, זו שאמרה במילים הכי מפורשות שיכולות להיות שהיא "לא רוצה להיות מלכת האפר" - לפתוח ברצח המוני של אזרחים? איזו סיבה, לעזאזל, הייתה לאחת הדמויות האייקוניות ביותר של התרבות הפופולרית בעשור האחרון להפוך פתאום להפך המוחלט של כל מה שהיא ייצגה עד היום?
אין סיבה, חוץ מכדי להפתיע את הקהל, לתת סוף שלא ציפינו לו, ולעזאזל עם היגיון או דמויות עקביות או רצון לחיות. אין סיבה, חוץ מ"טארגריינים הם מטורפים". אבא של דאינריז היה פסיכי וגם היא פסיכית וזה משום מה יוצא לה כשהיא שומעת קול של פעמונים, או משהו. באופן מוזר, זה היה יכול להיות הולם יותר אם סרסיי הייתה זו שקול פעמונים מחרפנים אותה ולא דאינריז. אחרי הכל, יש לה עניין טראומתי איתם (Shame. Shame. Shame).
נכון, כל זה לא הגיע משום מקום. לדאינריז תמיד היו נטיות פירומאניות. היא לא היססה לשרוף את מי שעומד בדרכה, והיתה שורפת עוד יותר אלמלא היו לה יועצים (ג'ורה, מיסאנדיי, טיריון, ואריז, ג'ון) שריסנו אותה, יועצים שעכשיו היא איבדה. אפשר בהחלט למצוא רמזים למלכה-השורפת-המטורפת שנשתלו בתולדות הסדרה, ומתקבל על הדעת שגם ג'ורג' מרטין התכוון להוליך את דאינריז בכיוון הזה. ייתכן בהחלט שאפשר היה להפוך את השינוי הזה בדאינריז להגיוני - אבל בשביל זה היה צריך תהליך. תהליך של מינימום עוד עונה. פרק וחצי של דיכי ("היא לא אכלה ארוחת צהריים!") לא מספיק כדי להפוך את לינקולן להיטלר.
הסדרה אמורה לדבר בשם עצמה, לא צריך לקבל פרשנות מהיוצרים כדי להבין אותה, אבל מחוסר אפשרות אחרת, ומכיוון שהסדרה לא נתנה שמץ של תירוץ או סיבה, פניתי אל מאחורי הקלעים. בסרטון ה"איך עשו את" המרוצה מעצמו המסורתי שמשוחרר עם הפרק, וייס ובניוף אומרים ש"ברגע שהיא ראתה את המבצר האדום, המייצג את כל מה שנלקח ממנה, היא החליטה להפוך את זה לאישי". אה. חבל רק שבליל המילים הזה לא מסביר כלום. איך מה שנלקח ממנה כואב לה בדיוק ברגע בו היא מקבלת אותו בחזרה? איך "להפוך את זה לאישי" מסביר רצח עם? אישי נגד מי? נגד כל ילדי מעלה מלך?
יותר מכל אני חושש לשמוע את התגובות של מי שחגגו את הסדרה הזאת בתחילת העונה כסדרה פמיניסטית - כי הנה, רוב המנהיגות החזקות בווסטרוז הן נשים. משם, תוך ארבעה פרקים הגענו למלכה מטורפת רצחנית אחת שמוחלפת במלכה מטורפת רצחנית אחרת, והגאולה היחידה הצפויה היא מצד איזה אהבל, חסר כישורים, חסר רצון - אבל היי, הוא גבר. לאנשים שהתייחסו אל דאינריז כסמל של כח נשי - תנחומיי.
גם אם אתם מקבלים את רצון הכותבים כרצון האלים, לא מתווכחים עם עובדות ורוצים רק לצפות בסדרה בשביל הכיף - גם אז קשה, כי חורבן מעלה מלך היה כיף כמו סרט שואה. אימה, מוות, עוד אימה, עוד מוות, זוועה, רצח והפרת זכויות אדם. עוד פרק אחד נשאר לסדרה הזאת, שבו מן הסתם נראה את ג'ון מציל את העולם בכך שהוא הורג את אהובתו המטורפת. מצפים לזה?
נעדרים: שוכני וינטרפל - סאנסה, בראן, בריאן. יארה גרייג'וי עדיין באיי הברזל משום מה, אבל לגמרי לא בטוח שזה יבוא לידי ביטוי בפרק הבודד שנותר, אז יכול להיות שהיא בכלל יצאה כבר מהסדרה סופית בלי שהרגשנו.
מתים: לורד ואריז, קיבורן, סנדור קלגיין, גרגור קלגיין, ג'יימי לאניסטר, סרסיי לאניסטר, "משחקי הכס".
הסצינה: שער העיר מתפוצץ מבפנים - זה היה הדבר הקרוב ביותר בפרק הזה לחדוות ניצחון.
"הסיפורים שמאחורי משחקי הכס", ההרצאה של דורון פישלר על הסיפורים ההיסטוריים שהיוו את ההשראה ב-14.5 בקנטה, תל אביב, ב-15.5 בסינקופה, חיפה וב-19.5 בסינמטק ירושלים