"72 בתולים? לא תודה": סטנדאפיסטיות בחיג'אב
מה קורה כשמוסלמית רוכשת גלולה של היום שאחרי, או כשאביה מקבל את משלוח הוויברטור שלה? נשים מדברות, הרבה. ובאירוע בלוס אנג'לס שכינס יהודיות וערביות הן ניהלו שיח מפרה דרך סטנדאפ גס, ציני וחסר גבולות שסיפק הצצה לחייהן. "אללה אכבר, ביצ'ס"
האירוע הוא יוזמה של מפיקת הקולנוע הישראלית לי ברודה שייסדה את ארגון Women Create Change ("נשים יוצרות שינוי"), וכינסה את השותפות לכוונות הטובות שלה לערב אחד שכלל הקראת שירה נועזת, ובעיקר קטעי סטנדאפ מפתיעים, גסים וספוגי ציניות והורמונים. דווקא אותה וולגריות מינית בוטה שקרעה את הקהל מצחוק, ניתצה את הסטריאוטיפים המיוחסים לישראלים, ערבים, יהודים ומוסלמים. לפחות במקרה של הישראליות והערביות, היהודיות והמוסלמיות, שהופיעו במהלך האירוע, נראה שהן חולקות שפה משותפת - כזו שאפשר לבנות עליה תקשורת רציפה. לפחות אי שם מעבר לים, בארצות הברית הליברלית.
"כולנו הרגשנו אותו דבר - שזה הזמן שלנו להתאחד, לחלוק סיפורים ולחגוג, כדי שנוכל לתמוך אחת בשנייה במקום לעמוד אחת נגד השנייה. הגיעה העת לחנך גם את העולם. ולאט לאט עם הרבה עבודה קשה, זיעה, דיונים ארוכים, וגם קצת דמעות - גדלנו לזה. נשים לבנוניות, ירדניות, פלסטיניות, פקיסטניות, סעודיות, תוניסאיות, איראניות, מרוקאיות - כולן עומדות יחדיו בשביל זה. כי זו אחריות לנסות ליצור עולם טוב יותר, ולהשתמש בקולות שלנו כדי לקדם טוב במיוחד בימים כאלה כשהמתח גבוה. אנחנו לא ממשלה, אנחנו כולנו בני אדם, חברות, אמניות. הנה דוגמה לעולם שאפשר לשנות".
את המופע הנחו במשותף הקומיקאית האמריקנית ממוצא עיראקי רים עידאן והשחקנית הישראלית גל מקאדר, שסיפרה איך זה להיות ישראלית שנושאת את השם גל בהוליווד, אבל אינה גל גדות. אחת אחרי השנייה עלו על הבמה הסטנדאפיסטיות נועה שוסטר ונטלי מרציאנו שהתלוצצו בין השאר על החוויות שלהן כישראליות ממוצא מזרחי וסיפרו על החיפוש אחר בן זוג והלחץ המשפחתי והחברתי למצוא אחד כזה. השחקנית ילידת איראן מליסה שושאהי המשיכה את הטרנד הזה וגם סיפרה על התפקידים שגילמה בהוליווד - לא כמחבלת, אלא כאשת מחבל. ("תמיד יש לי את אותה השורה: חסן, לא!"). מונה שייח שגדלה בפקיסטן נגעה גם היא בטרור מהזווית המינית דווקא, כשתהתה מדוע אין מחבלות מתאבדות: "גברים נמשכים לבתולות כי הם מפחדים מביקורת, אבל אתם יכולים לתאר לעצמכם אישה ששואפת להגיע לגן עדן כי מבטיחים לה 72 בתולים? זה אומר 72 אברי מין זכריים. איזה אישה תרצה את זה?".
הוולגריות הזו הייתה מנת חלקה גם של קריסטל מרי דנהא יוצאת עיראק שסיפרה כי היא מחפשת שוגר דאדי, ומוכנה להקדיש כמה דקות במיטה לצורך כך: "כשמישהו מבטיח לעשות איתי סקס כל הלילה, זה אומר לי שהוא מובטל". בתוך כל החגיגה הוולגרית הזו, התבלטו שתי קומיקאיות - נינה חארופה וזיין שאמי. האחת צעירה רווקה ממוצא פלסטיני, השנייה נשואה ממוצא עיראקי. ושתיהן מוסלמיות אדוקות שעוטות חיג'אב. למרות זאת, כל אחת מהן היממה את הקהל בפתיחות שוברת המוסכמות שלה. חארופה למשל סיפרה על הכבוד לו היא ושכמותה זוכות בזכות תעשיית הפורנו שהקדישה לנשים בחיג'אב מסגרת נפרדת, וכמו כן חלקה חוויותיה מבית המרקחת כשניגשה לרכוש גלולת הלילה שאחרי. שאמי, מצדה, חשפה חוויות מחיי המין שלה ושל בעלה, תיארה תקרית עם ויברטור והסבירה למה היא נידונה לגיהנום: "אני חרמנית ומתלוננת כל הזמן".
בתוך הקהל שנכח באירוע נצפו גם השחקנים הישראלים אלון אבוטבול ויעל גרובגלס וכן הדוגמנית שרה עידאן שייצגה את עיראק בתחרות מיס תבל ב-2017. לפני ואחרי ההופעות הם והמוזמנים האחרים יכלו להתרשם מיצירות אמנות של פאדיה עפאשה מסוריה, פונא ראפשה מאיראן, טאסנים רחמן מפקיסטן ואילנית מגן מישראל. המוזיקאית ענבר סטאר סיפקה אתנחתה מוזיקלית, שהובילה לצד הרציני יותר של הערב, שכלל הקראת קטעי שירה טעונים על הגירה, מערכות יחסים, ניצול, אכזבה והעצמה נשית. השחקנית המרוקנית נוואל בנרולם הקריאה שיר של סלמה אל-וורדאני המצרית, הסופרת אייסר סלמן חלקה חוויות ילדות מעיראק, בעוד שהשחקנית הישראלית שלי סקנדרני וגם לי ברודה עצמה קראו משיריהן. השחקנית ענבר לביא קראה שיר מאת המשוררת ההודית קנדית רופי קאור והדגישה את המחוייבות לשמש כגשר בין קהילות שונות בהוליווד.
"זה מה שאנחנו עושות, אנחנו מזינות, אנחנו אמהיות, ודואגות אחת לשנייה. אני אוהבת את זה", אמרה לביא המוכרת מהופעותיה בסדרות האמריקניות "לוציפר" ו"המתחזים", "מה שאנחנו עושות כנשים זה ליצור בית, ומה שמחבר את כולנו זה שעזבנו בית איפשהו הרחק מפה, ובנינו אחד חדש. אני גשר בין ישראל לאמריקה, ואני מרגישה שאני גם גשר בין מדינות ועמים רבים אחרים. העבודה שלי מאפשרת לי לעשות כן. לאורך שנים חשבתי שזה דבר קשה להיות, כי גשר הוא מערער, לא כאן ולא שם, תמיד באמצע. אבל הבנתי שגשר זה משהו שחייב להיות יציב מאוד, וברור מאוד, כדי שיוכל לחבר בין שני עולמות נפרדים. אני מאוד גאה להיות גשר".
