סקס, חיידקים טורפים, והשבחה גנטית: כך שומרים על הפירות שלנו
תמונות קשות: כשתראו את צילומי הרימונים והענבים שנפגעו ממזיקים, יתכן שתתפתו פחות לטעום מפירות העונה היפים. טפילים אלה מסבים לחקלאים נזקים במיליונים, והלוחמה נגדם כוללת סקס, פיתוי, חיידקים טורפים והשבחה גנטית. הג'יימס בונד של הלוחמה הביולוגית
בפרדסים ובמטעים מתחוללת מלחמה ביולוגית חסרת פשרות. מדי שנה גורמים חיידקים, פטריות, טפילים וחרקים נזקים במיליונים לחקלאות הישראלית. כל מזיק כזה יכול לגרום לקריסת ענף חקלאי שלם בהיעדר טיפול.
לחסל מכת מדינה: הפטרייה שנלחמת בחדקונית הדקל
ישראל תייצא מאות מיליוני זבובים לאירופה
בעידן הנוכחי, הדברה כימית הופכת לנחלת העבר, כאשר רשימת חומרי ההדברה האסורים לשימוש הולכת וגדלה, והחוקרים מנסים למצוא את התרופה שתציל את הגידולים. האמצעים הם סקס, פיתוי, חיידקים טורפים והשבחה גנטית. הפיתרון טמון בפיתוח זנים חדשים של חיידקים, הכלאה והשבחת זנים ולוחמה ביולוגית חקלאית מודרנית.
העץ חולה - לתת לו אנטיביוטיקה?
בוקר אחד גילו מגדלי האגסים בישראל כי מחלת החירכון פשטה בעצים. המחלה הזו נגרמת על ידי חיידק בשם ארוויניה. החקלאים טיפלו בחיידק הטורדני, שגרם לנבילה של התפרחת ומנע מהפרי לגדול, באנטיביוטיקה. אלא שהטיפול האנטיביוטי כבר לא עבד.
"חיידקים מתרבים במיליארדים ובקצב מהיר ומפתחים מוטציות עמידות", מסביר ד"ר אופיר בהר, חוקר במכון וולקני. "חיידקים יכולים להעביר את החומר הגנטי שלהם בינם לבין עצמם ואף לחיידקים אחרים. כיום, בכל העולם טיפול רחב היקף באנטיביוטיקה בחקלאות הוא אסור. יש סכנה שהחיידקים שפוגעים בצמחים יפתחו עמידות, וזו תועבר בהמשך לחיידקים גורמי מחלה באדם. ואם זה יקרה אז אבוי לנו".
את המלחמה במחלת החירכון הוביל פרופ' דני שטיינברג, אף הוא ממכון וולקני, שעקב אחר התפתחות המחלה ולמד לזהות את התנאים שהחיידק משגשג בהם: "כיום, כל חקלאי הצפון מקבלים התראה אם קיימים תנאים להתפתחות המחלה. המערכת שפותחה יודעת לנתח את הטמפרטורה, הלחות, צפי הגשמים וזמני הפריחה של האגס. כשכל אלה חוברים יחד החקלאים פועלים ומבצעים טיפול, שכיום אינו מתבסס רק על האנטיביוטיקה".
כמו בחיים: הרימונים הכי יפים עלולים להיות נגועים
כיום יש עשרות מיני חיידקים ופטריות המאיימים על החקלאות הישראלית. כך למשל, מגדלי הרימונים בישראל נושאים את עיניהם לחוקרים במכון וולקני וכן לחוקרים מחברות פרטיות בארץ ובעולם, שידבירו את פטריית ה-Alternaria alternate.
הצרכן הישראלי הממוצע שמגיע לירקן ישלח את ידו מיד לרימון האדום והגדול ביותר, שכן הרימונים הנגועים נוטים להיות יפים יותר מהרגיל. אבל כשהוא יפתח את הרימון בבית הוא עלול לגלות פרי רקוב, שחור ואפרפר. הפטריה גורמת למחלה ששמה העברי הוא "חלפת".
המחלה גורמת לנזק כבד מאוד, בייחוד בשל העובדה שהרימון הוא הגידול היחידי בארץ שצומח מרמת הגולן ועד אילת. הוא מתאים את עצמו לאקלימים שונים, כמות המטעים של הפרי הולכת ועולה בגלל המודעות הבריאותית, ותעשיית מיצי הרימונים הגדילה את הביקוש.
"מצאנו שהפטריה הזו חודרת לרימון בזמן הפריחה. רק אחוז קטן יחסית של פירות מפתחים את הריקבון הפנימי למרות שכל הפרחים נדבקים במחלה", אומר הפיטופתולוג דדי עזרא ממכון וולקני, העוסק בחקר מחלות פטרייתיות בעצי פרי.
"תארו לעצמכם מצב בו פרי ישראלי כזה מגיע לאירופה", ממשיך עזרא, "תקנה אותו גברת מאנגליה, שיודעת שמדובר בפרי מישראל שעולה המון כסף, וכשהיא תפתח אותו היא תראה שהוא שחור ורקוב מבפנים. היא לא תקנה שוב לעולם פרי מישראל. זה נזק כלכלי בלתי ישוער לחקלאים. הצרכן בחו"ל יסיק שכל הפרי מישראל מקולקל".
אותה פטריה, אבל קצת אחרת, גורמת להופעת נקודות שחורות על הרימון. "המחלה הזו פשוט משמידה את היבול כי אף אחד לא רוצה לקנות את הפרי למרות שבמפנים הוא בסדר. הוא פשוט מכוער. ואנשים הרי לא אוהבים לקנות פירות מכוערים", אומר עזרא.
בעונה הקרובה, לקראת חודש מאי, תתחיל הפטריה הקטלנית להיכנס לפעילות, כשהטמפרטורות נוחות יותר וכשיש לחות באוויר. עזרא, בשיתוף פרופ' שטיינברג, פועלים להילחם בפטריה שעלולה לגרום לאסון כלכלי.
"כל שנה פונים אלינו חקלאים בנושא. אנחנו מנסים לפענח את הרקע הגנטי של הרימון כדי לפתח זנים עמידים למחלה. אחוז הפירות הנגועים יכול להגיע גם ל-30%. תחשבו על חקלאי שמשקיע שנה שלמה ומגלה שהוא צריך לזרוק 30% מהתוצרת", אומר עזרא.
עש האשכול: פוטנציאל נזק של 70% מהכרמים
סקס הוא אחד הלוחמות הביולוגיות היעיל ביותר. אחת המומחיות בתחום היא החוקרת פרופ' אלי הררי, אף היא מהמכון, אשר ניתן להגדירה כסקסולוגית של חרקים. הררי עוסקת בתחום המחקר אודות ההתנהגות המינית של החרקים. כאשר הדברה מסורתית נכשלת, החקלאים פועלים כדי לחבל במערכת הרביה שלהם.
הציבור אולי מכיר את הלוחמה הביולוגית על זבובים, אשר נחשבים למזיקים טורדניים במיוחד. ישראל מייצאת את הטכנולוגיה לרחבי אירופה, אמריקה ואפילו לרצועת עזה. אך יש מזיקים הגורמים לנזקים קשים יותר מאשר זבובי הפירות.
עש האשכול, למשל, הוא מזיק שללא כל הדברה יכול לחסל עד 70% מכרמי הגפנים. בעבר ענבים נמנו על הפירות המרוססים ביותר, אבל כיום הריסוסים פחתו.
עש האשכול הוא מזיק נפוץ מאוד, למעט בערבה שאינה נפגעת מהמזיק בשל מזג האוויר היבש. הררי מסבירה איך עובדת השיטה: "בשיטת הבלבול אנחנו מבלבלים את הזכרים ומפזרים בשטח פרומונים. כשהזכרים יוצאים לחפש את הנקבות, הם נתקלים בענן הפרומונים שפיזרנו ולא מצליחים למצוא אותן. הם לא מזדווגים ואין נזק. לפני שהכנסנו את שיטת הבלבול היו מרססים את הענבים 12 פעמים בעונה". את העשים ניתן למצוא בעיקר בכרמי גפנים אבל הם תוקפים גם גידולים נוספים כמו רימון, אפרסימון, תפוח, אגס ושסק.
המזיק שעלה לישראל ב-1985 בתוך עץ מקדמיה
גם עש התפוח המדומה, לדברי הררי, הוא אחד המזיקים העומדים במרכז מאמצי ההדברה. מדובר במין פולש, ובמכון וולקני חושדים כי הוא הגיע לישראל בשנת 1985 בעץ מקדמיה שמישהו הביא מדרום אפריקה. כיום הוא מצוי בעיקר באזור חדרה, שכן קצב ההתפשטות שלו איטי מאוד.
"היו שיטות רבות להתמודד עם העש, אבל עכשיו אנו מתכננים לפזר זכרים עקרים בכדי למנוע את התרבות הדור הבא. החידוש הוא שעקרותם נובעת כתוצאה מהקרנה שעברו. מדובר בפיתוח חדשני", מספרת הררי. העש מתביית על פירות הדר כמו תפוזים, וכן רימונים, גוייאבות, אבוקדו ואפרסימונים, ועל ישראל נאסר לשווק פירות נגועים.
"פה יש לנו בעיה קשה. אנחנו גם לא יודעים לאן העש הזה עוד יגיע", אומרת הררי. "העש חודר לתוך הפרי וגורם להרקבה שלו. הבעיה הגדולה היא שהוא עושה חור מאוד קטן וקשה לראות את זה על עץ הפרי ובבית האריזה. משתמשים נגדו בחומרי הדברה, באמצעות שיטת הבלבול וכן בעזרת וירוס שמרססים בו את הזכרים הצעירים. אבל אף שיטה לא טובה לבדה.
"כיום, אנחנו מכניסים שיטה חדשה, עיקור הזכרים. זו לא שיטה מוכרת לעשים אבל אנחנו מכירים אותה מזבוב הים התיכון". בשיטה זו, הזכרים עוברים קרינת גמא או איקס ומשוחררים להזדווג עם הנקבות. אלא שמהביצה שהנקבה תטיל לא יבקע זחל בגלל המוטציות שמקורן בהקרנה.
ויש גם חיידק שמעוות גזרים
ובחזרה לד"ר בהר - הוא חוקר את מעוות הגזרים. מדובר בחיידק הנקר ליבריבקטר, הגורם לגדילה מעוותת של הגזר באופן כזה שהגזר משתרג לכמה גזרים הכרוכים יחדיו. המחלה נקראת צהבון.
החיידק מועבר על ידי חרק בשם פסילה. למעשה, אין תרופה נגד החיידק עצמו. הדרך המקובלת להתמודד נגד המחלה היא לתקוף את החרק המעביר אותו. בדרך כלל על ידי ריסוסים כימיים.
"בישראל מדובר בחיידק נפוץ שגורם לנזקים קשים. בארצות הברית ובדרום אמריקה זו מכה קשה. הוא פוגע גם בתפוח אדמה אבל בארץ, בינתיים, הוא פוגע רק בגזרים", אומר בהר.
במכון וולקני פועלים בחיפוש אחר גזרים שיש להם עמידות טבעית למחלה. לדברי בהר, "רוב הזנים הם זני בר. אם יימצא גזר עמיד אפשר לעשות תהליך השבחה. ובכך לחסוך את הריסוסים הכימיים נגד החרק".
לפני מספר שנים גילו חוקרים חיידק בעל יכולת להפחית את תסמיני המחלה בגפן. "כעת אנחנו מנסים לראות אם ניתן להתאים את החיידק שיפחית את התסמינים גם בגזר, כדי שיתקוף את החיידק השני או אולי ימנע ממנו להדביק את הצמח במחלה", הוא מסביר.
במקביל ד"ר בהר והצוות שלו לומדים את המנגנונים המולקולריים של החיידק. "זה מחקר ארוך טווח", מסביר בהר, "אנחנו מנסים לראות איך החיידק מצליח להתרבות בצמח ולגרום לתופעות שאנחנו רואים, להבין מה הוא עושה שם. כך נוכל למצוא את נקודות התורפה שלו ולשבש את האינטראקציה בינו לצמח.
"החיידק חי בחרק או בצמח. הוא לא גדל בשום סביבה אחרת, והוא תלוי בו תלות מוחלטת. החיידק ניזון מחומצות האמינו של הצמח, אותם הוא לא יכול לייצר בעצמו. נכון להיום גם אין לחיידק הזה טורפים טבעיים. אם נצליח לפתח טכנולוגיית הדברה נגד החיידק הזה יש לזה פוטנציאל גדול".
עזרא מסכם ואומר, כי גם ההדברה הכימית נפוצה עד היום: "אנחנו מעודדים הדברה חכמה. כזו שלא משתמשת רק בחומרי הדברה, אלא משלבת טכנולוגיות. כי אי אפשר שלא להשתמש בהדברה בכלל. גם בחקלאות אורגנית משתמשים בחומרי הדברה. אחרת ההתקפה של גורמי מחלות ומזיקים פשוט מחסלת את כל התוצרת.
"חקלאות זה לא מצב נורמלי. זה לא יער באמזונס שבו מגיעים לשיווי משקל ביולוגי. עצם העובדה שאנחנו לוקחים ירק או פרי ומגדלים המון ממנו בשטח מצומצם יוצר מצב לא טבעי. אנחנו מייצרים לונה פארק מבחינת מזיקים ומחלות. הם לא צריכים להתאמץ יותר מדי למצוא את מי שהם יודעים לתקוף. בגלל שאנחנו במצב כזה, אנחנו חייבים להשתמש בחומרים שהורגים את מי שבא לעשות לנו נזק".
לפנייה לכתב/ת 
