נאס"א הציגה תוכנית לתחנת חלל במסלול סביב הירח
תחנת החלל אמורה לנוע במסלול אליפטי סביב הירח. חלליות שיהיו מיועדות לנחיתה על הירח, יוכלו להגיע אל התחנה כשתהיה רחוקה ממנו יחסית, להצטייד ולהתארגן, ואז להיפרד מהתחנה בקרבת הירח. באותו אופן תשמש התחנה בסיס מעבר למשימות לעומק החלל
סוכנות החלל האמריקאית מדברת כבר שנים על טיסות מאוישות למאדים, ובעת האחרונה הציגה את מה שעשוי להיות הצעד הראשון בדרך למימוש החזון הזה: תחנת חלל חדשה שלא תהיה במסלול סביב כדור הארץ, כמו התחנה הנוכחית, אלא במסלול סביב הירח. תחנה כזו תוכל לשמש בסיס למשימות נחיתה על הירח - מאוישות או רובוטיות - וכן תחנת יציאה למשימות לעומק החלל, כמו נחיתה על מאדים או על אסטרואיד.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן:
עובדות מדהימות ומחקרים שקשה להאמין
הכל על מדע באפליקציה של מכון דוידסון - להורדה באייפון ובאנדרואיד
התחנה שמתכננת נאס"א תהיה מורכבת משלושה מרכיבים עיקריים. אזור מגורים, שיאפשר לאסטרונאוטים לשהות בתחנה פרקי זמן ארוכים; אזורים לוגיסטיים, שיכילו ציוד מדעי, אספקה, חלקי חילוף וציוד לתחזוקת חלליות המגיעות לתחנה; ומערכת אנרגיה והנעה, שתספק חשמל סולרי להפעלת התחנה, וגם לשינוי המסלול שלה - כלומר, התקרבות אל פני הירח כדי לסייע למשימות שם, והתרחקות ממנו כשמדובר במשימה ליעד אחר בחלל. כמו כן תכלול התחנה עמדות עגינה לחלליות ותא השוואת לחצים (airlock) שיאפשר לאנשי צוות לצאת למשימות ריחוף (הליכות חלל).
בשבועות האחרונים הכריזה נאס"א על תכנית לחדש את הטיסות המאוישות לירח בלוח זמנים מקוצר ומזורז, 45 שנה אחרי משימת אפולו 17, שהייתה הביקור האחרון של בני אדם שם. על פי התוכנית הזאת, יקיפו אסטרונאוטים את הירח בלי לנחות עליו כבר במחצית השנייה של 2018.
בטיסה הזו ייבחנו החללית החדשה, אוריון, שטרם עשתה אפילו טיסה מאוישת אחת, וטיל השיגור החדש של נאס"א, SLS, המתוכנן לשאת לחלל מטענים גדולים וכבדים יותר מכל קודמיו. על פי התוכנית החדשה, לאחר שתי טיסות הניסוי הראשונות, תבצע נאס"א טיסה לירח כל שנה, ותתחיל להרכיב את התחנה בשלבים.
עם שותפים
בנאס"א לא מתכוונים להתמודד עם האתגר הגדול לבד. "אני רואה בחזוני שותפים רבים למיזם, גם בקהילה הבין-לאומית וגם במגזר העסקי", אמר וויליאם גרסטנמאייר (Gerstenmaier), סגן ראש נאס"א למשימות מאוישות. בסוכנות החלל האמריקנית לא הרחיבו בעניין, אבל כתב העת Popular Mechanics מדווח כי סוכנויות החלל של אירופה ושל יפן יהיו שותפות בתכנון ובנייה של תאי המגורים והעבודה, הסוכנות הקנדית והאירופית ישתפו פעולה עם נאס"א בפיתוח מערכת האנרגיה וההנעה, וסוכנות החלל הרוסית תרכיב את תא השוואת הלחצים.
גם חברות מסחריות נושאות עיניהן לאתגר הירח. חברת SpaceX הכריזה בתחילת השנה כי תשגר שני תיירי חלל לטיסה סביב הירח עד סוף 2018. בחברה הודיעו כי ישמחו לשתף פעולה עם נאס"א, ואולי אף לצרף לטיסה אסטרונאוטים מטעמה, וגם נאס"א בירכה על היוזמה. SpaceX מפעילה כיום טיסות אספקה לא מאוישות לתחנת החלל הבינלאומית, ואמורה להתחיל להטיס אליה גם אסטרונאוטים בשנה הבאה. אם החזון של תחנת החלל החדשה אכן יתממש, ייתכן שחברות פרטיות יופקדו על הפעלת הטיסות השוטפות אליה, ויאפשרו לסוכנויות החלל הממשלתיות להתמקד באתגרים הבאים.
תחנת החלל החדשה אמורה להחליף את התחנה הבינלאומית שעל פי התכנון הנוכחי תסיים את פעילותה באמצע העשור הבא. התחנה הבינלאומית פועלת כבר כמעט שני עשורים. בנייתה החלה ב-1998, והיא מאוישת ברציפות מאז אוקטובר 2000. הפעלת התחנה הגדילה לאין ערוך את הידע האנושי על שהות ממושכת בחלל, והולידה פיתוחים רבים בתחומים שונים: מחומרים קלים וחזקים לבניית התחנה עצמה, דרך שיטות לגדל צמחים בתנאי חוסר כבידה ועד מערכת למיחזור שתן המאפשרת להפיק ממנו מי שתייה לאסטרונאוטים. כל הידע הזה, אומרים בנאס"א, ישמש כעת בפיתוח תחנה שתהיה קטנה בשטחה מהתחנה הקיימת והמתיישנת במהירות, אך יעילה ומשוכללת יותר.
בלי תקציב
תחנת החלל תנוע במסלול אליפטי סביב הירח, במרחקים שינועו כנראה בין 1,500 ל-70,000 ק"מ. חלליות שיהיו מיועדות לנחיתה על הירח, יוכלו להגיע אל התחנה כשתהיה רחוקה ממנו יחסית, להצטייד ולהתארגן, ואז להיפרד מהתחנה בקרבת הירח, ולנחות על פניו אחרי טיסה קצרצרה בלבד ברכב הייעודי. באותו אופן תשמש התחנה בסיס מעבר למשימות לעומק החלל. חלליות כאלה ישוגרו מהתחנה הרחק מהירח ומהכבידה שלו, וכך יוכלו לחסוך דלק רב. בראש רשימת היעדים המרוחקים עומד כמובן כוכב הלכת מאדים. בשנים האחרונות חלה תנופה מחודשת של היוזמות לשגר אליו טיסות מאוישות, ואף להקים שם התיישבות קבע.
אם הכל יתקדם כמתוכנן, בנאס"א מקווים להציב את המרכיב הראשון של התחנה - יחידת האנרגיה וההנעה - במסלול סביב הירח בשנת 2023. לכאורה זה יעד רחוק, אך בפועל זה לוח זמנים לחוץ למדי לתכנון, הרכבה, בדיקה ושיגור של חללית, מה עוד שאפילו הפיתוח של טיל השיגור עדיין לא הושלם. בשנתיים שלאחר מכן מתכננים בנאס"א לחבר אל היחידה הזו גם מדור מגורים ומדור לוגיסטיקה, ולהתחיל לאייש את התחנה.
הצוות צפוי לכלול בשלבים הראשונים ארבעה אסטרונאוטים שישהו בתחנה שלושה חודשים בכל פעם. הם יעשו ניסויים רבים, ויעסקו בהרכבת החלקים השונים של התחנה, בדרך להגשמת החזון של תחנה גדולה ופעילה, המתפקדת כבסיס מחקר ותחנת מוצא לטיסות לירח ולעומק החלל. גם אם לוח הזמנים למימוש היוזמה קצת אופטימי מדי, והתכניות הראשונות לא מפרטות את הסעיף הבעייתי מאוד של תקצוב המיזם השאפתני, חובבי החלל יכולים להתעודד מכך שבפעם הראשונה אחרי שנים ארוכות של דשדוש, נאס"א מציגה תכניות ויוזמות חדשות. רוחות של שינוי מנשבות בסוכנות החלל האמריקאית, כנראה גם בעקבות כניסתו של הנשיא החדש לבית הלבן. השאלה אם הרוחות האלה אכן יצליחו לשאת את נאס"א לירח, למאדים ולעוד מקומות מופלאים.
איתי נבו הוא העורך הראשי של אתר מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן
לפנייה לכתב/ת 
