"טרנסים הם לא מבולבלים": האמא שתיעדה את שינוי המין של בנה

חמש אצבעות, חמישה צבעים שונים. סטאר כהן אף פעם לא מתפשר על צבע אחד של לק. ביום עייף במיוחד הוא מורח רק שני צבעים. קשת הגוונים הזו מתחילה בקצות הציפורניים של הצעיר הוורבלי עם הנמשים, אבל ממשיכה גם לרבדים אחרים.

סטאר חולם להיות סופר. בימים אלה הוא כותב ספר פנטזיה שמתרחש ביקום אחר, שבו הדמויות הן לא בהכרח נשים או גברים, אלא פשוט אנשים שמנהלים שיחות אחד עם השני. הוא נולד לפני 18 שנה, בשם אחר ובגוף נשי, ורק לפני שלוש שנים אימו הפנתה אותו לערך "ג'נדרקוויר" בוויקיפדיה. הוא קרא, וסוף סוף הצליח להגדיר את עצמו. "תמיד הייתי טרנס", הוא מספר. "אבל פתאום הבנתי שאני ג'נדרקוויר, שיש מילה לחוויה שלי. זו הייתה נקודת השינוי הגדולה".

"לא צריך להבין, צריך לקבל". סטאר כהן לאחר הניתוח. מתוך התערוכה(צילום: ענבל כהן חמו)

ג'נדרקוויר הוא מי שהזהות המגדרית שלו אינה מסתכמת ב"גבר" או "אישה", אלא משלבת את השניים באופן שמשתנה מאדם לאדם. "זה אומר שאני לא גבר ולא אישה", סטאר מסביר, "אני יכול להיות שניהם ויכול להיות אף אחד, זה משתנה. מה שמרגיש לי באותו יום, באותו רגע".

ההגדרה ג'נדרקוויר נופלת תחת המטרייה הטרנסג'נדרית, כלומר מי שיש פער בין הזהות המגדרית שאימץ לעצמו לבין המגדר שעמו נולד. טרנסג'נדר הוא אדם שמהמגדר שלו לא תואם את מינו - בין אם נולד כגבר ואימץ זהות מגדרית של אישה, או להפך. אצל ג'נדרקוויר הזהות מורכבת משילובים שונים בין גבר לאישה.

"טרנסים הם לא אנשים מבולבלים - החברה מבלבלת אותם". מתוך התערוכה(צילום: ענבל כהן חמו)

סטאר, למשל, פונה אל עצמו בלשון זכר. "לשון אתה" - הוא מתקן. אך אין בכך כדי להסיק על כל אדם ג'נדרקוויר. "אין שני ג'נדרקווירים שהם אותו דבר, כמו שאין שתי נשים ושני גברים שהם אותו דבר", הוא מסביר. "לי מתאים לפנות לעצמי בלשון זכר, לשים לק ולהאריך שיער. לוקח הרבה זמן להבין שלא צריך להבין את זה, צריך לקבל את זה. יש הרבה דברים שאנחנו מקבלים כמובנים מאליהם ולא שואלים למה אנשים ככה. למה ג'נדרקווירים ככה? למה טרנסים ככה? בדיוק מאותה סיבה - כי ככה".

מבולבלים? סטאר כבר לא. "זה היה מבלבל לגלות שכל החיים שלי השתמשתי במילה לא נכונה כדי לתאר את עצמי, אבל החינוך בבית היה תמיד להיות עצמך, לא?", הוא מביט אל אימו, ענבל כהן חמו, היושבת לצדו. "נורא עזר לי לא להיות בארון בשום רגע. לא הסתרתי את המגדר שלי או כל דבר אחר על הזהות שלי. זה נורא חשוב, כי יש הרבה טרנסים שקשה להם עם הארון. גם לאנשים לא טרנסים קשה להיות עצמם בתוך החברה הגסה הזו".

"טרנסים הם לא אנשים מבולבלים", אומרת ענבל, "הם אנשים שהחברה מבלבלת אותם, כי היא אומרת להם שלא יכול להיות שאם את נקבה, את לא מרגישה אישה. את מתבלבלת, בואי תחזרי לעצמך".

סטאר כהן, מתוך התערוכה(צילום: ענבל כהן חמו)

סטאר כובש מיד. בחיוכו, בדיבורו הקולח, מלא ההומור העצמי המשולב במודעות פמיניסטית איתנה. "הוא תמיד שאל למה בנות לא יכולות לעשות ככה וככה, למה אין שוויון", מספרת ענבל. "הוא ממש כעס. ולאט לאט הדבר הזה, שהיה יותר בראש ובמילים, הפך ל'למה אני צריך להוריד שיערות?'". כאן, בנקודת החיכוך עם מה שמקובל חברתית, אפילו המשפחה הליברלית של סטאר הרגישה צורך להתיישר עם הנורמות: "לא היה אכפת לי לא לגלח את הרגליים וללכת ברחוב עם לבוש קצר, אבל קיבלתי הרבה ביקורת מהמשפחה, במקום שזה הכי כואב". וכהן חמו מבהירה: "בת עשרה שלא מורידה שיערות זה לא משהו שחשבנו שיעבור בלי פגע, וניסינו לעזור לו להתמקם בתוך העולם הזה".

אט אט סטאר מצא הגדרה לתחושותיו, ואפילו החליף רשמית את השם עימו נולד לסטאר - כינוי שהעניק לו חבר ומקורו בגיבורת סדרת אנימציה - נסיכה בעלת כוחות קסם. אבל הדברים לא תמיד היו פשוטים עבור הנער החולם, שניכר עליו שכבר גיבש לעצמו איזו מין אג'נדה מפוכחת-אך-אופטימית על העולם. "בהתחלה הייתי כלוא בתוך הגוף שלי, ובמגדר", הוא מעיד. "חשבתי שאני בת - אז ניסיתי להיות נשי, או להימנע מהנשיות. ואז יצאתי כג'נדרקוויר והתחלתי לעשות שינויים לזכר, וניסיתי להיראות גברי. כל כיתה י"א הייתה נורא קשה כי הייתי בתוך הכאב שלי, היה לי קשה וסבלתי. שמתי לב לדיספוריה המגדרית שאני מרגיש, שהגוף שלי לא טוב לי. הבנתי שאני רוצה לעשות שינוי מין. וכשהתחלתי לקחת הורמונים הייתה הקלה. חודשיים אחרי זה עשיתי ניתוח".

קשת של גוונים. סטאר לצד אוסף הלקים שלו. מתוך "טרנסטאר"(צילום: ענבל כהן חמו)

לפני שנה עבר סטאר ניתוח עליון, במסגרתו החזה הנשי שלו הפך לגברי. "כשהיו לי את שני הגושים האלה, היה לי קשה להתנתק מההגדרה שלי כנקבה. ואחרי הניתוח חשבתי - היי, אני לא נקבה יותר. אני לא זכר, אבל גם לא נקבה. בנוסף, אני שמח להסתכל במראה ולראות שזה חלק. כל הזמן הייתי מופתע שזה באמת נעלם ואין שם כלום, שזה לא מסתתר מתחת לתחבושות הלחץ".

ולאילו שינויים גורמים ההורמונים?

"שינוי קול, והפסקת מחזור שזה נחמד. בינתיים יש גם כמה שיערות שצומחות פה ושם. לוקח חמש שנים לקבל את אפקט השיעור המקסימלי".

מתוך התערוכה(צילום: ענבל כהן חמו)

בזמן שסטאר עבר את השינוי הפיזי והנפשי לו ייחל - אימו הייתה ברקע, ליוותה אותו והעניקה לו תמיכה מעוררת השראה, ברגישות ובפתיחות שאפשר רק לאחל לכל נער או נערה במצב דומה. בהיותה אמנית שבדיוק סיימה ארבע שנות לימוד במדרשה לאמנות, היא מצאה דרך ייחודית להגדיר את החוויה שעברו יחד. ביום רביעי נפתחה התערוכה שיצרה, "טרנסטאר", בה מוצגים צילומים של בנה בתהליך שינוי המין שעבר בשנה האחרונה. פחות משבוע אחרי הניתוח - לשניהם היה ברור שעדשת המצלמה עתידה לפעול שעות נוספות בתקופה הזו.

"ברגע שסטאר עשה את הניתוח הייתה לנו הקלה גדולה. אנחנו קשורים מאוד, ושכהוקל לו, גם אני יכולתי להתחיל לגעת בתהליך הרגשי והסוער שעברנו, אז התחלתי לצלם", היא מספרת. "לפני זה סטאר לא רצה להצטלם. הוא לא הרגיש בנוח עם הגוף שלו ולא היה מעוניין להיות בעין המצלמה".

"רציתי לבטא את התהליך שלו, וגם את החוויה שחוויתי של ערעור הוודאות המגדרית. התינוק שלי נולד עם איברי מין נקביים, יש לי בת, והבת הזו תתנהג כמו אישה ותעשה את כל הדברים שנשים עושות. ואז כשיש לך ילד כזה, הדבר הבטוח כבר לא בטוח ולא ברור. צריך לשאול שאלות: מה התפקיד של הגוף? איך גוף צריך להיראות? התחלתי לחקור את השאלות האלה דרך האמנות. ברגע שהתחלתי לצלם זה גם היה אישור למי שהוא, לקבלה שלו, לגוף החדש שהוא יוצר לעצמו".

מתוך התערוכה(צילום: ענבל כהן חמו)

התערוכה משלבת צילומים של סטאר מהתקופה שלאחר הניתוח, יחד עם צילומי יציקות בדבק פלסטי שיצר, צורת עבודה שהולמת בדיוק רב את החוויה הרגשית שלו: "אני שם את הדבק בתוך התבנית, וזה אף פעם לא יוצא מדויק. זה כמו התחושה שלי עם החברה: אני רוצה שיפנו אלי בצורה מסוימת וזה אף פעם לא מרגיש מדויק. או שחושבים שאני בת או שחושבים שאני בן, או שפונים אלי בלשון אתה, או בלשון את, או בשניהם, וזה עדיין לא מדויק".

חששתם מהחשיפה?

סטאר: "לא. כל מה שאני רואה ומרגיש בסדר איתו, לא אכפת לי שאנשים אחרים יראו".

ענבל: "טוקבקים אנחנו לא קוראים. אנשים חשוכים יש בכל מקום, אבל יש גם אנשים שקראו על הסיפור שלנו וזה עזר להם לקבל את הילדים שלהם, ואת הנכדים, ואנשים שמסביבם".

סטאר: "ואת עצמם".

מתוך התערוכה(צילום: ענבל כהן חמו)

אולם לא בין כולם שוררות קבלה והכלה. רק לאחרונה שר החינוך, רפי פרץ, הציג טיפולי המרה כלגיטימיים ואף אמר שביצע כאלה בעצמו (אף שמאוחר יותר חזר בו). "התרשמתי שפרץ הוא אוהב אדם ואכפתי, ושהוא לא מבין", אומרת כהן חמו. "הוא בעצמו אמר 'אני לא מבין בזה מספיק'. וזה חוסר אחריות לומר משפט כזה כשאתה לא מבין, לשכנע אנשים שמה שהם זה לא טוב, ושהם צריכים זהות אחרת. יכול להיות שהם מאמצים את זה, יוצאים מהחדר שלו ואומרים 'כן, אני עכשיו אוהב נשים, לא אוהב גברים - והם אומללים, ושנה אחרי זה אולי סובלים מאובדנות. טיפולי המרה גורמים לאנשים להרגיש רע עם עצמם. הם לא באמת ממירים אדם להט"בי להטרוסקסואל. זה לא קורה. כל הספרות המחקרית אומרת שאין דבר כזה, ויו"ר התאחדות הפסיכיאטרים וכל גוף מקצועי יגיד את זה".

"לומר כזה דבר זה כל כך חסר אחריות ופוגעני", היא מוסיפה, "בגיל ההתבגרות אנשים שיש להם זהות מינית לא הטרוסקסואלית הרבה פעמים מאוד מבולבלים. בוודאי אם הם דתיים והסביבה שלהם לא תומכת. לשמוע את הרב פרץ אומר כזה דבר זה כמו להגיד להם 'בואו, אני אתקן אתכם', זה לדון אותם לסבל מתמשך כי הם מקשיבים לו, כי הוא סמכות. זה ממש מסוכן".

דימוי של תחבושות מהניתוח - שילוב של פאלי ונקבי, לא חד משמעי (צילום: ענבל כהן חמו)

מה צריך לשנות תודעתית בחברה?

ענבל: "לנרמל. שטרנסים לא יתקשו למצוא מקומות עבודה כי הם לא עוברים לגמרי כגברים או כנשים; שאנשים יראו את האנשים האלה מסביבם. ברגע שאתה מכיר מישהו, שיש לך אינטראקציה יומיומית איתו, שאתה רואה אותו בטלוויזיה - זה מנרמל. אנשים חוששים מהלא ידוע כי זה זר להם ומבלבל אותם".

וישנו גם עניין העברית, ובמחילה מאליעזר בן יהודה, בגזרה הזו נותרו עדיין כמה עניינים בלתי פתורים. למשל ההפרדה הברורה בין פנייה לגבר ובין פנייה לאישה, השפה יוצרת גדר משלה, לא מותירה כל מקום לא-בינאריות. "לרוב אני חושב באנגלית, זה יעיל", אומר סטאר, אף ששפת אימו עברית למהדרין. "אני חושב שבאופן לא מודע ניסיתי לברוח מהלשון הממוגדרת, וגם להתרחק מהחיים שלי. כי עברית זה 'פה'. אנגלית זה 'שם'. אז אני חי 'שם' בפנטזיות שבראש שלי".

אז מה אתה מציע למי שמדבר עם גבר או אישה טרנסים?

"דבר ראשון תמיד לשאול איך מעדיפים שיפנו אליהם. ואם לא רוצים לשאול, אז לפנות לאותו אדם כמו שהוא או היא פונים לעצמם - אם אני פונה לעצמי בלשון זכר אז אפשר גם לפנות אליי בלשון זכר. ואם יש ספק אז אפשר לשאול, זה לא מעליב ולא פוגע".

"פשוט להיות עצמך". סטאר כהן(צילום: ענבל כהן חמו)

"ואם טרנס מתקן מישהו על טעות כזאת, לא להמציא תירוצים. זה סתם עושה מזה סיפור. להגיד סליחה ולסגור את זה".

ענבל: "לפעמים אנשים אומרים 'זה קשה לי', נגיד חברות שלי שדיברו על סטאר בלשון נקבה. מה קשה? זה עניין של החלטה. אני חושבת על הבנאדם הזה בלשון זכר כי ככה אמרו לי, ולא כי יש לזה הוכחה".

איך התגובות מסביב כשמדברים איתך?

סטאר:"בהתחלה היה יותר קשה אבל אחרי זה אנשים התרגלו, וזרמו עד כמה שהם יכלו עם לשון משולבת, משפט ככה ומשפט ככה, בלשון את ובלשון אתה. קצת קשה לי עם לשון 'את' כרגע, אז אני לא משתמש בזה".

ענבל: "החברה צריכה להבין שצריך להתאמץ, אחרת זה פוגע. אנחנו פוגעים במישהו כשאנחנו לא מתייחסים אליו כמו שהוא רוצה. כמו שאני אתחיל לדבר אלייך בלשון זכר - את תרגישי לא טוב עם זה".

חמש אצבעות, חמישה צבעים(צילום: ענבל כהן חמו)

המילה "הַחֶבְרָה" שבה ועולה בשיחה פעמים רבות, כמו מן ישות אחת שהיא-היא אויבו הגדול של כל אדם שנטייתו המינית אינה נתפסת כנורמטיבית. אך יש לזכור כי אותו מושג רחב, חברה, מורכב מפרטי פרטים, מאנשים. החוקים, צודקים ונאורים ככל שיהיו - וגם בגזרה הזו יש לנו עוד כברת דרך לעבור - יש בידם להגן על זכויותיו של אדם. אך משקל כבד לא פחות יש לקיום היומיומי שלו בסביבתו - בבית, ברחוב, בבית הספר, בעבודה, בתקשורת, בתור לסופר. אחריות רבה מוטלת עלינו, אבל הדרישה פעוטה: מעט רגישות, חמלה, קבלה בסיסית של האחר. בין אם זו הבת שלנו, אח שלנו או זר - עבור נפש אחת זה עשוי לשנות את החיים.

"זה לא קשור להבנה שלנו, לרמזים הוויזואליים, אם מישהו עובר כאישה או כגבר", מסבירה כהן חמו, "זה קשור לכבוד. אם מישהו אומר 'אני אישה' אז היא אישה, לא משנה מה יש לה בין הרגליים, איך היא נולדה, ואיזה שינויים גופניים היא עשתה כדי להתאים את הגוף שלה למין הנקבי. היא לא מתבלבלת, לא באה לעבוד עלינו. יש משהו מאוד עמוק ותשתיתי בחוויה המגדרית שלא קשור לגוף. טרנסים קיימים בכל תקופה היסטורית. יש בתלמוד גם אנשים שנולדו עם איברים כפולים ויש הלכות לגביהם, הדברים האלה היו קיימים כל הזמן".

"לא צריך להבין. צריך לקבל", מוסיף סטאר,"כי קשה להבין את זה. אני לפעמים לא מבין את זה".

"אני שם את הדבק בתוך התבנית וזה אף פעם לא יוצא מדויק. כמו התחושה שלי עם החברה"(צילום: ענבל כהן חמו)

ומה לגבי עצה להורה לילד שחווה שונות כזו?

ענבל: "להקשיב לילד. גם אם הוא מבולבל או לא סגור על עצמו, הוא יודע משהו. והמשהו שהוא יודע הוא הגרעין שמתוכו צריך להצמיח את הזהות שלו. כל ניסיון לכפות את זה מבחוץ יזיק ויכאיב לו".

סטאר, מסר למי שקורא או קוראת את זה ועדיין נמצאים בארון?

"שהכל בסדר, ובסוף יהיה בסדר. לפעמים קצת קשה, וגם אם הסביבה נגד, בסוף אפשר לסחוף את כולם לראות שיותר טוב ככה. ופשוט להיות אתה עצמך".

התערוכה "טרנסטאר" של האמנית ענבל כהן חמו מוצגת במדרשה לאמנות בבית ברל החל מה-17 ביולי, למשך שבועיים.