פסטיבל קאן: בונג ג'ון-הו זכה בדקל הזהב

פסטיבל קאן ה-72 נחתם הערב (שבת) בטקס סיום חגיגי בסופו הכריז צוות השופטים על הבחירה שלו בזוכה דקל הזהב היוקרתי. הבמאי הקוריאני המוערך בונג ג'ון-הו הוא שיצא כמנצח הגדול של הפסטיבל עם דרמת המתח שלו Parasite ("טפיל" בתרגום ישיר). קוונטין טרנטינו, שמשך אליו את כל תשומת הלב עם הקרנת הבכורה של סרטו החדש "היו זמנים בהוליווד", נאלץ להסתפק באור הזרקורים השנה ולא זכה באף פרס.  

בונג ג'ון-הו בפסטיבל קאן

ג'ון-הו, מי שזכור לרבים מיצירות העבר עוכרות השלווה - "זיכרונות מרצח", "אמא", "רכבת הקרח" ולאחרונה "אוקג'ה" מבית נטפליקס, הציג הפעם מפגש ספק משעשע, ספק מחריד בין משפחת בטלנים ומשפחת עשירים. נסיבות מקריות שהפכו למתוכננות מיזגו את שני המחנות תחת קורת גג אחת וגם במרתף. איחוד המשפחות הזה מלא בהומור, רגש, תחכום, תוכן חברתי ביקורתי וגם אלימות זוועתית, אשר קסמו לרוב הצופים והמבקרים שראו ב-Parasite מועמד מוביל לדקל הזהב. יש לציין כי זו הפעם השנייה ברציפות שבה זוכה בפרס היוקרתי יוצר מזרח אסיאתי העוסק במשפחה לא מתפקדת ובמערכת יחסים אינטימית עם גורמים זרים לה. בשנה שעברה היה היראקוזו קורה-אודה היפני עם "סיפור משפחתי".

באופן כללי ניכר כי הבחירות של שופטי התחרות הרשמית השנה בראשם אלחנדרו גונסאלס אינייריטו והבמאים יורגוס לנטימוס, פאבל פאבליקובסקי ואליס רוכוורגר, והשחקנית אל פנינג, שילבו באופן מאוזן יחסית, וככל הנראה מכוון, בין יוצרים חדשים למאסטרים ותיקים. כך למשל, במקרה של האחים דארדן אשר כהרגלם זוכים להערכה רבה בפסטיבל קאן, זכו הפעם בפרס הבימוי על סרטם החדש "אחמד הצעיר". גם הבמאי הפלסטיני יליד נצרת אליה סולימאן, שחזר עם סרט ראשון אחרי עשור קיבל תגמול בדמות ציון לשבח מהשופטים על It's Must Be Heaven.

עוד דיווחים מקאן:

צ'רלי צ'פלין הפלסטיני: אליה סולימאן מציג קריקטורה של הקיום

הסרטים הישראלים הקצרים בקאן

ראינו את החדש של טרנטינו: נוסטלגי, מהנה ואלים רק בסופו

מצד שני בלטו ברשימה יוצרים מהדור הצרפתי החדש, בהם מתי דיופ, שתציין בחודש הבא יום הולדת 37, ובינתיים יכולה כבר לחגוג עם פרס הגרנד פרי על הדרמה "אטלנטיק". סלין סיאמה בת ה-40 זכתה בפרס התסריט על דרמת הלסביות שלה Portrait of a Lady on Fire או לדג' ליי בן ה-39 שקיבל את פרס השופטים על "עלובי החיים". קלבר מנדונצ'ה וג'וליאנו דורנלס הברזילאים חלקו איתו את הפרס על "באקורו.

אליה סולימאן הפלסטיני. זכה בציון לשבח

גם בקטגוריות המשחק חילקו השופטים את הפרסים בין נציגי הדור הישן והחדש. בעוד שאנטוניו בנדרס הספרדי הוותיק זכה בפרס השחקן על הופעתו בדרמה החדשה מבית פדרו אלמודובר "כאב ותהילה", אמילי ביצ'אם הבריטית קיבלה הוקרה מהשופטים על תפקידה ב"ג'ו הקטן" של הבמאית האוסטרית ג'סיקה האוסנר.

מצלמת הזהב, המוענקת לבכורת בימוי, הוענקה לסזאר דיאס הבלגי יליד גואטמלה על סרטו "האמהות שלנו". בפרס הסרט הקצר הטוב ביותר זכה ואסיליס קקאטוס היווני על The Distance Between Us And The Sky ובציון לשבח אוגוסטינה סאן מרטין הארגנטיני על Monstruo Dios. זיקה לקולנוע הדרום אמריקני הורגשה גם במסגרת מבט מסוים בה קארים איירוז הברזילאי סיים כשידו על העליונה עם הדרמה הנשית האינטימית The Invisible Life of Eurídice Gusmão.

"היו זמנים בהוליווד". יצא בידיים ריקות

ומה עם הקולנוע האמריקני? "היו זמנים בהוליווד" שמשך אליו כאמור את כל תשומת הלב של הקהל בקאן השנה, זכה להתעלמות מהשופטים. כך גם במקרה של "פרנקי", סרטו החדש של הבמאי איירה סאקס. אולם מי שנראה כסוס השחור, בשחור לבן, של הפסטיבל ואשר לו כמעט ומובטחת הצלחה קופתית נאה בארצות הברית הוא הסרט "המגדלור" של במאי האימה רוברט אגרס. שמועות על יצירת מופת מהורהרת בכיכובם של ווילם דפו הוותיק ורוברט פטינסון, שבתיאום ממש לא מקרי נחשף לתקשורת במהלך הפסטיבל כבאטמן החדש, גרמו לנהירה של צופים סקרנים רבים לאולם הבית של מסגרת "שבועיים של במאים" הצדדים. המבקרים זרמו איתם כשהעניקו לו את פרס המבקרים.