מחקר מצא: הנמלים שלא משאירות פצועות בשטח
מהמחקר עולה כי סוג של נמלים הנפוצות במיוחד בדרום הסהרה מפנות "פצועים" בקרבות למקום מבטחים, כדי שהנמלה הפצועה תתאושש ותוכל להשתתף בקרבות הבאים
אך במשך מיליוני שנים פיתחו החיילים הטרמיטים לסתות ענקיות כדי שיוכלו להיאבק במארבי הנמלים, ובעזרת כך הם יכולים בקלות לחתוך את הרגליים והמחושים של אויביהם. וכשזה באמת קורה - זה כמובן אומר שהנמלה זקוקה לסיוע מיידי בשדה הקרב. המקבילה הנמלית לזעקת "חובש!" היא שחרור של פרומון עם ריח חריף שמעט מזכיר שום.
בשלב זה עוברת הנמלה באופן אינסטינקטיבי לתנוחה עוברית ונלקחת מהמקום חזרה למקום מבטחים בקן, שבו הנמלים האחרות יכולות לשלוף את כל הטרמיטים שעדיין נאחזים בנמלה.
אריק פרנק, אנטמולוג מאוניברסיטת וירצבורג שלקח חלק במחקר, הסביר שמדובר בפעם הראשונה שמתועדת התנהגות כזו בקרב חסרי חוליות. "מאוד הופתעתי, כי תמיד היה לי דימוי של נמלים שעוזרות רק לעצמן וליחידים אחרים אין כל משמעות", אמר. "בדרך כלל נמלים מבצעות מעין מעשה התאבדותי, כך שבהחלט לא ציפינו שלנמלים תהיה דאגה כה רבה לפרט".
אך פרנק הבהיר: "לא מדובר בהתנהגות אלטרואיסטית. הנמלים לא עוזרות לפצועים בשל טוב לבן. יש תועלת ברורה למושבה כולה - הנמלים הפצועות יכולות כך לשוב ולהשתתף בפשיטות העתידיות ולהישאר חלק מתפקד במושבה".
למחקר המלא: https://www.eurekalert.org/pub_releases/2017-04/uow-art041017.php