הכי רחוק מבילי אליוט: "מצאתי ב'סקין' את ההזדמנות להמציא את עצמי מחדש"
ג'יימי בל לא חשב שהוא האדם המתאים לתפקיד הראשי בסרט "סקין" של גיא נתיב, אבל ההיסטוריה האישית של הבמאי והתסריט העוצמתי שכנעו אותו. בריאיון ל-ynet לרגל הקרנתו בפסטיבל חיפה, הוא מדבר על הכניסה לעורו של ניאו-נאצי אכזרי ונזכר בתפקיד הפריצה שלו: "בילי אליוט היה אדיר"
אתה מרגיש שההופעה שלך במותחן בתור דמות מחוספסת ושונה כל כך ממה שעשית בעבר עשויה לנתק אותך סוף סוף מהדמות של בילי אליוט?
"אתה כל הזמן מחפש לעצמך יעדים חדשים ואתגרים שלא עשית בעבר. אני לא חושב שבאופן מודע אני בוחר תפקידים מסוימים מהסיבה שאז אולי אנשים ישכחו את זה שעשיתי משהו בעבר. למה שאשכיח את זה מאנשים? בילי אליוט היה אדיר, וזכה להצלחה. ממש לא מפריע לי שאני מזוהה עם הדמות הזאת. זו היתה הכניסה שלי לעולם המשחק, ואני חייב הכל לסרט הזה. אני אסיר תודה על כך. אני תמיד אחפש דרך להתפתח ולאתגר את עצמי. אני נהנה ממה שאני עושה, ואני מקווה שאני משתפר בכל תפקיד, ולומד משהו חדש. כי כל דמות דורשת משהו שונה. זה משהו שמעט מאוד אנשים יכולים להיות מיומנים בו".
ב"סקין" שהוקרן בבכורה בפסטיבל טורונטו אשתקד, ויוצג לראשונה בישראל במסגרת פסטיבל חיפה בנוכחות הבמאי, רגע לפני שיצא לאקרנים ברחבי הארץ, נחשפים גוונים שונים בתוך חווית העליונות הלבנה. במקום הצהרות פוליטיות ואידיאולוגיות מובהקות, אנחנו מתחקים אחר השורשים שמזינים את השנאה, בכנופיות שמשמשות כמשפחות מאמצות לעלובי החיים ומנצלות אותם לצרכיהם. ווידנר הוא אחד מאותם צעירים מוזנחים שאומצו על ידי זוג ניאו-נאצים (ורה פרמיגה וביל קמפ) והופך לבן המועדף עליהם. אלא שמפגש עם אישה (דניאל מקדונלד) מושך אותו החוצה מביצת הגזענות בה גדל. הוא משתלב במשפחתה הצעירה, מוצא גאולה ובתמיכת פעיל אפריקני-אמריקני (מייק קולטר) יוצא נגד הכנופיה. כך הוא מוחק את השנאה מלבו, וגם מהעור שלו שהיה מכוסה בקעקועים מזעזעים כאשר הליך להסרת הקעקועים מלווה את הסרט לכל אורכו.
אבל מעבר להתאמות הפיזיות, זה בטח לא היה קל להטמיע בתוכך את כל המטען הנפיש הרעיל של הדמות?
"נדרשתי לעבור תהליך פנימי כדי לאמץ לתוכי רמה גבוהה כל כך של שנאה, וניתוק קיצוני כל כך מרגש וחמלה, לשאת בתוכי אנרגיות טורפניות ואלימות כל כך שנדרשו לתפקיד. הייתי צריך להכיל את כל הדברים הללו. וכשאתה צריך לזנק לצילומים בפרויקט בסדר הגודל הצנוע הזה כשלוח הזמנים שלו קצר מאוד, אין לך יותר זמן להרהר יותר מדי ולבדוק את עצמך. אתה חייב להיכנס כל כולך לתוך הדמות ולקוות שתעניק לה חיים בדרך הכי טובה שאפשר".
מאיפה לוקחים השראה לגיבוש דמות כזאת?
"גיא ואני שוחחנו כל הזמן על התסריט ועל הדרך לשפר אותו, וגם עם דניאל, רצינו לעבוד על מערכת היחסים בינינו ולגבש אותה כאמינה. ניסינו להבין מה גורם לו להיות תחת השפעת האנשים שהוא גדל בצילם. מדובר באנשים לא רציונלים בעליל שעושים מעשים חסרי כל הגיון. היה לנו הרבה על מה לדבר והרבה על מה לחשוב במהלך הצילומים. אבל מן הסתם הדברים הללו לא היו רחוקים ממה שסוקר באותו הזמן בחדשות. יש התעוררות ברורה של קבוצות כאלה בארצות הברית אבל גם בעולם כולו. יש העצמה של האידיאולוגיות הללו, והיינו מודעים לכך ולקחנו את זה מאוד ברצינות. רצינו לגלם אותם בכנות מבלי לפאר אותם, פשוט להראות אותם כפי שהם".
"סקין" יצא בקיץ האחרון לאקרנים בארצות הברית המצולקת משטף של גזענות ועליונות לבנה שהשתלט על השיח וגם על הרחובות כפי שראינו במהומה בשרלוטסוויל, בטבח בבית הכנסת "עץ החיים" בפיטסבורג או במתקפת הירי באל-פאסו שבטקסס. מנקודת המבט החיצונית של נתיב הישראלי, ושל שותפיו ליצירה המפיק אורן מוברמן ואשתו ג'יימי ניומן, הסרט הולך רחוק יותר ממה שמקובל בקולנוע האמריקני ונוגע בעצבים החשופים של החברה המקומית. המסע הזה העניק גם לבל מודעות רבה יותר לפסיכולוגיה שמאחורי תנועת העליונות הלבנה. "התשוקה הגזענית הזאת נובעת מדעה מוצקה וחזקה. אף אחד לא נולד גזען. גזענות וחוסר סובלנות ושנאה נובעים מהסביבה שלך, אתה לומד את זה ממישהו שמוריש לך את זה", אומר השחקן.
"הסרט מראה איך בעקבות הפיתוי של לקבל ארוחה חמה, אפשר להשתלב בקבוצות הללו, לאמץ את אידיאולוגיית הבולשיט הזאת, לגלח את השיער ואז לצאת לרחובות כחייל בשירות הקבוצה. ואז כשאתה מקבל גמול על זה, המעגל ממשיך. למרות שהמשפחה הזאת דפוקה לחלוטין, עבורם היא עדיין סוג של משפחה. היא מייצגת סוג של רעיון של מה זה אומר להיות מקובל בחברה. כי האנשים בקבוצות הללו הם אנשים נטולי משפחה, הם חסרי בית, בלי ערכים ובלי הנהגה. וכדי למלא את החסך הזה הם זקוקים לבית חם ואוהב או כמו במקרה של הכנופיות הללו - מודל הפוך לגמרי של משפחה. יש פה גם עניין של מעמד. בריאן למשל גדל בחסות המלך והמלכה של הקבוצה הזאת והוא מיועד לרשת את מקומם. הוא הנסיך, הטוען לכתר. במעמד הזה אף אחד לא יכול לגעת בו, הוא בלתי מנוצח. אף אחד לא מעז להתריס נגדו".
בריאיונות לקראת יציאת הסרט בארצות הברית, סיפר נתיב כי לצד שבחי המבקרים ותגובות נלהבות בהקהל בהקרנות בפסטיבלים, הוא נתקל גם בהשמצות ואיומים ברשתות החברתיות מטעם פעילי ניאו נאצים כאלה ואחרים. בל אומר כי הוא לא נתקל בתגובות כאלה, אך הוא ער לעוינות אפשרית של תנועות אלה כלפי הסרט והאנשים העומדים מאחוריו. "אני מודע לאווירה הכללית, אבל אני חושב שלחברי קבוצות עליונות לבנה יש אויבים גדולים יותר ממני, או מהליברלים בהוליווד באופן כללי", הוא אומר, "זה לא משהו שאתה באמת חשוב עליו, אתה מגלם את הדמות, זה תפקיד בסרט ויש הרבה שחקנים שגילמו תפקידים כאלה בעבר. אבל זה משהו שתמיד כדאי לשים אליו לב. זה משהו מרושע שקורה בעולם כרגע וצריך להיות ערים אליו".
יש משהו אופטימי שלקחת מהסרט הזה?
"יש רגע שבו בריאן אוחז בבנו הראשון ממש אחרי שהוא נולד, והרגע הזה מותיר אותנו תוהים לאיזו משפחה הילד הזה יגדל ובאיזה עולם הוא יחיה? איזה ערכים הוא ילמד? כל זה נשען על הכתפיים של בריאן, ואני לא חושב שהסרט אומר מה עומד לקרות. זה נשאר כשאלה פתוחה. האם מישהו יכול להשתנות לחלוטין? האם מעגל השנאה והאלימות יכול להיעצר? האם אתה יכול להעניק לילד שלך הזדמנות שונה? אני מעריך את זה כי שום דבר בחיים לא מסתיים בסוף טוב מוחלט, ורצינו לשקף את העולם המורכב שבו אנו חיים".
