סוויד בהופעה: בתקווה שהבמה בלייב פארק תחזיק מעמד
עם סט של להיטי בריטפופ על-זמניים, אלבום חדש, להקה מגובשת ומעל הכל השואו המשובח של ברט אנדרסון - ההגדרה למונח "חיית במה" - ההופעה המחשמלת של סוויד בפולין העלתה את הציפיות לקראת הופעתם בארץ
כמקובל באירופה, גם פסטיבל שמתרחש באוגוסט לא חסין מגשמים. כמה שעות לפני שלהקת סוויד עלתה לבמה, טיפות הגשם החלו לשטוף את השדה בו התרחש פסטיבל OFF בקטוביץ' שבפולין. כן, אותה קטוביץ' הזכורה משיעורי ההיסטוריה, או מהרחוב הצפון תל אביבי הנושא את שמה של הוועידה שהתקיימה בה. אבל הפסטיבל שהתקיים בשטחה היה רחוק ככל האפשר מעתידו של העם היהודי או משיעורי ההיסטוריה בתיכון.
בשלושת ימי הפסטיבל, עלו על ארבע הבמות אמנים צעירים וותיקים מכל הקשת המוזיקלית. מלבד סוויד, על הבמה המרכזית הופיעו אמנים כמו Superorganism או Stereolab שהתאחדו לאחרונה, וגם Foals שכמעט הגיעו לישראל לפני שלוש שנים. גם הגשם כנראה לא יגיע בקרוב לישראל, אבל ב-25 בספטמבר סוויד ישובו לישראל בפעם השישית ויעלו על במת הלייב פארק בראשון לציון.
על אף האווירה הנוסטלגית משהו שתגובה בחימום של ג'ינג'יות (אמיר צורף ותמיר אלברט), סוויד הם הרבה יותר מזיכרון מהניינטיז. השם שלה אולי לא אומר הרבה לקהל הצעיר, אבל חלוצת הבריטפופ עדיין יוצרת מוזיקה חדשה. מאז שחזרו לפעילות ב-2010 (לאחר שהתפרקו ב-2003), הם הספיקו להוציא שלושה אלבומים. בשנה שעברה הוציאו את אלבומם השמיני The Blue Hour, ויש שיאמרו שמדובר באלבום הטוב ביותר שלהם בעשור האחרון.
מכיוון שסיבוב ההופעות הנוכחי נועד לקדם את האלבום, סוויד פתחו את ההופעה בפסטיבל עם השיר As One מתוך האלבום החדש. על פניו פתיחת ההופעה בשיר חדש עלולה לאכזב את המעריצים. אבל כשסולן הלהקה, ברט אנדרסון פותח את המופע עם קולו הייחודי, השיר הדרמטי והאפל הזה מרגיש כאילו הופיע באחד מאלבומיהם הראשונים. אנדרסון, נשאר מאופק, בדיוק כפי שהיה כשהתארח ב"נשף רוק" של אביב גפן, בו הכריז על הופעתם הקרבה בארץ. אך כשהשיר נגמר ומקצב התופים של סיימון גילברט נשמע - הקהל מיהר לזהות את She. ואנדרסון החל לקפוץ, לרוץ, לשכב על הבמה ולפזז כמי שמנוע סילון בלתי נראה פועל על גבו. בדיוק כפי שהייתם מצפים ממנו אם הייתם בהופעה של סוויד בעבר. עד לרמה שחשתי חמלה כלפי סטנד המיקרופון שנזרק ונחבט פעמים רבות.
אנדרסון הוא פרפורמר שנותן את כל כולו, הוא מתמסר לצלילים שמנגנים חבריו ללהקה - גילברט המתופף שזכה לתשואות כבר כשעלה לבדוק את המערכת שלו בטרם החלה ההופעה; מאט אוסמן בסיסט הלהקה מהקמתה; ריצ'רד אוקס הגיטריסט שהחליף את ברנרד בטלר; והקלידן ניל קודלינג שעזב את הלהקה ב-2001, עקב מחלה אך חזר כשהלהקה התאחדה. את האיחוד, אגב, החברים חייבים למופע התרמה לנוער חולה סרטן, שלאחריו החליטו חברי הלהקה להמשיך לעבוד יחד (סיפורה של הלהקה מוצג בסרט הדוקומנטרי "סוויד: רוצים את הכל", שהוצג בפסטיבל דוקאביב וכעת ניתן לצפות בו ב-yes דוקו). וטוב שכך, אחרת איך היינו רואים את אנדרסון מתרוצץ על הבמה, יורד ממנה ואפילו נשען על הקהל בשורות הראשונות.
לקראת סוף המופע, אנדרסון נשאר לבדו, אסף גיטרה אקוסטית והתיישב על אחד המוניטורים בקדמת הבמה. הוא סיפר שזו הפעם הראשונה שהלהקה מופיעה בקטוביץ', אבל את קבוצת המעריצים בשורה הראשונה הוא מזהה, כי הם מגיעים לכל ההופעות של סוויד ולא משנה באיזו מדינה מדובר. הקבוצה הזו מורכבת ברובה מאנשים בעשור הרביעי והחמישי לחייהם, בבוקר אותו היום, ראיתי אותם משוטטים ברחבי העיר לבושים בחולצות של סוויד. ואנדרסון, לבד על הבמה, כל הפנסים מכוונים אליו, ביקש להקדיש להם ביצוע אקוסטי של Wild Ones. מיד לאחר מכן, הצטרפו חברי הלהקה לביצוע חשמלי של הלהיט Beautiful Ones.
להדרן עלו אנדרסון, אוקס וקודלינג (הפעם עם גיטרה), לביצוע אקוסטי של She's In Fashion שגרם לקהל להצטרף בשירה. "כיף לנגן שירים ישנים, אבל גם להמשיך לכתוב", אמר אנדרסון רגע לפני השיר האחרון. ניכר שהלהקה נהנית לנגן שירים ישנים - כמעט כל להיטי הלהקה היו שם כולל Animal Nitrate (בולט בהיעדרותו היה Saturday Night שספק אם הקהל הישראלי יצליח לסלוח ללהקה אם לא יבוצע בארץ). אבל הסט ליסט כלל רק שני שירים מהאלבום החדש בהם Life Is Golden שסגר את המופע בפזמון "אתם לא לבד" - אותו אנדרסון שר מתוך הקהל.
הכתב היה אורח של הפקת המופע