לוויין בגודל קרטון חלב של אונ' בן-גוריון ישוגר לחלל

הננו לוויין BGUSA (ראשי תיבות של Ben-Gurion University of the Negev Satellite) ישוגר ביום רביעי לחלל במסגרת משימה מדעית של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. גודלו של הלוויין זעיר 10X10X30 ס"מ, כגודלו של קרטון חלב, ומשקלו 5 ק"ג בלבד. הוא מצויד במצלמות מיוחדות המסוגלות לזהות תופעות אקלימיות שונות ובמערכת בקרה שתאפשר בחירה של אזורי הצילום והמחקר. הלוויין ישוגר על גבי משגר PSLV מבסיס שיגור בהודו, ביחד עם יותר מ-100 ננו לוויינים נוספים - ביניהם לוויין ישראלי נוסף של חברת SpacePharma.

תחנת קרקע ייעודית לקליטת התמונות הוקמה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב כדי לאפשר לסטודנטים ולחוקרים לקבל את הנתונים ולנתחם. הלוויין הוא פרויקט משותף  לאוניברסיטה ולתעשייה האווירית ולעוד כמה גופים.

הדמיה של הלוויין(הדמיה: באדיבות אוניברסיטת בן גוריון)

בלוויין, ששמו מורכב מראשי תיבות של "לוויין אוניברסיטת בן-גוריון בנגב", שולב לראשונה מחשב ייעודי, שפותח במיוחד על ידי מהנדסי התעשייה האווירית עבור ננו-לוויינים, המשלב שבב ייחודי שפותח על ידי 'רמון צ'יפס' והינו בעל יכולות מחשוב דומות לאלו של מחשבי הלוויינים הגדולים.

באוניברסיטת בן-גוריון אמרו כי מחשב זה ישולב גם בחללית של עמותת SpaceIL ובלווייני פרויקט סמסון. בנוסף, פותחה במפעל חלל, בשיתוף חברת מיקרוג'יק, מצלמה ייעודית יחידה מסוגה שמסוגלת לצלם בתחום האינפרה האדום הקצר מגוון רחב של תופעות מזג אוויר. התמונות שישדר הלוויין ייקלטו בתחנת קרקע שתוקם באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובתעשייה האווירית. באמצעות המצלמות של הלוויין יהיה ניתן לעקוב אחר שינויי אקלים, גזים באטמוספירה כגון CO2 ואחרי בוהק שמיים. המצלמה מסוגלת להבחין בתופעות הללו בצורה טובה יותר בהשוואה למצלמות רגילות.

(צילום: באדיבות התעשייה האווירית)

באמצעות מערכת בקרת ההכוון, ניתן להכווין את הלוויין לצלם באזורים מוגדרים וכך לאפשר לחוקרים לקבל מידע חיוני. המשימה המחקרית תתמקד באיסוף נתונים מחלקים באטמוספירה על פי דרישה של החוקרים (אזורים שבהם גלי אינפרא-אדום קצרים). נושא מחקרי נוסף שיבחן הינו השוואת סוג המידע המתקבל מננו לוויין לעומת מידע המתקבל מלוויינים גדולים.

הסטודנטים והחוקרים באוניברסיטה שילבו ידע מתחומים רבים כגון הנדסת תוכנה, הנדסת חשמל, מדעי כדור הארץ, הנדסת תעשייה וניהול ועוד. השילוב הביא להקמת תחנת הקליטה לקבלת התמונות ויאפשר מחקר בתחום מזג האוויר. בנוסף על מימון שיגור הלוויין, הקצתה סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע סכום של כמיליון שקלים נוספים למימון מחקרים על בסיס התמונות שיגיעו מהלוויין. הסוכנות פנתה למוסדות האקדמיים בישראל וביקשה הצעות למחקרים שייעשו על בסיס הנתונים שיקלוט הלוויין.

סגן הנשיאה ודיקן למחקר ופיתוח באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' דן בלומברג, אמר כי "ננו לוויינים מאפשרים פעילות בתחומי הנדסת חלל וחקר חלל בעלויות קטנות מאוד ביחס למה שהיה מקובל בעבר. דבר זה מאפשר לאקדמיה להשתתף השתתפות הרבה יותר פעילה בתחום ומעודד חדשנות ויזמות שמגיעות מחוקרים וסטודנטים".

מנהל מפעל חלל בתעשייה אווירית, עפר דורון, אמר כי: "אנו גאים להיות חלק מפרויקט טכנולוגי חדשני הפותח את עולם הננו-לוויינות למשימות מדעיות חדשות ומגוונות. ננו לוויין זה מצטרף לשורה של פעילויות חינוכיות ואקדמיות שמקיימת התעשייה האווירית, כמפעל החלל הלאומי של ישראל".