שתף קטע נבחר

 

"הכוכב הבא לאירוויזיון": חיה ובועטת כל עונה מחדש

מתמודדים לא קלישאתיים, ביצועים עצמתיים והרבה הומור עצמי ופאן, הופכים את העונה השביעית של "הכוכב הבא" לריאליטי נכון ואנרגטי שלא מפחד לצאת מגבולות הז'אנר. ולא מעט בזכות אסי עזר ורותם סלע שמצליחים לטפל בנושאים מורכבים בצורה מכבדת

"אנחנו יודעים לגדל את הילדים שלנו ל-97 אחוזים, ואם יש אבא אחד תימני זה גם עוזר", אמר אסי עזר בסוף התוכנית הראשונה בעונה השביעית של "הכוכב הבא לאירוויזיון", אחרי שאור עמרמי ברוקמן שבר את שיא ההצבעות בהיסטוריה של התוכנית. ב"אנחנו" עזר מתכוון לזוגות גייז, למשל שני האבות שאימצו וגידלו את עמרמי-ברוקמן, ובתימני הוא מתכוון לעדה הזאת שאיתי לוי, השופט הדנדש, הרים לה במשך כל התוכנית וכפי הנראה ימשיך להרים לה כל העונה עד שהנציג שלנו ינחת באמסטרדם. 

 

מתוך "הכוכב הבא"    (באדיבות קשת)

מתוך "הכוכב הבא"    (באדיבות קשת)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

מתמודד שניים לפני עמרמי-ברוקמן (בחייכם, הוא כנראה פה כדי להישאר, תמצאו לו איזה הלחם שיקצר את העניינים) עלה לשיר רביב כנר, בחור צעיר שהספיק להילחם בצוק איתן, לאבד כמה חברים ובהתאמה לנעול לעצמו כמה טריטוריות בזיכרון עד שיבוא פסיכולוג טוב שיעזור לו להתמודד איתן. שני הנושאים האלה, משפחות חד מיניות והלומי קרב הם לא בדיוק חומרי הגלם של תעשיית ה"פיל גוד". אבל לזכות "הכוכב הבא לאירוויזיון", ובעיקר – יש להודות, לזכות אסי עזר ורותם סלע - יאמר שבשני המקרים הדיון בנושאים האלה היה מכבד מצד אחד ופתוח וכן מצד שני. נדמה שבכל עונה הטאלנטים משחררים את החבל לעצמם עוד קצת, בגיבוי של העורכים, ומתרחקים מהפורמט הסטרילי והמתחנחן. זה שכולל מתמודדים עם סיפור מרגש אבל לא מעצבן מדי, משהו שיבוא טוב בסלון אחרי ארוחת ערב לכלל העם היושב בציון וקצת חינדלעך מהשופטים.

 

הכוכב הבא 2019 (צילום: רונן אקרמן)
נבחרת השופטים של "הכוכב הבא לאירוויזיון"(צילום: רונן אקרמן)

הסגנון הזה הוא מה שהופך את "הכוכב הבא לאירוויזיון" לחיה ובועטת בכל פעם מחדש ולאירוע שמתקיים בזכות עצמו גם אם רשמית הוא נשען על האירוויזיון. הרי תחרות הפופ האירופאית ההיא, היא בדיוק ההיפך ממה ש"הכוכב הבא" הפכה להיות – אירוע צפוי וממוסגר, שכל הבדיחות והאמירות בו עברו וידוא הריגה לפני ששובצו בתסריט, שטווח החריגות מהמבנה שלו הוא אפסי. כמעט נטול ג'וס, מתנייע קדימה רק מכוח האינרציה, האהבה לפופ ולגלאם והמסורת האירופאית. סוף סוף מצאנו את המקום שבו ה"חוצפה הישראלית" באמת מניבה מוצר חי, בועט בדרכו ובעיקר, תודה לאל, לא מפחד לעקוץ מידי פעם, במגבלות הז'אנר.

 

אנחנו אחרי השיא. האירוויזיון היה פה, התאגיד הרים אירוע יפה, הרבה מחיאות כפיים, הפנטזיה הוגשמה. אמנם רותם סלע הכריזה שהוא צריך לחזור לפה, למקומו הטבעי, אבל אף אחד לא באמת מצפה או רוצה שזה יקרה, בעיקר לא תקציב המדינה נטול התקציב ונטול הממשלה שכנראה יש לה עוד בחירות על הראש. ועדיין "הכוכב הבא לאירוויזיון" מצליחה להתרומם, לפחות בתוכנית ששודרה אתמול (ד, 21:15, קשת 12) עם מתמודדים לא קלישאתיים, ביצועים עצמתיים, הומור עצמי והרבה ג'וס ופאן. וכן, מצליחה לרדת מהעץ של האירוויזיון מבלי ליפול על הפרצוף, ועדיין להשאיר טעם של עוד.

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רונן אקרמן
"הכוכב הבא לאירוויזיון"
צילום: רונן אקרמן
לאתר ההטבות
מומלצים