כמו שתי טביעות אצבע
מדוע לכל אדם יש טביעות אצבע אחרות? המדע יודע רק לשער, ומחפש את התשובה בין השאר אצל הקואלות
טביעות האצבע שלנו הן סמן היכר אישי וייחודי. אין טביעת אצבע אחת הדומה לאחרת ואפילו לתאומים זהים יש תבניות שונות על האצבעות. הן משמשות אמצעי פשוט, זול ונפוץ עבור המשטרה לזיהוי אנשים, ועד לעידן בדיקות ה-DNA זה גם היה האמצעי היחיד לזהות אדם בהיעדר עדי ראייה.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן:
החודש בשמיים: תחנת החלל ויום השוויון
הגֵן העתיק: עוזר לנכד, הורג את הסבא
הכל על מדע באפליקציה של מכון דוידסון - להורדה באייפון ובאנדרואיד
יש אפילו תחום ספציפי במדע העוסק בחקר טביעת האצבע לצורך זיהוי, ושמו דקטילוגרפיה (dactylography). עיקר העיסוק בו הוא סיווג הסימנים המופיעים בטביעה, כמו לולאות, מערבולות וקשתות. אך כל זה הוא כמובן רק "בונוס", שכן טביעות האצבע לא התפתחו מן הסתם למען חוקרי הזיהוי הפלילי.
אין דרך לדעת בוודאות מה התפקיד האבולוציוני של כל אותם רכסים ושקעים המעטרים בדפוסים ייחודיים את כריות האצבעות, כפות הידיים וכפות הרגליים שלנו. עם זאת, אפשר לקבל רמזים לכך אם נתבונן בבעלי החיים הנוספים החולקים עמנו את התכונה הזאת.
טביעות אצבעות מצויות אצל מרבית הפרימטים, שכוללים אותנו, את השימפנזים וקופי האדם האחרים, הקופים ועוד. משערים שהן התפתחו כדי לסייע לקופים להיאחז טוב יותר בעת טיפוס על עצים וענפים, שכן המשטח המחוספס שיוצרת טביעת האצבע מאפשר אחיזה נוחה יותר מכף יד חלקה.
יש דמיון רב בסגנון טביעות האצבע של כל הפרימטים. גם לקואלות, השייכות לקבוצה שונה לחלוטין, יש טביעות אצבע, אולם הן שונות בצורתן ובמאפייניהן, דבר שמעיד שההתפתחות האבולוציונית שלהן התרחשה כנראה במקביל אצל מינים שונים.
איך הטביעות נוצרות?
טביעות האצבע מתפתחות בשלב מוקדם יחסית בהיריון - בין השבוע העשירי לשבוע ה-16 אצל בני אדם. יש כמה גישות שניסו לתאר את המנגנון הביולוגי המדויק שבאמצעותו התהליך הזה מתרחש, אך עד כה אף אחת מהן לא הוכחה בוודאות.
התיאוריה הוותיקה ביותר היא "גישת הקיפול" שהציע חוקר בשם ארתור קולמן (Kollmann) כבר בשנת 1883. לפי הגישה הזאת, שכבת תאי העור הראשונה שמתפתחת בקצות האצבעות, מתחילה בשלב מסוים להתקפל פנימה בעקבות לחץ שמופעל עליה. אז שיערו שהקיפול נוצר באופן אקראי לחלוטין בכל אצבע, ולכן טביעות האצבע שלנו שונות זו מזו, אפילו בין אצבע לאצבע על אותה יד.
תיאוריה נוספת, מאוחרת יותר, מתבססת על העובדה שקצות העצבים המגיעים לאצבעות מתפתחים עוד לפני שכבות העור, וטוענת שהם אלה שמתווים את דפוס הטביעות. תיאוריות נוספות מציעות מודלים פיזיקליים ומתמטיים בנסיון להסביר כיצד נוצר הדפוס.
כיום ידוע כי יש גם בסיס גנטי לטביעות האצבע. מתברר שפגם בגן SMARCAD1 המתבטא בתאי עור בלבד יכול להביא לתסמונת נדירה הנקראת אדרמטוגליפיה (adermatoglyphia), אשר הסובלים ממנה נולדים ללא טביעות אצבע כלל! התסמונת היא כה נדירה עד כי נכון לשנת 2011 תועדו בספרות הרפואית רק ארבע משפחות הסובלות ממנה.
אם כך, למרות השימושים הרבים שיש לטביעות אצבע כיום בזיהוי פלילי, באישור כניסה לחדרים מסווגים ואף כתחליף סיסמה למחשב הפרטי, מבחינה מדעית הנושא נשאר תעלומה. למרות ההשערות הרבות שהועלו כדי להסביר את התופעה, המדע לא יודע להסביר בוודאות איך מתפתחות טביעות האצבע אצל העובר וגם לא מדוע התפתחו במהלך האבולוציה. אולי אם נחזור לטפס על עצים ולהיאחז בענפיהם כמו הקואלות והקופים, נרגיש במו ידינו את היתרונות שיש לאצבעות ולכפות ידיים מחוספסות.
הכתבה פורסמה באתר מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן
לפנייה לכתב/ת 
