"נטלי פורטמן שולחת לי מיילים וגלויות בחגים"
אמיר טסלר קיבל את תפקיד חייו בגיל תשע כשגילם את עמוס עוז הצעיר בעיבוד של נטלי פורטמן ל"סיפור על אהבה וחושך". מאז הוא לא מפסיק לעבוד ועכשיו הוא מככב בסרט "הרפתקה בשחקים" לכל המשפחה. "הפרסום לא מעניין אותי, אלא העשייה", הוא אומר בריאיון
בגיל שמונה אמיר טסלר קיבל את הזדמנות חייו. מבין מאות ילדים שנבחנו לפרויקט השאפתני של נטלי פורטמן, הוא נבחר לגלם את עמוס עוז הצעיר בעיבוד שלה ל"סיפור על אהבה וחושך". שנה אחרי, ללא כל ניסיון משחק מלבד חוג דרמה שכונתי במושב ליד רחובות, הוא נכנס לנעליו של אחד הסופרים הגדולים שידעה ישראל, כיכב לצד שחקנית זוכת אוסקר ואפילו הגיע עד למכה של אוהבי הקולנוע - פסטיבל קאן.
מאז שהסרט יצא ב-2015 חלפו ארבע שנים, וטסלר הצעיר כבר בן 14 ומאחוריו קריירת משחק שלא הייתה מביישת שחקן בן 30. אחרי "סיפור על אהבה וחושך" הוא כיכב בסדרה "נופלות על הרגליים" ובכמה סרטים קצרים, ועכשיו אפשר לראות אותו בתפקיד הראשי בסרט לכל המשפחה, "הרפתקה בשחקים".
מה אתה הכי זוכר מהצילומים?
"בעיקר את הוויב ואת האנשים המוכשרים. נטלי (פורטמן, א"ט) ביימה את הסרט ממש בגובה העיניים והייתה סבלנית ועבדה איתי על הסצנות ועל הדמות שלי. אני גם זוכר שעשינו ביחד צחוקים".
השניים לא ממש שומרים על קשר רציף, אבל טסלר מגלה שהיא עדיין שולחת לו ברכות לחגים. "זה לא משהו רציני, אבל כן יש מיילים וגלויות לחגים בעיקר".
קשר נוסף שנוצר בעקבות הסרט הוא זה של טסלר עם עמוס עוז, שהלך לעולמו מוקדם יותר השנה. טסלר נפגש בזמנו כמה פעמים עם הסופר והידיעה על מותו תפסה אותו בהפתעה. "חבר טוב כתב לי בהודעה אם שמעתי על עמוס עוז. לא הבנתי על מה הוא מדבר אז הלכתי לגוגל ופתאום ראיתי זה".
ספק אם נערים רבים לקחו את מותו של עוז ללב כמו טסלר, ובאופן טבעי הידיעה נגעה בו באופן אישי. "זכיתי להכיר אותו וזה בכלל לא מובן מאליו שיצא לי לשבת ולדבר איתו. אני מעריך אותו גם כיוצר אבל גם מאוד מזדהה עם הדעות הפוליטיות שלו כי מודעות פוליטית זה משהו חזק אצלי. אז היה לי קשה גם כיוצר וגם כאדם. אפילו הלכתי להלוויה בחולדה וזה באמת הפסד גדול".
יצא לך לראות את הסרט בתור ילד בוגר יותר?
"האמת שראיתי אותו מעט מאוד פעמים. הפעם האחרונה הייתה לפני שנה וזה היה קצת מוזר להסתכל על עצמי צעיר יותר. יש דברים שהייתי עושה אחרת מבחינת משחק, אבל זה קורה כל פעם כשאני מסתכל על אחד הפרויקטים שלי".
בדיעבד אתה מבין איזו הזדמנות גדולה זאת הייתה?
"כן, זה קרה מאוד מהר וזה פתח לי את הדלת לעוד פרויקטים שמעניינים אותי. וגם זה שהייתי בקאן. עד היום אני אסיר תודה על כך".
אומנם אביו של טסלר עובד כעוזר במאי בהפקות שונות, אבל זה לא סיפור של ילד שדחפו אותו לאודישנים מגיל צעיר - והרצון לשחק נבע מתוכו. "סיפור על אהבה וחושך" פתח לו התיאבון, וגרם לו להרגיש שמצא את הייעוד שלו, ועכשיו הוא מקווה שיוכל לעבוד גם בעתיד כשחקן, ואולי אפילו כבמאי. "מבחינתי אם קורה לי משהו מצחיק ואף אחד לא שמע או ראה זה לא שווה בעיניי. תמיד היה לי עניין עם תשומת לב, לטוב ולרע", הוא אומר בביקורת עצמית. "ביקרתי על סטים מגיל צעיר וזה פיתח אצלי את התשוקה לקולנוע. ובכלל, הייתה אהבת קולנוע בבית. לדעתי בגיל 5 נתנו לי לראות את 'הלהקה'", הוא מסביר את משיכתו לתחום.
בסרט "הרפתקה בשחקים" בבימויו של ליאור חפץ, שעולה היום (ה') לאקרנים, טסלר מגלם את יותם, נער שאביו נהרג בתאונת טייס בחיל האוויר ושעובר עם אימו (ריקי בליך) לבאר שבע. הוא חווה קשיי הסתגלות, אבל מי שמצילה אותו היא חברתו לכיתה נועה (הילה נתנזון), חובבת טייס בעצמה שמובילה אותו אל המקום הסודי שלה - מגרש גרוטאות ישן שבו זורקים מטוסים שיצאו מכלל שימוש. האהבה לטיסה מחברת בין השניים, והם מתחילים לשפץ מטוס ישן ממלחמת העצמאות בעזרתו של מוריס (אריה צ'רנר), אדם שחולק עם שני הילדים את המשיכה לשמיים הפתוחים, ושמאחורי החזות הקשוחה שלו מסתתר לב גדול.
הסרט מבוסס באופן חלקי על ספרו של עודד מרום, "הרפתקה בטייסת", ובמונחים מקומיים מדובר בהפקה ישראלית מרשימה, כזאת שמזכירה באופיה סרטי התבגרות אמריקניים. "אני לא רוצה להגזים, אבל זה משהו שנעשה מעט מאוד בקולנוע הישראלי. אנשי התפאורה בנו שני מטוסים, מסרשמיט וספיטפייר וזה נראה מצוין. הייתה פה גם השקעה בתזמורת, שמתי לב לזה עכשיו כשראיתי את הסרט - אפשר לעצום את העיניים ולהיכנס לסרט רק בגלל המוזיקה".
כמעט ולא עושים סרטים לכל המשפחה בישראל.
"נכון, ז'אנר ההרפתקאות פחות מפותח פה. בגלל זה התלהבתי כשקראתי את התסריט".
איך צילמתם את הטיסות?
"היה האנגר גדול עם המטוסים והשתמשנו בגרין סקרין. אז אתה יושב ורואה מסך ירוק ואתה צריך לדמיין את כל המסביב, להיכנס לאדרנלין הזה של להטיס מטוס. בגלל זה כל כך סקרן אותי לראות איך זה יראה בסוף. אני ראיתי את זה רק עם המסך הירוק ופתאום אני טס באמת".
מה מחבר אותך לדמות של יותם?
"האופי שלו מאוד שונה ממני. לדעתי יותם הוא יותר מופנם, פחות פתוח לאנשים ותחומי העניין שלו שונים משלי. אבל מה שמעניין אותי זה שהוא עובר ממקום שהיה לו טוב בו למקום חדש. בהתחלה זה נראה כאילו הוא הולך להתייאש והוא נורא מדוכא, עד שהוא פוגש את נועה שמכניסה לו את הלהט והחשק לתעופה וביחד הם לוקחים על עצמם את הפרויקט הזה. זו נקודה שניסיתי לחקור, את הרגע שבו הוא מחליט להתעלות מעל התסכול ולהיכנס להרפתקה חדשה".
אתה מעדיף פרויקטים למבוגרים או לילדים?
"זה הכל תלוי בתסריט טוב. אבל אני מאמין שככל שאני אתבגר ואגדל אני אקבל תפקידים יותר מאתגרים ומיוחדים".
איך הילדים בבית הספר מגיבים לקריירת המשחק שלך?
"הם מפרגנים. הם רוצים שנלך לראות ביחד את 'הרפתקה בשחקים', אבל נראה לי שהם ילכו בלעדי ואני אפגוש אותם אחרי".
למה?
"זה מביך. גם ככה קשה לי לראות את עצמי על המסך, כמו רוב האנשים אני מתאר לעצמי. אתה אובר-ביקורתי כלפי עצמך".
הרבה פעמים אומרים על הדור שלך שהילדים רק רוצים להיות מפורסמים. זה משהו שמעסיק אותך?
"אני לא רוצה להתייפף אבל זה לא משהו שכל כך מעניין אותי. יותר מעניין אותי העשייה עצמה, האמנות והעבודה עם הפרטנרים. המטרה שלי היא שכל דמות תהיה הכי שונה מהדמות שעשיתי לפני. להיות שחקן זה לקחת את עצמך לקצה וללבוש דמויות של אנשים אחרים, זה מה שמעניין אותי".
