"'חומריו האפלים' לא הייתה נוצרת בלי 'משחקי הכס'"
רגע לפני שסדרת הדגל החדשה של HBO עולה בישראל, פגשנו את יוצרי התוכנית וכוכבי הסדרה, שמבהירים כי למרות התכנים האפלים - "אין סיבה שילדים לא יוכלו לצפות בה". בריאיון ל-ynet הם מספרים למה הספרים של פיליפ פולמן רלוונטים היום לא פחות מהשנה בה נכתבו, איך משחקים לצד חיה מדברת שבכלל לא קיימת, ולמה אין מקום להשוואה עם "משחקי הכס"
"חומריו האפלים", הסדרה החדשה של HBO בהפקה משותפת עם ה-BBC, היא עיבוד לסדרת ספריו המצליחים והמאתגרים של הסופר פיליפ פולמן, העוסקים בנושאים אפלים וכבדים - בערך כמו התקציב של הסדרה - תחת ערך פנטזיה. היא מגוללת את סיפורה של ליירה היתומה בת ה-12 (בגילומה של דפני קין, "לוגאן"), שגדלה בג'ורדן קולג' שבאוקספורד מאז שהושארה שם כתינוקת על ידי דודה, עזריאל (ג'יימס מקאבוי). מאז, היא מעבירה את ימיה בשיטוט ברחבי הקולג' ובניסיונות יומיים להבריז משיעורים.
"חומריו האפלים" מתרחשת ביקום דומה לשלנו עם מספר הבדלים משמעותיים: החברה נשלטת על ידי המג'יסטריום - גוף דתי קשוח במיוחד, וכל אדם מלווה תמיד בחיה המכונה דמון, שהיא התגלמות הנפש שלו. ליירה והדמון שלה פן (בקולו של קיט קונור), חולמים לצאת יחד עם עזריאל למסע לצפון המושלג בו ניתן למצוא דובי ענק לובשי שריון וכנראה גם פורטלים לעולמות אחרים. "הצפון הוא לא מקום לילדים", אומר לה עזריאל, אבל מסתבר שגם אוקספורד לא. ילדים קטנים נעלמים, נחטפים על ידי אכלנים (קבוצת פושעים), וכזה הוא גם גורלו של רוג'ר, חברה הטוב של ליירה. לאחר חטיפתו, מגיעה לאוקספורד גברת קולטר, אקדמאית יפה ומתוחכמת, שמתעניינת בליירה ומשכנעת אותה לנסוע איתה ללונדון על מנת למצוא את רוג'ר. לפני שהיא עוזבת, מקבלת ליירה מידיו של מנהל הקולג', מעין מצפן קטן ש"אומר את האמת". הצופים בסדרה יעקבו אחרי מסעה של ליירה בניסיונה להציל את העולם, אולם גם אחרי מסע ההתבגרות העצמית שלה.
"הסדרה נקראת 'חומריו האפלים' ויש בה הרבה אפלה", ממשיכה טרנטר, "אבל אין סיבה שילדים לא יוכלו לצפות בה. מניסיוני, ילדים אוהבים אתגר ואוהבים לדבר בבית הספר על הדברים שראו יום לפני. אני מקווה שילדים בכל העולם ידברו על הדברים המפחידים והלא מפחידים שהם רואים בסדרה שלנו".
גם לת'ורן יש עבר מכובד בהוליווד. מי שהיה חלק מצוות הכותבים של 'חסרי בושה" ו"גלי", עיבד את הספר "פלא" למסך הגדול ואף אחראי על העיבוד הבימתי של "הארי פוטר והילד המקולל", ולקח על עצמו להפוך את הספר הראשון בטרילוגיה של פולמן, "המצפן הזהוב" לתסריט - אמר שהנושאים עליהם כתב פולמן, כגון הפרדה בין ילדים והוריהם וניצול כוח לרעה על ידי מוסדות שלטון רלוונטיים לתקופתנו יותר מאשר לשנת 1995, בה התפרסם הספר.
ג'יימס מקאבוי ("זה: חלק 2", "אקס-מן") מסכים עם הדברים ומוסיף: "מעבר לסיפור של ליירה, זהו סיפור על ביטול האפשרות לדמיין. זה מאבק בין אלה שמנסים לפגוע בזכות האנושות לחשוב ולחקור, לאלה שמאמינים בכוח המחשבה החופשית. הסדרה מעלה נקודות קריטיות, כמו עד כמה חשובה מחשבה חופשית? מה ההשפעה של הספרות על האדם? וגם - עד כמה אנשים משרתים את המוסדות השולטים בהם? יש כאן המון שאלות קיומיות וסופר רלוונטיות לתקופה בה אנו חיים כיום".
"ידעתי בדיוק מה אני רוצה לעשות בכל סצנה", אמר השחקן. "בהתחלה לא חשבתי שאני האדם הנכון לגלם את עזריאל, לא חשבתי שאני ראוי לגלם כזו דמות. התרגשתי להיכנס לעולמו ולעבור את כל מה שהוא עובר. בלי ספוילרים לאלה שלא קראו את הספרים, הוא מנסה להשיג דבר מדהים בדרכים כל כך אפלות, שהדמות שלו פשוט מרתקת וכל המסע שלו, לדעתי, הוא יוצא מן הכלל. זוהי דמות שכבוד גדול לי לשחק אותה".
אבל עם כל הכבוד לוילסון ולדמון שלה, לב הסדרה היא ליירה, הילדה בת ה-12 שיוצאת להציל את העולם ועל הדרך מגלה את עצמה. בספר, היא מתוארת כבלונדינית בעלת תלתלים ואילו דפני קין (14) המגלמת אותה, לא חולקת את המאפיינים הפיזיים המבוקשים. "חשבתי שלא אצליח לקבל את התפקיד כי מבחינה חיצונית ליירה ואני די שונות", היא אומרת. "בנוסף, בקלטת האודישן הראשונה ששלחתי, הפרצוף שלי היה אדום ונפוח כי עקצה אותי מדוזה יום לפני והייתי בטוחה שזה חסר סיכוי, אבל עברתי שלב והוזמנתי לקריאה יחד עם רות ומשם הכול כבר התגלגל. אז אולי אני לא דומה לליירה אבל מבחינה אישיותית יש לנו המון במשותף. שתינו חטטניות, סקרניות, חצופות ורועשות".
אפשר לחשוב שקין מדמיינת את הלחץ שמופעל עליה, אבל השחקנית הצעירה יודעת על מה היא מדברת. בהיעדרה של סדרת דגל לרשת HBO מאז ש"משחקי הכס" ירדה מהמסך, והיות והתחרות בשוק התוכן עולה הילוך עם כניסתן של אפל TV פלוס ודיסני למשחק, והצורך של נטפליקס, HBO ואמזון להנפיק תוכן טוב יותר, גדול יותר וחזק יותר - הרבה מאוד מונח על כתפי ההפקה. ולא רק בגלל מאות מיליוני הדולרים שהושקעו בה.
"יש עלינו מספיק לחץ גם בלי המחשבה הזו", מבהירה טרנטר. "'משחקי הכס' הייתה אלמנט חשוב מאוד בהתפתחות העולם והשפה הטלוויזיונית והיה לה חלק גדול באפשרות שניתנה לנו להביא את הספרים האלה לחיים, ואנחנו אסירי תודה על כך", היא אומרת ומוסיפה: "לדעתי, בלי 'משחקי הכס' הסדרה שלנו לא הייתה נוצרת לעולם. אבל יחד עם זאת, אני סבורה שאין מקום להשוואה בין השתיים ומדובר במוצרים שונים לחלוטין. חשוב לי להדגיש זאת כדי שהצופים לא יבואו לצפות ב'חומריו האפלים' תחת רושם מוטעה".
