קריסטן סטיוארט: "יש כאלה שחושבים שאני אדם נורא לשהות לצדו"
כבר שנים שקריסטן סטיוארט מסרבת ליישר קו עם הסטנדרטים ההוליוודים וחוטפת אש מכל הכיוונים. "מצפים ממני להגיד כל מיני דברים, אבל אוי, זה כל כך משעמם", היא אומרת בריאיון משותף ל-ynet עם לורה דרן. השתיים מגלמות דמויות שערורייתיות בסרט "ג'יי.טי לירוי" שיוקרן בפסטיבל חיפה, המבוסס על סיפור מופרע מהמציאות
בתרבות הישראלית שמור מקום מיוחד ל"השרוף", אותו זמר מזרחי מוכה גורל שהתחבא מאחורי מסכה וזכה לתשומת לב הציבור לפני שנחשף שמדובר בעצם בדמות פיקטיבית שיצר המוזיקאי חיים צינוביץ'. מקום דומה בתרבות האמריקנית תופס הסופר ג'יי.טי לירוי, שנחשב לאחד הסופרים השנויים במחלוקת, האותנטים והמצליחים בתחילת שנות האלפיים.
רבים מצאו השראה בנער המוכשר שסיפר בגלוי על ילדותו העלובה בחיק אימו הנרקומנית ומאהביה, וטווה בכנות מצמררת מלים בוטות ונוקבות על החיים האמיתיים. אלא שב-2005 נחשף כי ג'יי.טי לירוי אינו אלא שם בדוי של אדם שלא קיים במציאות ומייצג בכתביו סופרת אלמונית בשם לורה אלברט, אשר ליהקה את גיסתה הצעירה והנערית כהתגלמות הפיזית של הדמות הפיקטיבית כשזו נדרשה להופיע בפומבי. את הסיפור המדהים עיבד הבמאי ג'סטין קלי לסרט "ג'יי.טי. לירוי" בעזרת השחקניות לורה דרן וקריסטן סטיוארט.
דרן מצטרפת לחברתה ומזכירה שפרשת ג'יי.טי. לירוי נסקרה על המסך לפני שלוש שנים בסרט התיעודי של ג'ף פיירציג Author: The J.T. Leroy Story, אולם הפיכת הסיפור לעלילתי אפשרה העמקה לתוך הדמויות המעורבות והמניעים הרגשיים שלהן. "העמדת הפנים חשפה מורכבות יפהפיה, וזה הדבר שהזין אותנו. הדרך שבה זה משתקף דרך עיני סוואנה כסיפור אהבה. זאת הסיבה לעשות את הסרט הזה. אפשר לראות את הדוקומנטרי ולהתוודע לסיפור המטורף הזה, ואכן זה חלק מהעניין. אפשר לאבד מיקוד בגלל הטרלול של הסיטואציה הזאת. כולם לא האמינו, וכולם כעסו והתאכזבו על שנפלו בפח, אבל ניתנה לנו האפשרות להיכנס לתוך הסיפור עצמו. זה נהדר שיצא לנו להחצין את התוכן שהיה כלוא בתוך מגבלות הסיפור".
סטיוארט מגלמת ב"טי.ג'יי. לרוי" את סוואנה קנופ הצעירה שמגיעה לסן פרנסיסקו ומתארחת בדירת אחיה (ג'ים סטרג'ס) ואשתו לורה אלברט (דרן). לורה היא מוזיקאית פרועה, המתפרנסת משיחות סקס טלפוניות וכותבת למגירה אחרי שהוצאות רבות דחו אותה. הטקסטים התקבלו דווקא כששלחה אותם תחת שם בדוי - ג'רמייה טרמינייטור לירוי (שם אותו גיבשה במהלך שיחת טלפון אנונימית עם פסיכולוג). הזהות המפוברקת של הצעיר המורד והביוגרפיה המזויפת שלו, סללו את הדרך להוצאתם לאור של הספרים "שרה" ב-2000 ו-The Heart Is Deceitful Above All Things מ-2001.
סוואנה מצטרפת לקנוניה כשמתעורר הצורך לנוכחות פומבית של הסופר האלמוני. החזות הנערית שלה הופכת אותה למועמדת מתאימה, ובשכנוע נמרץ של לורה היא נשלחת למפגשים, אירועים וריאיונות עם התקשורת כשהיא חובשת פאה בלונדינית ומשקפי שמש כהות, מה שרק הגביר את המסתורין מאחוריו.
"החלק הזה באמת מתנהל כסיפור אהבה. היינו צריכות למצוא מקום לדמויות שלנו בתוכו, וזה היה מדהים", אומרת דרן בת ה-52, המוכרת בעיקר כבת טיפוחיו של דיוויד לינץ' שליהק אותה לסרטיו "קטיפה כחולה", "לב פראי" ו"אינלנד אמפייר". היא מעידה שהעבודה הקרובה עם סטיוארט הצעירה ממנה ב-23 שנה היתה מתגמלת במיוחד. "קריסטן נדיבה כמו סוואנה. היא פתחה את לבה, היא התבוננה לי בעיניים. את לא מקבלת את זה אפילו מהשחקנים הטובים ביותר". סטיוארט מצדה מציגה פרגון דומה: "אני באמת אוהבת את לורה ואני מקווה שנוכל לשחק יחדיו בכל סרט החל מעכשיו. שתינו לא קונפורמיסטיות. יש המון שחקנים מוכשרים מאוד, אבל מעולם לא ראיתי אותה מגלמת דמויות שטחיות. אפילו במקרה הזה של דמות לא כנה, היא מצליחה לחשוף משהו מהעולם הפנימי שלה, אף שבעצם היא צריכה לזייף ולשקר. היא שברה את הלב שלי רק משום שזה כל כך עצוב ועדין וכל כך פגיע".
מעבר למקצוע עצמו, נראה שבימינו כוכבים הוליוודיים נדרשים להיחשף בפני הציבור ובו בעת להונות אותו - ממש כמו במקרה של ג'יי.טי. לרוי.
"שתינו גדלנו בדרכים דומות אל תוך הביזנס הזה. אני לא חושבת שאי פעם ניסינו להיות מישהו אחר בחיים האמיתיים. אמנם לקחנו על עצמנו אישיות, אבל נשארנו אנחנו לטוב ולרע. לא משנה מה אנשים ראו, או מה ההתרשמות שלהם. בניגוד לרבים אחרים, גם אני וגם קריסטן שצעירה ממני, מעולם לא התמסרנו לרשתות חברתיות. לא יודעת איך אנשים עושים את זה אבל היום ההחצנה היא שמכתיבה עד כמה אתה פופולרי. זה מגדיר אותך. אבל אף אחת מאיתנו לא כזאת, ואני חושבת שצריך להזכיר לעצמנו איך לחיות לבד עם עצמך לפעמים. אנחנו לובשות דמויות לצורך עבודה, אבל על השטיח האדום או משהו כזה, אנחנו לא מנסות להיות מישהו שאנחנו לא".
סטיוארט התחילה את קריירת המשחק שלה כבר בגיל תשע עם הופעות בסרטי ילדים, אך פרצה ככוכבת-על בסאגת הנעורים "דמדומים". מאז הפכה לאישיות מוכרת בהוליוודית עם הופעות בסרטים המכוונים למבוגרים כמו "קפה סוסייטי" של וודי אלן, "העננים של סילס מריה" של אוליביה אסיאס ואחרים. לפני שתכבוש את המסך עם מותחן האקשן הנשי "המלאכיות של צ'ארלי", אפשר לצפות בה בסרט נוסף שיוקרן בחיפה - הדרמה הפוליטית התקופתית "סיברג" בה היא מגלמת את השחקנית ג'ין סיברג שהביעה הזדהות עם תנועות המחאה השחורות בארצות הברית בשנות ה-60 והפכה למושא למעקב של ה-FBI).
לצד הקריירה הנוסקת שלה, סטיוארט הוזכרה לא פעם בהקשרים אישיים רכילותיים, בין אם בפרשיית הבגידה בבן זוגה דאז רוברט פטינסון על סט הצילומים של "שלגיה והצייד" ב-2012 או בהמשך הדרך כשהצהירה על עצמה כלסבית. כיום, אחרי כל השערוריות, היא נראית שלמה עם עצמה וגלויה כשהיא נחשפת מול התקשורת. "אני מכירה כל כך הרבה אנשים שמצטיינים בליצור לעצמם תדמית של נחמדים, והם פשוט מעולים בזה כשהם בחברת אנשים. אבל לא פעם זה פשוט לא נכון. בצעירותי, הייתי אומרת לעצמי שאני צריכה לפרוק, ולהירגע ולתת לאנשים מה שהם רוצים, אבל פשוט לא יכולתי לעשות את זה. הלוואי ויכולתי. אני יודעת שמצפים ממני להגיד כל מיני דברים, אבל אוי זה כל כך משעמם. אני לא יכולה לסבול את זה. לכן יש כאלה שחושבים שאני אדם נורא לשהות לצדו. את נמצאת בחדר מלא אנשים, וכולם חושבים שאת הווירדו. ואז כל מעמידי הפנים מנסים לשכנע אותך שהם האמיתיים ביותר".
את מתארת חברה מאוד מזויפת.
"גדלתי במקום שבו להגיד פאק זה חלק מהאוצר מלים הטבעי, כמו לקרוא למישהו טמבל. זה כל כך נורמלי. ועכשיו פתאום אתה שומע את המילה הזאת וכולם עושים את עצמם מזדעזעים. התרבות משתנה כל כך מהר. זה מדהים לראות את בני הנוער היום כשהם כמעט ולא מודעים למגבלות האלה. הם לא מבינים למה המבוגרים כל כך מוזרים בנוגע לזה".
הזהות המינית שלך זה משהו שאת מאוד פתוחה לגביו.
"אני אוהבת לדבר על הזיהוי המגדר שלנו, אבל אני חושבת שאין לנו אוצר מלים מספק כדי לעמוד על הדקויות שלו. אנחנו תמיד רוצים לתת שם לכל דבר כדי להבין אותו. אני עצמי בן אדם מילולי, וכשאני רואה משהו אני מנסה להגדיר אותו. אבל ככל שהזמן עובר אנחנו מגלים שיש כל כך הרבה סיפורים שונים ותהליכים היסטוריים שונים שאינם מטופלים ואף אחד לא מדבר עליהם - גברים סטרייטים, נשים, הומואים, טרנסים, מגוון כל כך גדול של אנשים. הלוואי והיינו יכולים פשוט להשלים עם כל זה ולזרום, במקום להצהיר הצהרות נגדיות בכל הזדמנות. אני חושבת שזה נובע מאוצר המלים המוגבל אבל לדעתי זה ייפתר בקרוב. באופן עקרוני אני לא מאמינה באבחנה מובהקת כל כך שנשענת אך ורק על הגדרות של גבר ואישה. יש ממדים אחרים לקיום שלנו".
מאז הפרשה סוואנה הפכה לאמנית מצליחה המגדירה עצמה כלסבית וכמרדנית. זה משהו שקל לך להזדהות איתו?
"כשפוגשים את סוואנה בהתחלה מכירים אותה כנערה עדינה ושברירית, שנסחפת למערבולות שגדולה ממנה. היא נחלצת מזה אחרי מסע של גילוי עצמי, וניסוח מחדש של הזהות שלה. מנקודת המבט שלי זה היה דבר מגניב ביותר ורציתי להגן על הדמות הזאת. לא רציתי שמישהו ינסה לזייף את זה. ויש לי ניסיון בזה ואני יודעת איך זה שאת נתפסת בעין הציבור באופן שלא משקף את מה שאת מרגישה בפנים, ומה שאת מתמודדת איתו. זה משהו שאני מכירה טוב מאוד מהחיים שלי ויכולה לבטא על המסך באופן נאמן למקור. יש פה גם סיפור הישרדות שזורם בעורקים שלי. אני חושבת שאם לא היתה לי במה, אני ממש לא יודעת מה הייתי עושה, איך הייתי מרגישה. זו מלחמת הישרדות".
דרן מעריכה את הפתיחות של שותפתה לסרט וכן את אלו המוכנים להאזין לה ולהפנים את מסריה. היא גם חולקת שבנה בן ה-19 אלרי (אותו הביאה לעולם ביחד עם המוזיקאי בן הארפר) הוא ידיד קרוב של סטיוארט, ובהשראתה מסרב להגדיר עצמו כזכר. "אמנם יש לו חברה שהוא אוהב, אבל בהתחשב בטבע הפוליטי של ההגדרות הללו, הוא לא יתן לאף אחד להצמיד לו תגית. זה משהו כל כך מעורר השראה בדור החדש", היא מספרת.
"אני חושבת שכרגע הגילוי הכי נפיץ עבורי היה לא השחזור לפרטי פרטים של תחושת הקורבן", מנסה סטיוארט להגיב בעמימות על הפרשה בה היא רואה ביטוי לחשיפת האמת באופן חופשי בעידן הנוכחי, "אני חשה תחושת ניצחון על השחרור שאני נהנית ממנו כרגע. יש עכשיו סחף נפלא של חוסר פחד שאי אפשר שלא ליהנות ממנו. זה מסובך, וכל סיפור חיים הוא עניין מורכב. כל אחד ראוי לעזרה. הסרט מאפשר לכל אחת מהדמויות את החופש לשאת באחריות למעשיהן בלי להחמיר עם עצמן, וגם להבין שזו לא הדרך להתנהג לבני אדם. גיבורות הסרט עושות מעשה ואז נתפסות על חם. זה מותיר אותן הרוסות רגשית בעוד שכל העולם רואה בהן רמאיות. אבל העניין הוא שלכל אחד יש את הסיפור שלו, וגם אם לא מסכימים לגרסה שלו, יש הרבה נקודות מבט לכל דבר. זה כל כך ברור שאני אפילו לא צריכה לפרט".
