חיפה כימיקלים: אם ייסגר המפעל המשק יפסיד כ-5.8 מיליארד שקל בשנה
החברה טוענת בתגובה לבית המשפט כי לא תוכל לרוקן את מכל האמוניה עד חודש יוני ומזהירה מהשלכות קשות למשק, בהן אובדן שכר של כ-220 מיליון שקל ואובדן מסים וארנונה בסך 85 מיליון שקל. התעשינים בכנס חירום: כל פתרון שהממשלה תביא מקובל בעיני התעשייה, רק שיהיה פתרון
חברת חיפה כימיקלים מבהירה שלא תוכל לרוקן את מכל האמוניה עד חודש יוני. בתגובה שהעבירה החברה לבית המשפט העליון, היא גם מזהירה, כי אם ייסגר המפעל המשק יאבד תפוקה של כ-5.8 מיליארד שקל בשנה, הפסד של 1.5 מיליארד שקל לתמ"ג, אובדן שכר של כ-220 מיליון שקל, ואובדן מסים וארנונה בסך 85 מיליון שקל.
אחרי שבית המשפט נזף בה על חוסר המוכנות שלה להחלטה לריקון המכל, טוענים בחיפה כימיקלים בתגובה לבית המשפט העליון כי עיריית חיפה הסכימה להמשך הפעלת מכל האמוניה עד אפריל 2018, בהתבסס על תנאי המכרז להקמת מפעל האמוניה בדרום ודיון שהתקיים אצל היועץ המשפטי לממשלה בחודש אפריל 2013. "לא דבק במבקשת (חיפה כימיקלים) כל רבב של 'התעלמות' מכישלון המכרז ומהצורך למצוא חלופות למערך ייבוא האמוניה הקיים", נכתב בתגובה.
בתשובה לבית המשפט, שניתנה באמצעות עו"ד יוסי בנקל ממשרד ראב"ד מגריזו בנקל ושות', נטען כי טוענת חיפה כימיקלים, כאמור, כי לא תוכל לרוקן את המכל עד למועד הנדרש ממנה. "ספק אם ניתן יהיה להתחיל בהליך ריקונו, עד למועד זה, במתכונת ובלוח הזמנים שנקבע על ידי בית המשפט", נטען, ""ריקון המכל מותנה במספר משתנים שאינם בשליטת חיפה כימיקלים".
אריאב: "השלכות חברתיות חמורות"
לתשובה לבית המשפט מצורפת גם חוות דעתו של מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, יורם אריאב, שנערכה לפני כשבוע לבקשת חיפה כימיקלים. אריאב קובע כי "ללא אספקה שוטפת, אמינה ורציפה של אמוניה ייפגעו מאות מפעלים וארגונים בישראל... ומפעל חיפה כימיקלים ייסגר כליל ולא יוכל לפעול עוד. ללא פיתרון לאספקת אמוניה לחיפה כימיקלים בטווח הביניים לא תהיה היתכנות להקמת מפעל אמוניה בישראל".
בחוות דעתו מנתח אריאב את תרומתה הכוללת של חיפה כימיקלים למשק במונחי תפוקה, העומד על סך של כ-5.8 מיליארד שקל לשנה, להערכתו. התפוקה הישירה (ההכנסות הישירות של החברה) עומדות על 2.4 מיליארד שקל. התרומה הכוללת של המפעל מהווה למעלה מ-1% מסך התפוקה של התעשייה בישראל.
הערך המוסף הישיר, התוספת לתוצר המקומי הגולמי שמייצרת חיפה כימיקלים, עומד על כ-710 מיליון שקל. התרומה הכוללת של החברה לתמ"ג עומדת על סך של כ-1.5 מיליארד שקל.
בנוסף, מספר העובדים המועסקים ישירות בחברה הינו כ-650 יחד עם כ-250 עובדי מיקור חוץ. תרומתה הכוללת של חיפה כימיקלים לתעסוקה עומדת על סך של כ-4,860 עובדים, חלק נכבד מהם מאזורי הפריפריה.
"סגירת הפעילות של חברת חיפה כימיקלים בארץ תגרום לנזק בלתי הפיך", קובע אריאב, "לסגירת מפעל גדול ופגיעה בפרנסתם של עובדים רבים ישנן השלכות חברתיות חמורות. הדבר נכון תמיד, ובפרט כאשר מדובר באזורי הפריפריה". לדבריו, מדיניות הממשלה חייבת לחתור לשימור מקומות העבודה.
בחוות הדעת מפורטים נתונים על היקף הפעילות של חיפה כימיקלים ותרומתם למשק. כך לדוגמא יספגו החברות מפעלי ים המלח ורותם (שתיהן מקבוצת כי"ל) הפסדים גדולים. מדי שנה חיפה כימיקלים רוכשת אשלג ופוספט ממפעלי ים המלח ומרותם בסך של כ-475 מיליון שקל. בנוסף, רוכשת החברה חומרי גלם נוספים בישראל בסך של כ-205 מיליון שקל, ושירותים וציוד בכ-175 מיליון שקל.
אם לא די בכך, החברה משלמת שכר בישראל בהיקף של כ-220 מיליון שקל, והיא משלמת מסים וארנונה בסך של כ-85 מיליון שקל (ללא חישוב מס הכנסה של העובדים).
בחוות הדעת אריאב מציין כי בימים אלו מתגבשת הסכמה בין המדינה, חיפה כימיקלים וכי"ל כי שתי החברות תקמנה את המפעל במישור רותם. המדינה תבטיח מענק הקמה בסך 70 מיליון דולר, ותיתן 20% מההשקעה הכוללת (סעיף זה טרם סוכם סופית). בשאר העלות יתחלקו שתי החברות - 196 מיליון דולר במימון חיפה כימיקלים ו-84 מיליון דולר במימון חברת כי"ל.
ברוש: "קיימים מפעלים שכבר כיום סגורים"
בתוך כך, התאחדות התעשיינים וההסתדרות קיימו אחר הצהריים כנס חירום בנושא משבר האמוניה. במהלך הכנס אמר נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש: "מדינת ישראל לא יכולה ללא אמוניה. קיימים מפעלים שכבר כיום סגורים וזה מצב בלתי נסבל. כל פתרון שהממשלה תביא מקובל בעיני התעשייה, רק שיהיה פתרון. אני קורא לראש הממשלה: דבוק בעמדתך לך באופן נחוש ותן פתרון למשק, גם לטווח הקצר וגם לטווח הארוך".
צפו: כנס החירום בנושא משבר האמוניה
יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, אמר בכנס: "אנו זועקים כאן היום את זעקת התעשייה והעובדים. נמצאים כאן איתנו עובדים רבים שעליהם מדובר: עובדי חיפה כימיקלים דרום. אם לא נמצא פתרון – כל אחד מהעובדים האלה ימצא את עצמו בבית. מדובר במשפחות רבות בדרום הארץ באזורים עם מצוקת תעסוקה קשה.
"נשמע לי הזוי שמדינת ישראל שצריכה לעודד את התעשייה, עלולה להביא למצב שהיא כורתת במו ידיה את תעשיית הדשנים במדינה. טוב עשה ראש הממשלה שנרתם ואמר כי צריך לייצר פה פתרון. אנחנו כבר לא בדקה ה-90, אלא בדקה ה-91. המפעלים לא מייצרים אמוניה כבר כמה שבועות וזה אומר שכבר עכשיו קיים מחסור של חומר הגלם ויש עשרות מפעלים שנדרשים כעת להוריד ייצור או שהם מפרי חוק. נוצרה סיטואציה הזויה וכינוס החירום הזה נועד להדגיש את חומרת הבעיה. יש פה אנשים, יש פה משפחות, יש פה מפעלים ויש בעיה שחייבים לייצר לה פתרון".
ניסנקורן הדגיש בדבריו, כי "אם לא יהיה פתרון ביניים, לא יהיה גם פתרון ארוך טווח. אי אפשר להמית מפעלים יצרניים רווחיים במדינת ישראל, צריך לעשות איזונים. כולנו בעד איכות סביבה, כולנו בעד בטחון, כולנו חרדים לנושאים הללו אבל צריך לייצר איזונים שחיים אחד ליד השני. וכן, צריך לייצר את האיזונים ולא לבוא ולהגיד שמוותרים כאן על תעשייה שלמה.
"מדינת ישראל צריכה לעודד תעשייה, לעודד תוצרת כחול לבן, לעודד תעסוקה של עובדים אבל לפני הכול מדינת ישראל צריכה לראות לאנשים בעיניים. אנו לא עוסקים כאן במספרים אלא בבני אדם שרוצים להמשיך להתפרנס – מדובר בעובדים שלא ישנים כבר חודשים, עובדים שמקימים קול זעקה אבל כנראה זה לא מספיק".
לפנייה לכתב/ת 
