אחת ולתמיד: על מה נלחמת טיילור סוויפט?
מה גרם לאחת הזמרות המצליחות ביותר בעולם לפנות למעריציה לעזרה, מדוע היא לא יכולה לשיר את שיריה על הבמה בטקס פרסי המוזיקה האמריקנית והאם יש טובים ורעים בסיפור הזה? המאבק של הכוכבת ששווה מיליונים
בסוף השבוע האחרון טיילור סוויפט, אחת היוצרות המצליחות ביותר בעולם, פנתה למיליוני עוקביה ברשתות החברתיות וביקשה מהם לעזור לה. בפוסט ארוך סיפרה כי בטקס פרסי המוזיקה האמריקנית שיתקיים בהמשך החודש היא עתידה לקבל את פרס יוצרת העשור, אולם אינה יכולה לבצע מחרוזת משיריה הישנים משום שהזכויות עליהם לא בבעלותה, אלא בידי הלייבל "ביג מאשין" שמחזיק כמעט את כל הקטלוג המוזיקלי שלה. עוד טוענת הזמרת כי הדבר מעכב גם את סיום הסרט הדוקומנטרי של נטפליקס על חייה.
אז איך נוצר מצב שבו אחת האמניות המצליחות בעולם, ששווה 185 מיליון דולר בגיל 29 (על פי פורבס) לא מחזיקה בזכויות למוזיקה שבעצמה כתבה ויצרה במשך שנים? האמת שלא מדובר במצב יוצא דופן, הרבה אמנים חותמים על חוזים דרקוניים בתחילת הדרך ומוכנים לתת הכל כדי להצליח. לרוב, העסקאות הללו, המקובלות בתעשייה, נותרות מאחורי הקלעים, כמו זו שבמסגרתה נקנו ועברו ידיים הזכויות של סוויפט. אלא שהיא בחרה להציף את מצוקתה וסחפה אחריה את כל העולם.
כדי להבין מה עומד מאחורי הסכסוך של סוויפט, הגיבורה של הסיפור הזה, צריך לחזור אחורה. סוויפט התחילה את הקריירה שלה כבר בגיל 14 כזמרת קאנטרי, ובגיל 16, אחרי שעשתה לעצמה שם, הפכה לאמנית הצעירה ביותר שהוחתמה בחברת האם סוני, כשחתמה חוזה עם הלייבל "ביג מאשין רקורדס". מי שליווה אותה מתחילת הדרך הוא המנטור שלה, סקוט בורצ'טה, מנכ"ל הלייבל והגיבור השני של הסיפור. את ששת אלבומיה הראשונים סוויפט הוציאה דרך "ביג מאשין" עד האלבום Reputaion ב-2017. בשנת 2018 היא עזבה את החברה וחתמה חוזה חדש עם יוניברסל מיוזיק, אולם הזכויות להקלטות המאסטר של כל הקטלוג שלה נשארו בידי הלייבל הקודם. ואילו ביוני השנה, הקטלוג והלייבל כולו נמכרו לגיבור השלישי של הסיפור, סקוטר בראון, תמורת 300 מיליון דולר.
אולם לטענת בורצ'טה, זה לא היה המצב. לטענתו בהסכם החדש שהוצע לה, סוויפט הייתה זכאית ל-100% מהנכסים שלה תמורת חתימה על חוזה חדש לעשר שנים נוספות - והיא ויתרה. בורצ'טה אומנם פרסם מסמך שתומך בעמדתו, אך לא הוכיח כי לסוויפט הייתה אפשרות לקבל את הזכויות לכל הקטלוג שלה מבלי לחתום על חוזה חדש. רק לשם המחשה, בשנת 2018 דווח במגזין "וריאטי" כי המוזיקה של סוויפט אחראית ל-80% מהרווחים של "ביג מאשין". וצריך גם לומר, סוויפט היא יוצרת שחתומה על היצירה שלה בעצמה, היא לא רק מבצעת. על כן, העובדה שאמנית בסדר גודל כזה לא מחזיקה בזכויות ליצירתה בולטת עוד יותר. "זה מה שקורה כאשר את חותמת עסקה בגיל 15 עם מישהו שעבורו המונח 'נאמנות' הוא רק מושג חוזי", כתבה אז, "וכשהאיש הזה אומר 'למוזיקה יש ערך' הוא מתכוון שהערך שלה מוחזק בידי גברים שלא היה להם אף חלק ביצירה".
אבל הסיפור לא נגמר כאן, סוויפט החליטה לפנות לרשתות לא רק משום שהקטלוג שלה נמכר - כאמור, עסקה מקובלת - אלא משום שהוא נמכר לאחד האנשים השנואים עליה. סקוטר בראון, איש העסקים היהודי-אמריקני - מי שגילה את ג'סטין ביבר ומנהל אותו וגם את קניה ווסט, אשר ואחרים. זה היה הרגע שבו הסיוט הכי גדול שלה התממש. "גיליתי על הרכישה של המאסטרים שלי על ידי סקוטר בראון כשזה נודע לכל העולם", כתבה סוויפט. "כל מה שיכולתי לחשוב עליו הוא הבריונות המניפולטיבית והבלתי פוסקת שספגתי ממנו שנים". סוויפט התייחסה גם להקלטה בלתי חוקית משיחת טלפון שלה שהדליפה קים קרדישיאן, וכן לקליפ של בן זוגה קניה ווסט שבו היא נראית עירומה. "עכשיו סקוטר הפשיט אותי ממפעל חיי, שלא ניתנה לי האפשרות לרכוש אותו. למעשה, המורשת המוזיקלית שלי עומדת להיות בידיו של האיש שניסה להרוס אותה", קוננה.
היו מי שטענו כי סוויפט מטעה, בראון לא בדיוק ניהל את ווסט באותה תקופה לטענתם. לצד זאת בורצ'טה טען שלא ידע שהיא ובראון היו מסוכסכים וכי בראון עזר להם לא אחת במהלך הקריירה שלה כשנתן להם מידע פנימי על מתי לשחרר אלבומים, לצאת לסיבובי הופעות ועוד. בלב כל המאבק הזה הלייבל טוען שסוויפט חייבת לו מיליוני דולרים ונכסים, וסוויפט בתגובה טוענת כי הם חייבים לה תמלוגים בשווי כ-8 מיליון דולר.
וצריך גם לזכור שעל אף כל ההמולה, סוויפט שחררה רק באוגוסט האחרון את אלבומה החדש Lover, שזכה להצלחה מסחררת בדומה לקודמיו. תוך שבוע נמכרו 3 מיליון עותקים, וכמיליון נקנו עוד לפני שיצא לאור. הוא הגיע למקום הראשון במצעד ה-200 של הבילבורד כבר ביומו הראשון וכמה סינגלים מתוכו הגיעו לראש הטבלאות. כך שהסערה סביב סוויפט ודאי לא פגעה בה מסחרית. הכוח של סוויפט על דעת הקהל הוא עצום, בשנת 2015 היא הצליחה תוך יום אחד בלבד לשנות את ההחלטה של "אפל" שלא לשלם תמלוגים על האזנות של מנויים. וגם עכשיו נראה כי היא עושה שימוש מסיבי בדעת הקהל בכדי לגרום לחברה להחזיר לה את הקטלוג המוזיקלי שלה, או לכל הפחות לאפשר לה להופיע עם השירים הישנים.
לאחרונה היא הודיעה כי בכוונתה להקליט מחדש את כל השירים הישנים שלה והיא תעשה זאת החל מנובמבר 2020 כפי שהחוזה שלה מתיר. במצב כזה הביצועים החדשים יהיו גרסאות כיסוי, והיא לא תצטרך אישור להקליט אותן משום שהיא היוצרת של השירים. אבל הביצועים המקוריים עדיין יישארו בידי בראון ובורצ'טה. וכאן טמונה הבעיה של טקס פרסי המוזיקה האמריקנית: מכיוון שההופעה בטקס תוקלט וכנראה תשודר ביוטיוב, אם סוויפט תשיר את שיריה הישנים זה ייחשב כהקלטה מחודשת – וזו יכולה לקרות רק בשנה הבאה. אגב, רק בשנה שעברה, סוויפט שברה שיא נוסף כאשר הוכתרה כמי שזכתה בפרסים הרבים ביותר בטקס (24 במספר).
"בשום שלב לא אמרנו שטיילור לא יכולה להופיע ב-AMA או חסמנו את הספיישל בנטפליקס", נמסר בהודעה הרשמית של ביג מאשין. עוד בהודעה טענה החברה כי בין השניים נעשתה התקדמות בשיחות, אולם הבחירה לפנות למעריציה כמוה כאיום על עובדי החברה.
הסערה שהוצתה בסוף השבוע האחרון הובילה כמה מאמניו של בראון לתמוך בו, ובראשם ג'סטין ביבר "סקוטר הגן עלייך עוד מהימים שבהם נתת לי באדיבותך לחמם את הופעותייך", כתב וגם התנצל על הפוסט שלו שליבה את הסכסוך ביניהם ב-2016. דמי לובאטו גיבתה את בראון וכתבה: "התעסקתי עם הרבה אנשים רעים בתעשייה וסקוטר הוא לא אחד מהם".
מהצד השני, התמיכה בסוויפט רחבה מאוד, היא כוללת פוליטיקאיות כמו המועמדת לנשיאות אליזבת' וורן, ואלכסנדריה אוקזיו-קורטז, ומוזיקאיות כמו שריל קרואו, סלינה גומז, סקיי פררה, הלסי וסלבריטאים אחרים. "הניצול הזה קורה מאז שאמנים ששווים מליונים זכו לתשלום עם קאדילאק ובקבוק של ג'ק!!! אני מצטערת", כתבה הזמרת שר. וכך גם קואליציית האמנים האמריקנית שטענה כי סוויפט זכאית לבצע את שיריה מתי ואיך שתרצה.
כאמור, הסיפור של סוויפט אינו ייחודי, הוא אומנם זוכה לתהודה רחבה בשל מעמדה וכוחה, אך אמנים רבים כבולים בחוזים דרקוניים ולא מחזיקים בזכויות ליצירתם. גם בארץ, זכורה בעיקר איה כורם כמי שהובילה מאבק בחוזה שהגביל אותה ל-18 שנה, ובסופו של דבר הסתיים ב"חוק איה כורם" שקבע כי יש להגביל את החוזים. אולם המאבק של סוויפט נראה רחוק מלהסתיים.
