עסקים ואקלים: גם חברות מסחריות מנסות להפחית בפליטות הגז
דווקא כשהממשל האמריקני מראה על נסיגה במאבק נגד שינויי האקלים, תאגיד הענק האמריקני וולמארט מתחייב להפחית פליטות גזי חממה במיליארד טונות עד 2030. יחסי ציבור או במהלך שישפיע באמת על הסביבה? ומה עושות חברות בישראל בתחום?
אחרי חורף שחון וקצר במיוחד, הגיע השרב הראשון והזכיר לנו ששלוש השנים האחרונות הוכרזו זו אחר זו בתואר "השנה החמה ביותר". בינתיים, עושה רושם שגם ל-2017 יש סיכוי לא רע לזכות בתואר הבלתי-מחמיא בעליל הזה.
נכון או לא נכון? 9 עובדות מפתיעות על כדור הארץ
בסוף שנת 2015, במסגרת הסכם פריז, התחייבה ארצות הברית להפחית את פליטות גזי החממה שלה ב-26% עד לשנת 2025, זאת כדי למנוע התחממות של כדור הארץ ביותר מ-2 מעלות צלזיוס מעל לערכי המהפכה התעשייתית.
בינתיים, מאז נבחר דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב הוא הספיק לעשות לא מעט צעדים שמרחיקים אותה ממטרה זו: הוא מינה ספקן-אקלים לראש הסוכנות להגנת הסביבה, שחרר הצעה לתוכנית תקציבית לשנת 2018 שמקצצת תקציבי מחקר מגופים העוסקים בשינוי האקלים (הסוכנות להגנת הסביבה, סוכנות האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומית ונאס"א), וחתם על צו שמבטל את "תוכנית האנרגיה הנקייה" שקידם אובמה בתקופת כהונתו השנייה.
התאגיד פועל במקום המדינה
אך בזמן שהנשיא מקדם צעדים שעלולים לפגוע קשות בתוכנית העולמית למלחמה בשינוי האקלים, רוח גבית מגיעה מכיוון מאוד מפתיע: תאגיד הענק האמריקני וולמארט (Walmart) הודיע בחודש שעבר שבכוונתו להפחית מיליארד טון של פליטות גזי חממה משרשרת הייצור והאספקה שלו, זאת עד לשנת 2030. בפרויקט חדש, הנקרא "פרויקט גיגה-טון", מעודדת וולמארט את הספקים שלה להפחית את פליטות גזי החממה שלהם, ואף פיתחה פלטפורמה שתסייע להם לעשות זאת.
למה וולמארט קיבלה את ההחלטה הזאת? החשדנים יצביעו על מניע ההתיירקקות (Greenwash). כלומר, רצון להיראות סביבתיים יותר בעיני הציבור. ייתכן שזה חלק מהסיפור, אך העובדות מלמדות שוולמארט הציבה לעצמה יעדי הפחתת פליטות מחמירים למדי גם לפני שיצאה במהלך החדש.
Wallmart Sustainability Hub ("מרכז הקיימות של וולמארט") היא פלטפורמה חדשה שבאמצעותה מציעה וולמארט לספקים שאתם היא עובדת להצטרף אליה במאמץ להפחית את פליטות גזי החממה במסגרת תהליכי הייצור והשינוע שלהם, ומסבירה כיצד ניתן להפוך את התהליכים האלה לידידותיים יותר לסביבה. כך, למשל, וולמארט מציעה לפעול להפחתת השימוש באנרגיה, לצמצם ייצור פסולת, מעודדת חקלאות בת-קיימא, הפחתת בירוא היערות ועוד. בנוסף, היא מעודדת אותם להציב לעצמם מטרות של הפחתת פליטות גזי החממה משלהם, כדוגמת הפחתת הפליטות ב-20% עד לשנת 2030.
מה המצב בישראל?
בישראל, לעומת מדינות מפותחות אחרות, היעדים שאליהם התחייבנו במסגרת הסכם פריז לא היו שאפתניים ביותר מלכתחילה: היעדים שלנו לשנת 2030 מדברים אמנם על הפחתה של פליטות גזי החממה לנפש בישראל, אך עקב קצב הגידול המהיר של אוכלוסיית ישראל , מדובר הלכה למעשה בעלייה של 14% לעומת פליטת גזי החממה שלנו ב-2005. לשם ההשוואה, מדינות האיחוד האירופי הציבו יעדי הפחתה מוחלטים של גזי החממה ב-36% עד לשנת 2030.
בישראל אין חוק שמחייב חברות ועסקים להציב יעדים להפחתת הפליטות שלהן, אבל יש חברות שעושות זאת. ארגון מעלה - שמקדם אחריות תאגידית בישראל - הוציא לאחרונה את דירוג החברות שלו ל-2016. אחד התחומים שבהם נמדדות החברות הנסקרות בדו"ח הוא ניהול ודיווח חברתי סביבתי, בו הן נשאלות גם על יעדי הפחתת פליטות גזי החממה שלהן.
הדו"ח של 2016 סקר את התנהלותן של 98 חברות שפועלות במשק הישראלי, מתוכן 75% דיווחו על פליטות הפחמן שלהן לשנה זו (מדובר בשיפור משמעותי לעומת הדו"חות מהשנים הקודמות). הדיווח לארגון מעלה הוא אמנם התנדבותי, אך עם עליית המודעות בתעשייה בארץ ובעולם לנושא של אחריות תאגידית, מתווספות בכל שנה חברות המבקשות להצטרף ולהיכלל בדירוג של השנה הבאה.
חברת שופרסל, לדוגמה, הוציאה בשנת 2015 דו"ח אחריות תאגידית מפורט שכולל תהליכים חברתיים וסביבתיים שהיא עוברת, ובו היא הציגה בין היתר את ההתייעלות האנרגטית שהיא עוברת בשנים האחרונות ואת צמצום טביעת הרגל הפחמנית שלה. לפי הדיווח, שופרסל צמצמה את פליטות גזי החממה שלה ב-18% מאז 2012.
קבוצת שטראוס, שפועלת בישראל ובמקומות רבים אחרים בעולם (ושנמצאת בקשרים עסקיים עם כ-14 אלף ספקים ברחבי העולם) היא דוגמה נוספת לחברה שפירסמה ב-2015 דו"ח קיימות. בדו"ח זה מתחייבת שטראוס להפחתת ההשפעה הסביבתית ב-15% לטון מוצר עד סוף 2020 בתחום האנרגיה, המים ופליטת גזי החממה. על פי פירסומי הקבוצה, ב-2015 הושגה הפחתה של 3% בפליטת גזי חממה לטון מוצר (מ-0.28 פחמן דו-חמצני לטון מוצר ל-0.27), כשסך הפליטות ל-2015 עומד על 159,504 טון.
"יש כמה צעדים שאפשר לעשות כדי להעלות את המוטיבציה של החברות להפחית את פליטות גזי החממה שלהן, כיוון שמדובר פה בעיקר ביצירת אינטרס של החברות להפחית", אומרת נגה לבציון-נדן, מנכ"לית חברת Greeneye - מומחים להשקעות אחראיות, המסייעים לגופים פיננסים ומוסדיים להטמיע חשיבה סביבתית וחברתית בתהליך קבלת החלטות השקעה ומימון.
לדבריה, "ראשית, צריכה להיות רגולציה שתומכת בהפחתת פליטות, כדוגמת מסי-פחמן - כפי שנהוג כיום במדינות רבות בעולם. כיום, עלות הפחמן היא מאוד זולה לעומת מה שהיה בעבר וככל שמחיר הפליטות יורד, האינטרס של החברות להפחית אותן קטן. כמו כן, צריכות להיות תכניות שונות של המדינה שיממנו את הפחתת הפליטות".
"חשוב שהמשקיעים והחברות יבינו שלהפחתת פליטות יש משמעות כלכלית מהותית", מוסיפה לבציון-נדן. "הבעיה היא לא רק סביבתית, אלא גם ייצורית-תפעולית: חברה שלא מקטינה את הפליטות שלה משתמשת ביותר אנרגיה, ואם היא משתמשת ביותר אנרגיה זה אומר שהיא מבזבזת יותר כסף. כי בסופו של דבר, פליטות הן בעצם חומר שהוצאת עליו כסף ושלא השתמשת בו - כלומר, סתם זרקת אותו. ההבנה הזו תוסיף מוטיבציה לחברות להתייעל ולפלוט פחות גזי חממה".
הכתבה הוכנה על ידי "זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה"
לפנייה לכתב/ת 
