הודו שיגרה 104 ננו-לוויינים לחלל, בהם 2 ישראלים
הבוקר שוגר מהודו טיל ועליו ננו-לוויינים מישראל, איחוד האמירויות, ארצות-הברית, הולנד וקזחסטן. אחד הלוויינים הישראלים הוא של אוניברסיטת בן-גוריון וגודלו כגודל קרטון חלב
סוכנות החלל של הודו הודיעה הבוקר (יום ד') כי שיגרה בהצלחה 104 ננו-לוויינים לחלל. על הטיל היו גם שני לוויינים ישראליים - של אוניברסיטת בן גוריון והתעשייה האווירית, ושל חברת SpacePharma הישראלית.
מדובר בלוויינים קטנים, שמשקל כל אחד מהם לא עולה על 10 קילוגרמים. פרט לישראל, שוגרו מדרום הודו גם לוויינים של חברות מארצות-הברית, הולנד, קזחסטן ואיחוד האמירויות. מסוכנות החלל של הודו נמסר כי זהו שיא במספר הלוויינים ששוגרו על טיל אחד, לאחר שרוסיה שיגרה לחלל 37 לוויינים בשיגור אחד ב-2014.
בלוויין של אוניברסיטת בן גוריון, ששמו מורכב מראשי תיבות של "לוויין אוניברסיטת בן-גוריון בנגב" וגודלו כגודל של קרטון חלב, שולב לראשונה מחשב ייעודי, שפותח במיוחד על ידי מהנדסי התעשייה האווירית עבור ננו-לוויינים, המשלב שבב ייחודי שפותח על ידי 'רמון צ'יפס' והינו בעל יכולות מחשוב דומות לאלו של מחשבי הלוויינים הגדולים.
באוניברסיטת בן-גוריון אמרו כי מחשב זה ישולב גם בחללית של עמותת SpaceIL ובלווייני פרויקט סמסון. בנוסף, פותחה במפעל חלל, בשיתוף חברת מיקרוג'יק, מצלמה ייעודית יחידה מסוגה שמסוגלת לצלם בתחום האינפרה האדום הקצר מגוון רחב של תופעות מזג אוויר. התמונות שישדר הלוויין ייקלטו בתחנת קרקע שתוקם באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובתעשייה האווירית. באמצעות המצלמות של הלוויין יהיה ניתן לעקוב אחר שינויי אקלים, גזים באטמוספירה כגון CO2 ואחרי בוהק שמיים. המצלמה מסוגלת להבחין בתופעות הללו בצורה טובה יותר בהשוואה למצלמות רגילות.
באמצעות מערכת בקרת ההכוון, ניתן להכווין את הלוויין לצלם באזורים מוגדרים וכך לאפשר לחוקרים לקבל מידע חיוני. המשימה המחקרית תתמקד באיסוף נתונים מחלקים באטמוספירה על פי דרישה של החוקרים (אזורים שבהם גלי אינפרא-אדום קצרים). נושא מחקרי נוסף שיבחן הינו השוואת סוג המידע המתקבל מננו לוויין לעומת מידע המתקבל מלוויינים גדולים.
הסטודנטים והחוקרים באוניברסיטה שילבו ידע מתחומים רבים כגון הנדסת תוכנה, הנדסת חשמל, מדעי כדור הארץ, הנדסת תעשייה וניהול ועוד. השילוב הביא להקמת תחנת הקליטה לקבלת התמונות ויאפשר מחקר בתחום מזג האוויר. בנוסף על מימון שיגור הלוויין, הקצתה סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע סכום של כמיליון שקלים נוספים למימון מחקרים על בסיס התמונות שיגיעו מהלוויין. הסוכנות פנתה למוסדות האקדמיים בישראל וביקשה הצעות למחקרים שייעשו על בסיס הנתונים שיקלוט הלוויין.
לפנייה לכתב/ת 
