"השנים": התשובה האינטליגנטית ל"מראה שחורה"
המיני סדרה הבריטית, "השנים" היא דיסטופיה מטרידה וסוחפת. השינויים הפוליטיים והטכנולוגיים שמתוארים בה (מפייק ניוז דרך פצצות אטום ועד אובדן הפרטיות) לא נגועים במדע בדיוני או בפנטזיה, אלא נטועים עמוק במציאות שלנו - וזה בדיוק מה שהופך אותה למפחידה כל כך
נקודת הפתיחה שלה מוכרת לכולנו. ויויאן רוק (אמה תומפסון), מנהיגה פופוליסטית, שמרנית וימנית עולה לשלטון בבריטניה. אין לה ניסיון מדיני אבל היא אומרת את מה שכביכול "כולם חושבים אבל מפחדים לומר בקול" וכך סוחפת את ההמונים. זו לא רק קריצה מפורשת לדונלד טראמפ שלפי הסדרה ימשיך גם לקדנציה שנייה, אלא לתזוזתה של אירופה כולה ימינה ולעלייתם של מנהיגים שמרנים שדורשים להחזיר את הסדר הישן ולהפסיק לקשקש קשקושי פוליטיקלי-קורקט רכרוכיים.
הבעיות שעימן העולם מתמודד בעשור הקרוב הן בדיוק אותן סוגיות שנמצאות על סדר היום הציבורי שלנו היום. אין זו דיסטופיה נוסח "סיפורה של שפחה", "השנים" מתארת את אותם תהליכים גלובליים שפותחים מהדורות חדשות בימינו: סוגיית הפליטים והמהגרים באירופה, פייק ניוז, מלחמת הסחר בין סין לארצות הברית, המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, אובדן הפרטיות של כולנו לענקיות הטכנולוגיה וההתחממות הגלובלית. כל אלה רק יחריפו בעשור הקרוב, ונוכח האדישות של רובנו לסוגיות הללו, אין סיבה לחשוב שהמציאות תראה אחרת.
במקביל לשינויים הפוליטיים המתוארים בסדרה, אנו עדים גם לשינויים הטכנולוגיים. כטבעם של שינויים מסוג זה חלקם נהדרים ואחרים מטרידים במיוחד. כל בית הוא בית חכם עם מכשיר דמוי אלקסה שמסוגל לבצע פעולות שונות, היעילה שבהן היא האפשרות לנהל שיחות טלפון קבוצתיות ואישיות בלי מכשיר הטלפון. שיחות ועידה למשל, שבימינו עדיין מאוד מסורבלות, הופכות לפשוטות ונחמדות. אפשר בקלות לדמיין איך בעוד כמה שנים נשב על הספה בסלון ונדבר עם ההורים והחברים מבלי להחזיק מכשיר שמתחמם על אוזננו.
עוד ביקורות טלוויזיה:
לצד זאת, הטכנולוגיה עשויה להביא אותנו למקומות חשוכים אך אלו מתוארים בסדרה לא באופן הפופוליסטי והצעקני שבו "מראה שחורה"
מתייחסת אליהם. למעשה, "השנים" (ימי חמישי ב-yes EDGE) היא הגרסה האינטליגנטית ל"מראה שחורה", והיא מדגימה כיצד שינויים טכנולוגיים חודרים לאט ובנחישות לחיי הדמויות. כך למשל, רובוטים יכולים לשמור על ילדים (ובערב לשמש כצעצועי מין להורים) ופילטרים אנושיים הם לא משהו שנשאר באינסטגרם, אלא דבר ממשי שמעטר את הפנים ביומיום. הילדים נולדים עם מסכים בידיים (בינתיים רק מטאפורית) ולהורים אין ברירה אלא לאפשר להם להתמכר אליהם.
הסוגייה הטכנולוגית שזוכה לנוכחות גבוהה היא הדיגיטציה של התודעה שלנו. למה להיות רק גוף אם אפשר להפוך למחשב? זה נשמע כמו מדע בדיוני רחוק-רחוק, אבל ברגעים אלה ממש מיטב המוחות בעמק הסיליקון עובדים על זה בדיוק. כבר עכשיו יש מתנדבים שמוכנים להשתיל בגופם שבבים ודוחים מעליהם את רעיון המוות; ועתידנים שונים, דוגמת ריי קורצווייל, חוזים כי הדבר יתאפשר עד 2030. אם תהיה לכם אפשרות להשתיל בראש שלכם את כל המידע שיש באינטרנט וכך לשדרג את מוח שלכם, האם תסכימו? סביר להניח שלא. אבל מה לגבי הילדים שלכם? סיכוי סביר שעבורם הרעיון לא ישמע כל כך מחריד.
וזאת הנקודה השלישית שהופכת את "השנים" לסדרה טובה - הדמויות למשפחת לאיונס שעומדות במרכזה. ארבעה אחים בוגרים וסבתא אחת, וכולם עסוקים בעניינים הפרטיים ובמשפחות הגרעיניות שלהם - בין אם מדובר בנכדה שרוצה להפוך למחשב או האח שמאוהב בפליט אוקראיני.
זוהי משפחה בת המעמד הבינוני-גבוה, אך כשהדמוקרטיה נרמסת תחת אפם כך גם מצבם הכלכלי. אין בטחונות והכל יכול להתהפך בבת אחת. כך סטיבן, אחד האחים שחי ברמת חיים גבוהה נאלץ להתחיל לחלטר בשלל עבודות מזדמנות לדוגמה כשליח וולט. ואשתו, רואת חשבון מצליחה, הופכת ללא רלוונטית בדיוק כמו סנדלר - כי בעידן הבינה המלאכותית מחשבים עושים את העבודה שלה טוב יותר מכל מוח אנושי.
הדמויות מופגזות בחדשות רעות, עד שאפילו העיתונות מפסיקה לתפקד. מדינות פושטות רגל, משברי דיור נוצרים בגלל שטפונות, מהגרים והומלסים נעלמים ועוד לא אמרנו כלום על פצצת האטום שנזרקת על סין.
לעיתים העריכה של "השנים" מלודרמטית ומוגזמת, וכאילו דואגת להזכיר לצופים שהם צופים במשהו חשוב. ועדיין - ששת הפרקים שלה אפקטיבים, מעוררי מחשבה ולא כדאי לוותר עליהם. רובנו לא מעלים על דעתנו שדיקטטורית אכזרית עשויה להופיע במדינה מערבית כמו בריטניה בעוד מספר שנים. אבל הנה, בחסות הטכנולוגיה שלכאורה אמורה לשחרר אותנו ולקדם את האנושות למקום טוב יותר, הכל יכול להתהפך בשנייה. חשבתם שהעבר ב"צ'רנוביל" מדכא? חכו שתראו מה צופן לנו העתיד אם נמשיך להתנהל בשאננות.