בתוך 30 שנה: ישראל צנחה מהמקום ה-1 ל-30 בפרסומים מדעיים לנפש

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הגישה היום (ב') לוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת את "דו"ח מצב המדע בישראל" - תשע"ז / 2016. הדו"ח התלת שנתי המסכם את תמונת מצב המדע בישראל בגזרת התשתיות הלאומיות, מדעי הרוח והחברה, המחקר, האקדמיה ואוניברסיטאות. הנתון הקשה העולה מהדו"ח הוא כי מאז שנות ה-80' של המאה הקודמת ישראל הדרדרה מהמקום ה-1 ל-30 בדירוג הפרסומים המדעיים.

בדו"ח נכתב כי בשנות ה-80' דורגה ישראל במקום הראשון בעולם במדד מספר הפרסומים המדעיים לנפש. "עם הזמן חלה ירידה הדרגתית בנתון זה, שנמשכה עד לזמן האחרון", נכתב בדו"ח. ב-2010 דורגה ישראל במקום ה-13, ב-2013 הופקו בישראל כ-11,300 מאמרים בשנה, המהווים כ-0.5 אחוזים מסך המאמרים המדעיים בעולם. נתון זה הציב את ישראל במקום ה-30 בעולם. כלומר, למרות שהיה גידול במספר המאמרים המופקים בישראל מדי שנה, קצב ייצור המאמרים העולמי כמעט והוכפל בתוך 10 שנים, והביא לכך שחלקה היחסי של מדינת ישראל הצטמצם".

שיעור ההוצאה על מו"פ בהשכלה הגבוהה מתוך כלל ההוצאה הלאומית על מו"פ לפי שנים

בנוסף, כך עולה מהדו"ח, חלה ירידה מסוימת גם באיכות הפרסומים, הנמדדת לפי מספר הציטוטים הממוצע לפרסום. דירוג ישראל בקרב המדינות המפותחות ירד מהמקום העשירי בשנים 1988-1984, למקום ה-13 בשנית 2008-2004. עם זאת, נכתב בדו"ח כי מספר הציטוטים הממוצע למאמר ישראלי גדל מ-2.85 בשנים 1988-1984 ל-5.57 ב־ 2008. בדו"ח של האקדמיה למדעים נכתב כי "אלה נתונים מדאיגים, המחייבים תיקון כדי לא לסכן את מעמדנו בעולם".

עוד מצביע הדו"ח על ירידה דרסטית בהשקעה במחקר ופיתוח בהשכלה הגבוהה וכן על סכנה להעלמות חקר הפיזיקה הגרעינית בישראל שעה שבתוך שלושה עשורים נותרו בישראל חמישה אנשי סגל אקדמי בלבד, לעומת 40 אנשי סגל בשנות ה-80. בתחום מדעי הרוח מצביע הדו"ח על סכנה גדולה לעתיד מדעי הרוח, כאשר אין מנוס מהאחדת חלק מהתחומים בישראל ובכלל זה הקמת תכניות בין־אוניברסיטאיות.  

יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ אורי מקלב, אמר כי "מדובר במסמך חשוב מאוד שמשקף את מה שקיים, מה אנחנו יכולים לעשות ומה צריך לעשות. המטרה היא העתיד, הדו"ח מצביע על הפער הקיים ומוכר לנו היטב בין היכולות וההון האנושי שיש לנו ובין היישום, ההשקעה והמשאבים שאנחנו מקצים עבור כך. יש פער גדול מאוד גם ביחס לצרכים שלנו וגם בהשוואה למקומות אחרים. גם המשבר במדעי הרוח אומר דרשני, תחום שכמעט נעלם. יש מה לעשות, צריך לעשות ותפקידנו לפעול".

נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים, פרופ' נילי כהן, הוסיפה: "אנו רואים שיש הישגים אבל גם צרכים ופערים. במקביל לכתיבת הדוח ות"ת עמלה על התוכנית התקציבית ה-6 שנתית. התוכנית היא הישג למחקר. לעניין מדעי הרוח הם בנפשנו. לא יעלה על הדעת שתחומי מחקר מרכזיים של יהדות והכרת היסטוריה של מדינות שכנות יעלמו".

המדען הראשי במשרד המדע, פרופסור אלכסנדר בליי, אמר: "אני מצטרף למודאגים ממצב התשתיות, מקבלי פרסי הנובל בעוד 30 שנה כבר צריכים לשבת במעבדות ואני לא בטוח שהמעבדות הקיימות מתאימות וראויות. לצד כך נשמח ליזום קרן משותפת עם האקדמיה לעידוד מדעי הרוח".