דיסטרבד בישראל: ערב פטריוטי בלתי נשכח
על רקע ההפגנות ברחבי הארץ, להקת המטאל האמריקנית דיסטרבד הגיעה ללייב פארק להופעה שכולה אהבה לישראל. דגלי המדינה, גופייה של צה"ל, הסולן היהודי דיוויד דריימן שלא הפסיק לדבר בעברית ועשרת אלפים מטאליסטים ששרים את "התקווה" יחד. מופע שכולו פוגו, יזע ודמעות
כשהאורות הוחשכו בשעה 21:00 בדיוק, האורקסטרה לא הייתה מלאה, אך אלפים כבר מילאו את האיזורים העליונים. בשונה מהנהוג בהופעות, הקהל לא צעק את שמה של הלהקה כדי שתעלה במהרה. סביר להניח שרבים בקהל, ואני ביניהם, עדיין חיכו לחבריהם שעשו את דרכם אל המקום. אולם כ-10 דקות לאחר מכן, על המסכים הופיע סרטון שהציג את דיסטרבד בהופעותיה במהלך השנים והשואו החל.
עוד ביקורות מוזיקה:
בון ג'ובי בלונדון: בין רוק לוהט ומלוכלך לפופ מהוקצע
מאד שירן לאדי וודר: היינו בפסטיבל הכי חם בפירנצה
פסטיבל מג'סטה: תרבות במובן הרחב של המילה
"ידיים באוויר!" קרא בעברית דיוויד דריימן, סולנה היהודי של הלהקה, עם תחילתו של השיר הראשון בהופעה הנקרא Are You Ready? לדריימן יש משפחה בישראל והיסטוריה עם המקום - הוא אפילו למד בישיבה כפי שסיפר בריאיון ל-ynet - כך שהקהל לא הופתע כשבמהלך ההופעה הוא דיבר בעברית והוכיח זיקה חזקה למקום בשלל דרכים.
"אתם לא יודעים כמה זמן חיכיתי וחלמתי על הלילה זה. להיות פה בארץ הקודש שלנו, בארץ ישראל, במדינת ישראל" אמר דריימן ונענה בקריאות: "דוד מלך ישראל" מצד הקהל. "הלילה אנחנו יתנו לכם אחלה הופעה", המשיך הסולן הכריזמטי. אז נכון, העברית לא הייתה מדויקת, אבל דריימן, שלא דובר את השפה ביום יום, התרגש מאוד והקהל התרגש יחד איתו. "הלילה, לא משנה מאיפה אתה בא. זה לא משנה אם אתה עני או עשיר. זה לא משנה אם אתה דתי או חילוני. זה לא משנה אם אתה מאמין או אם אתה לא מאמין במשהו. לא משנה מה המיניות שלכם. גם כן לא אכפת לנו. אנחנו באנו לפה לעשות משהו שיותר חזק מכל הדברים בעולם. מוזיקה מחברת את כל העולם יחד".
במהלך השירים הראשונים עוד אפשר היה להרגיש בתנועת המעריצים שהצליחו להגיע באיחור והצטרפו לאלפים שכבר שמעו את דריימן מפציר בהם: "אחים ואחיות, דם שלי, תצעקו בשבילי. אני לא יכול לשמוע אתכם!"
"איבדנו יותר מדי מהידידים שלנו. אנחנו נתגעגע אליהם כל כך". אמר דריימן וציין את שמותיהם של מוזיקאים שהתאבדו בשנים האחרונות, בהם צ'סטר בנינגטון, כריס קורנל, קית' פלינט ואחרים. הקהל לא נשאר אדיש והגיב במחיאות כפיים סוערות כשהלהקה החלה לנגן את השיר Hold On to Memories, ועל המסכים הוקרנו צילומים מהופעות של הלהקה עם האמנים שהוזכרו, ושל חברי הלהקה עם משפחותיהם.
הלהקה ירדה מהבמה כדי לתת לכולם רגע להירגע, לעכל. כשדריימן עלה שוב לבמה, הוא לבש גופייה של צה"ל. כזו שניתן לקנות בחנות מזכרות או בשוק הכרמל והקדיש את Indestructible לחיילים. אבל הפטריוטיות לא נגמרה שם, לאחר מכן הופיעו על המסכים דגלי ישראל ויחד עם האלפים שבקהל דריימן שר את ההמנון הלאומי. כשלא רחוק מראשון לציון, ההפגנות נעשו אלימות יותר ויותר.
כשהגיע הרגע שרבים חיכו לו, הביצוע המצליח של הלהקה לשירם של סיימון וגרפונקל Sound of Silence, נוסף אל הבמה פסנתר ושתי נגניות כלי מיתר ישראליות. ומיד אחריו, דריימן קרא לבחור מהשורה הראשונה לבמה. "אז תגיד לי, למה בכית?" דריימן שאל את המעריץ אריה. הוא סיפר שהשירים של דיסטרבד עזרו לו להתמודד עם דיכאון, לאחר שחבר קרוב שלו נפטר. דריימן הזמין אותו לשבת על הבמה במהלך השיר הבא.
"יש בעולם שאומרים שהארד רוק, הבי מטאל, מה שקוראים לזה, זה לא משנה לי. הם אומרים שזה כל כך, שזה משהו רשע. זה משהו מלוכלך. זה משהו שעושה פחד בבן אדם. אבל אני אראה לכם שזה לא נכון". אמר לקהל המעודד. "לא צריכים לפחד מהחושך. צריכים להסתכל בתוך החושך ולדעת מה זה החושך. הבנתם? כי לפעמים חושך מראה לנו את האור".
לקראת סיום, הלכו והתגברו מעגלי הפוגו. מהצד זה נראה כמו פעילות אלימה, אך המשתתפים הקפידו לשמור אחד על השני. במהלך השיר האחרון, בחור אחד נפל ואיבד את הכרתו. מיד, כל מי שהיה סביבו יצר מעגל שהרחיק את כולם עד להגעתם של מתנדבי מד"א. ברקע כבר נשמע דריימן מודה לקהל ושואל אם ירצו שיחזרו שוב - הקהל כמובן הגיב בהתלהבות.
מי שנכח אמש בהופעה של דיסטרבד, לא ישכח אותה לזמן רב. ובניגוד להופעות אחרות, הפעם אני בטוח שגם חברי הלהקה לא ישכחו אותה - הם עוד ישובו לכאן.
