"The Voice": הסיבה שבגללה הריאליטי המוזיקלי מסרב למות

יש סיבה לכך שסוגת הריאליטי המוזיקלי מסרבת למות גם 17 שנה אחרי שעלתה לאוויר "אמריקן איידול", התוכנית שהפכה לסנסציה, שלטה בטבלאות הרייטינג בארצות הברית במשך יותר מעשור והולידה אינספור חיקויים וואריאציות. אומנם הבאזז והרייטינג של רובן המכריע דעכו בשנים האחרונות, אבל מצבו של החולה יציב, תודה; כנראה שלא מדובר בפרפורי גסיסה, אף שאולי דימינו לראות אותם ככאלו.

הביטו על מפת הטלוויזיה המקומית, שרק בחמש השנים האחרונות תחזקה לא פחות מארבעה פורמטים של ריאליטי מוזיקלי בפריים טיים, לעיתים במקביל. אז העונה האחרונה של "אייל גולן קורא לך" הייתה נישתית וחסרת ברק כקודמותיה, העונה הרביעית של The Voice זכורה בעיקר בשל גומות החן של שלומית מלכה, ובנוגע ל"אקס פקטור" - טוב, אולי עדיף שלא נדבר עליה. בארון הזה כבר יש מספיק מסמרים. אבל הנקודה היא שהז'אנר עודנו כאן, חי וקיים, גם אם לא בועט. אלא אם אנחנו מדברים על "הכוכב הבא".

נסרין קדרי, עברי לידר, שלומי שבת, יובל דיין ודורון מדלי(צילום: אוהד רומנו)

"הכוכב הבא" היא יוצאת הדופן ברשימה הזו, מכיוון שזכתה ברלוונטיות מחודשת ומכיוון שהיא מדגימה את המפתח להישרדות של הז'אנר גם בעתיד: בצעד האמיץ ומלא ההשראה שהפך אותה בעצם לקדם אירוויזיון, אחרי עונתה הראשונה והלא מוצלחת, "הכוכב הבא" גילתה שהסוד לא טמון בגימיקים אלא בהעצמת האלמנט התחרותי עד למקסימום האפשרי - ואז עוד קצת. צריך שיהיה משהו אמיתי על הכף, לא רק איזה חוזה הקלטות עלום, לא רק הריספקט הבנאלי של הזכייה עצמה. עם הפקה משוייפת, מעט מזל והרבה עזרה מדורון מדלי, סתיו בגר ונטע ברזילי, המומנטום העצום שצברה "הכוכב הבא" אחרי ההיסטריה של Toy והאירוויזיון הנפלא בתל אביב, יחזיק אותה בחיים - מה זה בחיים, משגשגת - עוד שנים רבות.

ל-The Voice אין את הערך המוסף הזה, ובהתאמה, אין לה גם מומנטום. היא אחת מאלו שנותרו נאמנות לגימיק שלהן, והעובדה שהיא עדיין איתנו ואף רואה את עונתה החמישית איננה עדות לאפקטיביות של הגימיק הזה, כמו שהיא עדות לעמידותו של הז'אנר עצמו.

עוד ביקורות טלוויזיה:

"משחקי הכס": הפרק האחרון

גמר האירוויזיון

"גיבור אמיתי"

אז מה יש לנו הפעם? גימיק חדש ומיותר בתכלית, משהו עם חסימות, אל תתפסו אותי במילה. ויש גם שינויים בגזרת השופטים בדמות צירופה של ניצולת הפורמט יובל דיין למנטור שלה שלומי שבת, במה שמתגלה כיצור כלאיים אנמי, אם למישהו היו ציפיות שזה ייראה אחרת. גם נסרין קדרי הצבעונית הצטרפה - "צבעונית" כי הביטוי המעט אמורפי הזה פשוט נולד עבורה, והיא עובדת קשה כדי לתחזק אותו. וגם עברי לידר, שנטש את הספינה הטובעת של "אקס פקטור" בדיוק בזמן. מבחינתו.

דורון מדלי - התוספת שתופסת(צילום: מוטי קמחי)

אבל התוספת החדשה דורון מדלי, שאולי יושב באולפן אבל בעצם מתקיים במדלילנד שלו, היא התוספת שתופסת. האיש, כנראה מכונת הלהיטים הגדולה והעקבית ביותר שחיה ויצרה כאן - ואדם שבערך כל 10 דקות אומר משהו שעליו הוא עתיד להתחרט - נכנס לתפקיד בששון והתלהבות מדבקים. לו הייתי מתמודד בתוכנית, לא הייתה בכלל שאלה בנוגע לבחירת המנטור שלי.

אצל המתמודדים, העסקים כרגיל. האם המזמרת שהחליטה לרדוף אחר החלום; העולה החדש החייכן שמעלף את הבנות בקהל; יורש השווארמיה שרק רוצה לשיר. וילדה אחת, עמית שאולי בת ה-17.5 מאור יהודה, שפתחה את התוכנית הראשונה והעיפה לי את הסכך.

יש סיבה לכך שסוגת הריאליטי המוזיקלי מסרבת למות גם אחרי 17 שנה, והסיבה היא הצמרמורת הזו שאוחזת בך מעת לעת, אם אתה בר מזל, ואם המלהקים עשו את עבודתם - כשאתה צופה בתוכנית ושומע מישהו שגורם לך להתרגש ממנו. העמידות של הז'אנר נובעת מהציפייה שלנו לכאלה, מההמתנה להם, ואנחנו מוכנים לשאת את הכל בשביל זה. קטעי מעבר נמתחים עד לזרא, פטפטת מאולצת בין המנטורים, דגש מופרז על דרמות סוחטות דמעות של המתמודדים – הכל, רק כדי להתרגש לרגע, רק כדי להרגיש. בנקודת הזמן הזו ל-The Voice אולי אין את העוקץ של "הכוכב הבא", אבל כל עוד היא תמשיך להגיש לנו רגעים שכאלה, כנראה שנמשיך לשוב אליה.