המכתש הענק: הסודות של "פה הגיהנום"

מכתש בטאגייקה. רוחבו קילומטר

מכתש "פה הגיהנום" הענק בסיביר גדל במהירות - ופותח צוהר לשינויי האקלים ב-200 אלף השנים האחרונות. מכתש בטאגייקה, שמכונה על ידי המקומיים כ"שער לעולם התחתון", הוא הגדול ביותר מבין מספר הולך וגדל של בורות שנפערו בפני השטח בסיביר, כשהקרח מתחת לאדמה הופך לבוץ - ולגז מתאן.

אבל המכתש הזה, המצוי בקפאת עד - שכבת הקרקע הקפואה תמיד - מעניק לחוקרים הזדמנות נדירה. בו נחשפות השפעות שינויי האקלים באזור, לצד שרידי בעלי חיים שנקברו לפני עידן ועידנים, ויערות שהפכו למאובנים. המכתש, שרוחבו קילומטר ועומקו 86 מטרים, גדל במהירות של 10-30 מטר מדי שנה, כשהקרח בצדיו מפשיר, והוא אף הולך ומעמיק.

הקרח בצדי המכתש מפשיר - והוא ממשיך להתרחב

למכתש צורת ראשן והוא מכונה על שם הנהר בטאגייקה, יובל של הנהר יאנה. השקע החל להיווצר בשנות ה-60 של המאה שעברה. בעקבות כריתה מסיבית של עצים נחשפו פני הקרקע לשמש בקיץ, ושכבת הקרקע העליונה הלכה והתחממה.

ממותה קדומה וסוס בן 4,400 שנה

החום המיס את הקרח שמתחת לשכבת הקרקע והיא שקעה ונסחפה. שכבת הקרח אף נחשפה ישירות לאור שמש, מה שהגביר את תהליך ההתמוססות. שיטפונות ב-2008 רק הגבירו את התהליך, והגדילו את המכתש.

פעם זה היה יער. מכתש בטאגייקה

על פי מחקר חדש, שפורסם במגזין המדעי "Quarternary Research", פרט לשחרור של גזי חממה, השכבות בצדי המכתש משחררות לעולם גם מידע אקלימי היסטורי. עד כה התברר כי בעבר אותו אזור היה טונדרה (מישור צחיח נטול עצים שהקרקע מתחתיו קפואה), אבל בתקופה אחרת הקרקע הייתה מיוערת בצפיפות. פרט לגזעי העצים, נמצאו גם שרידים של ממותה קדומה, כבש השור ואפילו סוס בן 4,400 שנה.

כל זאת מראה על השינויים הרבים באקלים במהלך עשרות אלפי שנים, והחוקרים מקווים כי הדבר יסייע להם להעריך מה יתרחש בעשורים הקרובים. פרופ' ג'וליאן מורטון מאוניברסיטת סאסיקס בבריטניה אמר כי הפעם האחרונה שנוצרו בסיביר מכתשי "פה הגיהנום" הייתה לפני 10,000 שנה, עם סיום עידן הקרח האחרון: "זה כנראה קרה כששכבת הקרקע הקפואה הפשירה, באפיזודה קודמת של התחממות כדור הארץ".