שנתיים ל-MeToo: האם הארווי ויינשטיין ייצא זכאי?
ב-2017 הוליווד רעשה וגעשה כשלמעלה מ-80 נשים טענו כי מפיק העל, הארווי ויינשטיין, הטריד אותן מינית. שנתיים אחרי, מה נשאר מהתלונות על אונס והתנהגות תוקפנית? התנהלות בעייתית של המשטרה, עדויות סותרות ומשפט שנדחה לשנה הגורלית של התנועה. MeToo: תמונת מצב
לפני שנתיים הסוף של הארווי ויינשטיין היה חתום וברור. שני תחקירי ענק שפורסמו ב"ניו יורק טיימס" וב"ניו יורקר" (שניהם זכו בפוליצר) חשפו את הסוד הכי ידוע בתעשייה והציתו את תנועת MeToo. בדפוס פעולה שמתלוננות רבות חשפו - ויינשטיין, באמתלות שונות של אודישנים, פגישות בחדרי מלון והבטחות שווא, ניצל את מעמדו, ביקש בקשות לא מקצועיות, הטריד מינית ואף תקף ואנס. לאלה שהתעמתו איתו לאחר המעשה, הוא שילם דמי שתיקה. בעקבות התחקיר, יותר מ-80 נשים חשפו שהוטרדו על ידו, כולל כוכבות כמו אנג'לינה ג'ולי וגווינת פאלטרו. שלא כמו במקרים רבים של הטרדות מינית, הפעם לאף אחד לא היה ספק - מדובר במפלצת.
אבל לאורך החודשים שחלפו, צוות ההגנה של ויינשטיין הכולל סוללת עורכי דין מהטובים בארצות הברית, הצליח להדוף כמה מהתלונות וחשף כשלים מהותיים בתיק. האם ייתכן שהפנים הכי מזוהות עם תנועת MeToo ייצא לחופשי? זו לא תהיה הפעם הראשונה כמובן. התיק נגד קווין ספייסי מתנהל כאילו נלקח ישירות מראשו המעוות של פרנק אנדרווד מ"בית הקלפים". מתלונן אחד טען כי איבד את הנייד, סירב לשתף פעולה עם בית המשפט והתיק נסגר. מתלונן שני, מעסה שבחר להישאר בעילום שם וטען כי ספייסי אילץ אותו לחפון את איבריו המוצנעים, הלך לעולמו חודשים לפני המשפט המיועד (סיבת המוות לא פורסמה). נגד ספייסי מתנהלת גם חקירה בלונדון, אבל אלו היו שתי התלונות היחידות שהגיעו עד בית המשפט ושתיהן קרסו.
גם המקרה של ויינשטיין עבר טוויסטים ותפניות רבות, שלבטח יועבדו בעתיד למיני סדרה עם כל המרכיבים הנכונים. מי שעמד לצדו בתחילת הדרך היה בנג'מן ברפמן, מעורכי הדין הפליליים הטובים שיש. מבין לקוחותיו: דומיניק שטראוס-קאהן, פאף דדי, ג'יי זי ולתקופה קצרה גם מייקל ג'קסון - הגד לי מי לקוחותיך ואגיד לך מי אתה. ויינשטיין כפר באשמה ולפי חלק מהעדויות שהוצגו עד כה, קו ההגנה שלו שולל את אמינותן של המתלוננות במטרה להוכיח שהמעשים נעשו בהסכמה, או כמו שברפמן אמר בזמנו בריאיון ל"טיימס": "אם אישה מקיימת יחסי מין בשביל קריירה בהוליווד, זה לא אונס". בכמה מהמקרים, צוות ההגנה כבר הצליח לבטל את האשמות נגדו וחשף התנהלות משטרתית לקויה וחד צדדית בתיק, כזו שנבעה כנראה מהלחץ התקשורתי סביב התיק.
שנתיים אחרי הפיצוץ הגדול שיצר תנועה חדשה - החלטנו לצלול לאחד התיקים החשובים של העשור האחרון, שתוצאותיו יהדהדו וישפיעו על החברה כולה, בדיוק כמו התנועה שהוא הצית.
הבעיה הראשונה צצה כבר בחודש אוגוסט אשתקד, כאשר ברפמן הציג בפני בית המשפט תכתובות מייל שלטענתו התביעה הסתירה, ומאירות באור אחר את היחסים בין ויינשטיין לאחת המתלוננות שהאשימה אותו באונס. באחד מהמיילים היא כתבה שהיה נהדר לראות אותו ובמייל אחר, שנשלח ארבע שנים לאחר ההאשמה, כתבה: "אני אוהבת אותך, תמיד אוהב, אבל אני לא רוצה להיות 'בוטיקול'". התביעה טענה כי אין שום דבר במיילים האלה שמוכיח כי המתלוננת לא נאנסה.
אולם המכה הרצינית לתיק הגיעה בחודש אוקטובר, כאשר השופט ג'יימס ברוק ביטל לחלוטין את התלונות של לוסיה אוונס, לאחר שנחשף כי המשטרה הסתירה עדות משמעותית בתיק. חברתה של אוונס סיפרה בפני הבלש שניהל את החקירה, ניקולס דיגאטיו, שהיא זוכרת שאוונס סיפרה לה כי המעשים היו בהסכמה. לדבריה, אוונס אמרה לה בשיחת טלפון כי היא חשפה בפני ויינשטיין את החזה תמורת כסף מזומן וכמה חודשים אחרי ביצעה מין אוראלי תמורת הבטחה לתפקיד עתידי במשחק. עדות זו מעולם לא הוצגה בפני התביעה.
במקביל, נחשפו עוד כמה כשלים של המשטרה, בעיקר של הבלש דיגאטיו שכבר לא עובד על התיק. במכתב שנשלח מטעם התביעה לצוות ההגנה של ויינשטיין, נכתב כי דיגאטיו אמר לאחת המתלוננות שהיא יכולה למחוק חומרים מהנייד שלה לאחר שהביעה דאגה לגבי חומרים פרטיים שמופיעים עליו.
ההתנהלות הבעייתית של המשטרה פתחה פתח עבור קו ההגנה של ויינשטיין וכבר בנובמבר ברפמן האשים את השוטר דיגאטו בהתנהלות בלתי הולמת שפגמה בהליך משפטי הוגן; והגיש מסמכים לבית המשפט שטוענים כי בחקירה הוסתרו חומרים נוספים, כמו מיילים מהמתלוננת השלישית, מימי היילי, שלא הוצגו. כחודש אחרי, ברפמן הגיש שוב בקשה לבטל את ההאשמות, וטען כי חברתה של המתלוננת האנונימית סיפרה למשטרת ניו יורק שכמה שעות לאחר התקיפה, השתיים נכחו בהקרנה של הסרט בנוכחותו של המפיק. ברפמן גם טען כי החברה אמרה שהמתלוננת ניסתה לגייס אותה לתמוך בגרסה שלה. גם הפעם התביעה טענה כי אין קשר בין הדברים וכי "העובדה שלנאשם יש תפיסה שגויה ומיושנת לאיך קורבן אונס צריך להתנהג אחרי תקיפה, לא משנה את המציאות".
על אף ההתפתחויות האלה, שהעמידו את כל התיק בסכנה, בחודש ינואר האחרון דרכיהם של ויינשטיין וברפמן נפרדו, זאת בסמוך לכתבת פרופיל גדולה שנכתבה על עורך הדין במגזין "אסקוויר". בכתבה, התבקש ברפמן לתאר את ויינשטיין ובתגובה אמר שהוא בחור נחמד, והוסיף: "אני מקבל את ההתעללות יותר טוב מהשאר".
ויינשטיין גייס צוות הגנה חדש, אולם אחרי חצי שנה החליף אותו בעקבות חילוקי דעות קשים. כיום בראש צוות ההגנה שלו עומדת דונה רוטונו, עורכת דין משיקגו, בולדוזרית מנוסה בתחום, ומאחוריה שורה של גברים שניצלו מהאשמות דומות. רוטנו מעולם לא חששה להביע את דעתה השלילית על תנועת MeToo, טענה לא פעם שנשים אחראיות למעשים שלהן והתנגדה לביוש הפומבי ולמשפטי השדה שנעשים בשמה. בריאיון בתוכנית בוקר עם גייל קינג בחודש ספטמבר האחרון אמרה כי ביחסים בין גברים לנשים יש תחום אפור, הוסיפה שיש הבדל בין חטאים לפשעים וציינה כי מבחינה פלילית יש להם מספיק עדויות כדי להוציא את ויינשטיין זכאי.
המשפט היה אמור להיפתח בספטמבר האחרון, אך נדחה לינואר 2020. באוגוסט האחרון, אולי כניסיון לעבות את התיק מול חבר המושבעים, התביעה הוסיפה עוד מתלוננת לתיק, השחקנית אנאבל סיורה, שטענה כי המפיק אנס אותה בדירתה בשנת 1993. ויינשטיין כפר באשמה ועל האונס חלה התיישנות, אבל לטענת התביעה הם ישתמשו בעדותה כדי להוכיח כי התנהגותו של ויינשטיין הייתה תוקפנית ועקבית לאורך השנים.
כרגע המפיק עומד מול מספר האשמות, בהן אונס, תקיפה מינית ותקיפה מינית טורפנית (Predatory sexual assault). מוקדם לומר מה יהיה גורלו של ויינשטיין והאם הוא יתהלך כאדם חופשי. במצב כזה, מיותר לציין כי תהיה זו מכה לתנועה. הביקורת העיקרית על MeToo היא משפטי השדה שמתנהלים ברשתות החברתיות ובתקשורת, ואם בתיק הכי גדול שלה, האיש עם הארנק ינצח, גם התומכים הגדולים יודו שיש פה בעיה.
מאז יצאה התנועה לדרך ארבעה גברים בפרופיל גבוה הורשעו בעבירות המיוחסות שלהם ונכנסו לכלא: ביל קוסבי (משפטו החל לפני הפרסום והוא נידון לשלוש עד עשר שנים בכלא); רופא נבחרת ההתעמלות האמריקנית לארי נסאר שנשלח למאסר עולם; הצלם ז'אן-קלוד ארנו שבגללו בוטל פרס הנובל לספרות ב-2018; וקית רנייר, ראש הכת הניו יורקית נקסיום.
לצדם אפשר למנות גברים מספר שעומדים כרגע מול בית המשפט. אר. קלי (15 סעיפים שונים של אלימות מינית); השף מריו בטאלי (תפס ונישק בכוח אישה במסעדה) וג'פרי אפשטיין שהתאבד בתאו לפני כחודשיים. ישנם גברים נוספים שהתיקים שלהם נמצאים בחקירה, אבל הקושי להשיג ראיות מקשה על החוקרים לבנות תיקים משמעותיים. בהתחשב בכמות התלונות שצפו על פני השטח בחודשים שאחרי פרסום הפרשה (יותר מ-200 גברים שונים הואשמו בהטרדות מיניות בדרגה כזו או אחרת, רובם איבדו את עבודתם), מדובר במספר מועט. בכל הנוגע לתפיסה התודעתית שלה, MeToo אומנם הגיעה להישגים משמעותיים, אבל בחזית המשפטית היא עדיין מאחור - ונראה כי השנה הקרובה תהיה גורלית במיוחד.
