משפחתו של יצחק דנציגר טוענת כי פסלו "נמרוד" הועתק

הבאים למוזיאון אשדוד לאמנות צופים, בין שאר היצירות המוצגות בו, בפסל "מוטי", שיצר ב־2018 הפסל אייל אסולין. בשבועות האחרונים מתחוללת סערה סביב אותן שתי יצירות - בני משפחתו של האמן, יצחק דנציגר ז"ל, מחשובי האמנים הישראלים שזכה בפרס ישראל טוענים ש"מוטי" הוא בכלל העתק של פסל אחר, "נמרוד", וכי מדובר ביצירת פסל אשר גורם לביזויו של הפסל נמרוד המקורי.

הפסל "נמרוד" הוא פרי יצירתו של האמן יצחק דנציגר, שנפטר בשנת 1977 בגיל 61 והפך לאייקון בעולם האמנות הישראלי. הוא מוצג במוזיאון ישראל ונחשב לאחת מיצירות האמנות החשובות בתולדות האמנות הישראלית. בפרשנות לפסל נמרוד, נטען כי הוא דמות של נמרוד הצייד במקורות, שפוסל מאבן חול נובית, ומבטא את דמות היהודי החדש המחובר לטבע ולאדמה.

"נמרוד" מול "מוטי" (הפסל "נמרוד" באדיבות מוזיאון ישראל)

המאבק הזה, בין משפחתו של האמן לאסולין - הגיע למגזין "פורטפוליו" באינטרנט, העוסק באמנות העיצוב והאופנה.

אסולין, בין העיר אופקים, הוא אמן צעיר ומבטיח בוגר בצלאל, שזכה בפרסים רבים ומרצה במכללת ספיר. בשיחה עם "ידיעות אחרונות" הסביר אתמול כי פיסל את "מוטי" במיוחד לתערוכה "חשומה" (בושה - בתרגום ממרוקאית לעברית) שהוצגה באוקטובר 2018 בבית האמנים בתל־אביב. אסולין יצר את "מוטי" כחלק מתערוכה קבוצתית המציגה עבודות של אמנים ישראלים החוקרים את זהותם הישראלית המורכבת.

אסולין, שמיוצג ע"י עו"ד נורית אשר פניג מסביר שנדהם מהטענות הקשות כלפיו: "זאת יצירה פרטית שלי. היא אכן עושה מחווה לנמרוד ולאמן דנציגר ומעלה אותו ואת יצירתו לתודעה מחודשת", הוא קובע נחרצות. "'מוטי' זה אני, זאת הזהות והתרבות שלי, כמי שנולד וגדל באופקים. מוטי הוא מחווה לנמרוד, בשום אופן לא העתקה וחלילה לא ביזוי. דנציגר הוא אייקון באמנות הישראלית". אסולין אומר שנדהם לשמוע כי בני משפחתו של דנציגר טוענים כי "מוטי" הוא העתק של הפסל "נמרוד". במכתב שנשלח למוזיאונים ולגלריות ברחבי הארץ ע”י עו”ד רקפת פלד תחת הכותרת "שמירה על זכויות הקניין הרוחני של האמן יצחק דנציגר ז"ל" נכתב שלא להציג את “מוטי”, ונטען כי אסולין החליף מספר פרטים מרכזיים בפסל מוטי שיצר: הבז המונח על כתפו של נמרוד הוחלף בדמות חתול עונד שרשרת "חי".

הפסל אייל אסולין ליד "מוטי"

אסולין מסביר כי "מוטי בא לפתוח דיון אודות מצבה של התרבות הישראלית ובפרט של האמנות הישראלית העכשווית. סמל ה'חי' מהווה עבורי חלק מתרבות אבות אבותיי, לקרוא לסמל 'מבזה' הינה הוכחה ישירה להפליה פוגענית השוררת בחברה הישראלית".

אוצר התערוכה "חשומה" הוא שרון תובל מסביר שהיא עוסקת בבסוגיות של זהות מבעד למושג הבושה בהקשר לעליות יהודי צפון אפריקה בשנות ה־50. כיום מוצגת התערוכה במוזיאון בשווייץ ואמורה לנדוד לברלין. במקביל, היא מוצגת גם במוזיאון אשדוד לאמנות. "הצעד האלים והפטרוניסטי שבו נקטה משפחת דנציגר נובע מעמדה של חולשה ואי־הבנת התקופה בעולם התרבות בישראל", אומר תובל ל”ידיעות אחרונות”. "ניסיונות השתקה דומים לאלה של משפחת דנציגר מצערים ומנסים להחזיר את התרבות הישראלית לבלעדיות עדתית הרואה בסמלים מתרבויות ערב כיעור תרבותי אסתטי. עבודתו של אסולין אינה הראשונה ובטח לא האחרונה בעולם האמנות הבינלאומי שקיבלה השראה מיצירה של אמן".