ז'ה טם, איי לאב יו: האיורים שיגרמו לכם להתגעגע לטרמינל
לציון 20 שנה למותו של מאיר אריאל, 42 אמנים ואמניות העניקו פרשנות משלהם למילה "טרמינל". ממטוסים מנייר, דרך הבלונים האבודים באולם קבלת הפנים ועד הדיילות הזוהרות - התוצאה היא מיצג של כישרון ויופי
במדרגות הנעות, כדיילות אוויר, בשמיים, או אולי בכלל בתור בלוני ההליום האבודים באולם קבלת הפנים: לציון 20 שנה למותו של מאיר אריאל, 42 אמנים ואמניות העניקו פרשנויות מאוירות למילה "טרמינל".
האיורים, שיוצגו בתערוכה שאצרה נעמה להב במסגרת פסטיבל האיור אאוטליין שיתקיים בירושלים החל מה-4 ביולי, מבטאים מגוון חוויות הקשורות במקום הזה, שנושא בחובו שק אסוציאציות ורגשות. היציאה לחופש, סוגיות של קרבה ומרחק בין שמיים וארץ ועד הטרמינליות - הסופיות, המוות - כל המושגים הללו קמים לתחייה בין הצבעים.
הלהיט של אריאל "טרמינל לומינלט" יצא באלבום הבכורה שלו "שירי חג ומועד ונופל", והפך לאחד המזוהים איתו. למילים החידתיות שלו נקשרו משמעויות שונות, בין היתר בריחה מהשיגעון או תיאור של אורגזמה. לפניכם כמה מן האיורים שבתערוכה, בתוספת הסברי המאיירים.
"בכניסה אל שדה תעופה, אחת התחושות הבולטות היא הניתוק הפתאומי מהעולם החיצוני. מעבר חד מהמציאות היומיומית של זמן ומקום, למקום שאין בו זמן ושבו המוח מתנתק ומתחיל לרחף בין מציאות לחלום, בין בפנים ובחוץ, בין זכרונות ילדות, בין ההגיוני לדמיוני. זו בועה עם חלונות פנורמיים שמשמשים כמסכי ענק" (ורד חרזי).
"האיור הזה, שבו מתוארות סצנות מהוויי אוניברסיטת בן גוריון, מתמצת את תחושת המעבר הגלומה במילה 'טרמינל' - אנשים הצועדים ממקום למקום בתקווה לעתיד טוב יותר. ככל שלמדתי להכיר את האוניברסיטה נפעמתי מהדינמיות והעניין שבה ונמלאתי סקרנות אליה. ההתרחשויות והדמויות המוצגות באיור הן מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית: דתיים וחילוניים, גברים ונשים, דתות שונות, עדות שונות, אנשים הולכים, רוכבים על אופניים, מתקדמים על כסא גלגלים, רצים, נחים, רובצים ומבצעים תרגילי אקרובטיקה. חתולים, כלבי נחייה, מבני הבטון המפלצתיים שיופיים וכיעורם חיים יחדיו.
"בתמונה נחבאים גם אישים שחלפו באוניברסיטה, או שקשורים אליה ואל ההוויי הישראלי - סאדאת, הדלאי למה, נלסון מנדלה וכמובן בן גוריון. נסו למצוא אותם" (סיגל משל).
"את רישום שדה התעופה בפרנקפורט יצרתי בזמן שחיכיתי בעצירת ביניים בעיר, בדרך לישראל. בשל דרישות ביטחון דחסו את נוסעי הטיסה אל חדר המתנה צדדי בקצה נמל התעופה, להמתין בו במשך שעות בלי שניתן היה לצאת או להיכנס.
"בהינתן תנאים קלסטרופוביים (וקשה להימנע גם מההקשר ההיסטורי של המקום) רשמתי במהירות את מה שסבב אותי, צוללת אל תוך הפרטים הרגעיים ונמנעת מלהניע את גלגל הפחדים" (עינת אלוני).
"בצבא שירתי בבסיס קרוב לנתב"ג. הייתי עוברת באולם מקבלי הפנים בכל יום ראשון וחמישי. כשמביטים מהמדרגות הנעות, קל לראות את כל הבלונים שעפו לתקרה. הכמות תמיד הדהימה אותי אבל בעיקר האירוניה. יש בזה משהו טראגי, בכל הדימויים החמודים והצבעוניים האלה שנקנו כנראה בהרבה אהבה, ועכשיו הם פשוט מעוכים שם עד שייגמר להם האוויר" (תמר בן ג'ויה).
"בחרתי לאייר שלוש דיילות בדרכן, לפני או אחרי הטיסה. הן נמצאות בתפקיד, לבושות מדים ייצוגיים ולכן מחויבות להתנהג לפי אותו קוד מקצועי ולשדר ממלכתיות. מה שמשך אותי לאייר אותן זו האחידות, האסתטיקה והעובדה שהן נראות אותו דבר, ממש כאילו שוכפלו" (רותם נפתלי).
"היצירה עוסקת בנשים חזקות שרוצות לטרוף את העולם. המטוס מסמל את השאיפות והחלומות שלהן. הן מסתכלות למעלה בכמיהה ומפנטזות על החיים שיכולים להיות להן אם רק יצליחו לפרוץ קדימה ולהגיע לפסגה" (רותם מאור).
"כשניגשתי למושג 'טרמינל' נוכחתי בכפל המשמעות הקיים בו: מצד אחד 'מסוף' הוא קצה, סוף, תחנה סופית; מצד שני זו נקודת מעבר, שער למציאות אחרת, התחלה של משהו חדש. באיור נתתי ביטוי לדואליות הזו במעין מסלול חיים על המסוע בשדה התעופה, שיש לו התחלה וסיום, ויחד עם זאת בקו הסיום ממתין פתח למשהו חדש ולא נודע - מה יש מעברו השני? התשובה נשארת פתוחה לפרשנות אישית של הצופה" (רותם להב).
"לצעוד בפעם הראשונה לחלל הענק של הטרמינל; להקשיב לרחש ההמון; לחוש בתנועה בלתי פוסקת של דמויות; להריח תערובת משונה של עשרות בשמים ובתי קפה. לראות הַמְרָאַה מקרוב" (רונית צוויג).
"במציאות היומיומית או בשגרה המעייפת, כשאני נמצאת בבית ומאוד רוצה לעוף ולחוות חויות חדשות, תמיד מנחם לדעת שיש מקומות נפלאים בדימיון וברגש שאפשר לטייל בהם" (ציפורה בן מרדכי).
"מסקרן לראות איך כל אחד מאיתנו הוא כמו נוסע בעולם הזה, רואה אותו באופן שונה ומתוך נקודות מבט רבות" (טליה דריגס).
"העבודה מייצגת תוהו ובוהו המתרחש בטרמינל, הן מבחינת היותו נקודות מוצא למטוסים רבים והן מבחינת התזזיות של האנשים הנוסעים והשבים" (נועה גילהר).
"התמונה התחילה כרישום בעט ונסרקה למחשב לצביעה ועריכה" (זיו רוטברד).
התערוכה "טרמינל" תציג בהוסטל "פונדק" בירושלים החל מה-4 ביולי. אוצרת: נעמה להב.
