סטודנט בשבוע: הכירו את אביב פרנק מאשקלון
"אל תעצרו, אל תוותרו, גם כשקשה והסיכוי להצלחה נראה קלוש". מה יש לאביב להציע?
שם: אביב פרנק. גיל: 24. מקור: אשקלון. מתגוררת כיום: אשקלון.
סטטוס משפחתי: נשואה + 3 כלבות. עבודה: מנהלת שביעות רצון במועדון הכושר סיקס פאק שבאשקלון, עוזרת מחקר של פרופסור ברנדיס וד"ר כץ במכללה. מורה לפסנתר, הרמוניה ותאוריה (מוזיקה).
סטודנטית ל: פסיכולוגיה, שנה ב'.
למה דווקא פסיכולוגיה: תמיד ראיתי עצמי כאדם טיפולי, נפלה בחלקי הזכות להתקבל ללימודים בחוג לפסיכולוגיה במכללה האקדמית אשקלון. כבר בתחילת הלימודים הבנתי שעשיתי את הבחירה הכי טובה בחיי. בתקופת התיכון לא הייתי מהמצטיינות, אולי כי לא השקעתי מספיק, פשוט לא עניין אותי. אך היום אני נמצאת במקום אחר בחיי. מסופקת ומאושרת מהמקצוע שבחרתי למרות שהדרך ארוכה.
לימודי פסיכולוגיה משלבים בתוכם הזדמנות להיכרות מעמיקה, מקיפה ועדכנית עם ענפים מרכזיים של מדע הפסיכולוגיה ואני מקבלת כלים להמשך הדרך. הידע, ההבנה ושיטות היישום הופכים להיות חלק מחיי היומיום.
תהליך לימודי הפסיכולוגיה מעבר להמון ידע נרכש, במקביל אני עוברת תהליך הפנמה והבנה שקורה מעבר לחומר הנלמד. מרגיש קצת כמו לימודי אומנות. קל לי יותר כי הכיתות לא גדולות וזה מאפשר יחס אישי והכוונה, שבא לידי ביטוי גם בשיחה עם מרצה בהפסקה על הספסל וההצלחה מקבלת התייחסות בפן הלימודי והאישי.
מה עושה חוץ מללמוד: מתחילה את הבוקר שלי ב- 05:30 ומשם היום טס. עובדת הרבה, מכורה לכושר, מתאמנת לפחות פעם ביום. מתנדבת באשפוז יום פסיכיאטרי בברזילי כחונכת של ילד, למרות שזה רק פעם בשבוע זה נותן סיפוק עצום. כותבת ומלחינה כשיש דקה לנשימה להשתחרר, וכמובן מבלה כל דקה פנויה עם בעלי היקר.
דבר שמרגש אותי שעשיתי בחופשת הסמסטר: לא ממש היה לי זמן... אני אדם של חורף ואם כבר חופשה אני ובעלי מעדיפים לצאת לחופשות סנובורד וזה בעיקר בחורף פעם בשנתיים. עבדתי הרבה, השתחררתי מהלחץ האטומי של שנה א' והמחסור בשינה, ואגרתי כוחות לסמסטר הבא.
המוטו שלי: אבא שלי תמיד אומר שלא משנה כמה תלמד בחיים, תמות טיפש. אז תשאב כמה שיותר ידע בעודך חי.
החלום שלי: לא שונה מחיי העדכניים. אמנם אני בלחץ תמידי 24/7 אך זה האוויר שלי לנשימה. לתקתק הכול. תמיד ללמוד, תמיד לשאוף. אולי ילד או שניים בעתיד. ועוד 10 כלבים. החלום האמיתי הוא להיות הכול. אני רוצה להספיק לגעת בכל הקצוות ולכבוש את כל היעדים. להרגיש שלא פספסתי דבר בחיים שיש בי את האפשרות להשיג.
משהו שאנשים לא יודעים עליי: ניגנתי בטקסים רבים על במת המכללה, אך מעולם לא חשבתי שיגיע הרגע ואעמוד על הבמה הזאת בתור מצטיינת. השנה זה קרה, סיימתי את שנה א' בהצטיינות. גם אני לא ידעתי שזה אפשרי.
בנוסף, אני מכורה לספרי וסרטי פנטזיה, במיוחד להארי פוטר ומלחמת הכוכבים. יש משהו בעולם הזה שמושך אותי משום שהוא כל כך לא רגיל. אנו חיים בממד אחד, אצל רוב האנשים העולם הוא סטנדרטי ותלוי בבחירות שאנו מבצעים ובנתיבים שאנו בוחרים. אני מאמינה שעל כל דרך בה אנו הולכים נפתחים עוד מיליוני נתיבים לעוד הרבה אפשרויות, והאנושיות שלנו מאפשרת לנו להיות מודעים רק לאחד הממדים. רוב האנשים מפחדים להיחשף ולהעז מהפחד להיכשל ולקבל לא, ובגלל זה נדירים האנשים שנוגעים בפסגה.
איפה אהיה בעוד 5 שנים: אולי אקנה בית בטין שהיא עיירת סקי על הר בצרפת, ואולי לא אהיה בין החיים. זו שאלה כללית מידי והחיים משתנים כל דקה. אני מנצחת כל יום מתוך מחשבה ושאיפה לעתיד הדמיוני שלי. בתחום הפסיכולוגיה זה חשוב במיוחד כי המסלול הוא ארוך מאד, וקשה. היעד הטיפולי שלי ידוע לי מתמיד וגם המחקר והמדע מושכים מאד. כמו שאמרתי, יש הרבה נתיבים ואני עוד מנסה להחליט באיזה מהם אני רוצה לחיות כרגע.
אם הייתי יכולה לשנות משהו בישראל, מה זה היה: החיים זה לא שחור או לבן ולא ניתן לתקן אותם בתרופה. הכול זה תהליך, ואם נרצה לשנות משהו זה קודם את הגישה שלנו לאנשים, לסביבה, לשונה, וכלפי עצמנו. להיות פחות ביקורתיים לא רק לאחר אלא גם כלפי עצמך ולדעת לקבל את עצמך כמו שאתה, וגם לקבל את האפשרות שאתה יכול להשתנות. הייתי רוצה שאנשים יהיו יותר פתוחים ויכירו באפשרויות שהחיים מציעים להם. להמציא אלגוריתם שיאפשר לאנשים לראות איך הם יכולים לממש את הפוטנציאל שלהם לפני שמוותרים על עצמם.
טיפ לסטודנטים: אל תעצרו, אל תוותרו, גם כשקשה והסיכוי להצלחה נראה קלוש. לפעמים הדברים הם אחרת מכפי שאתה חושב שהם. מצוינות זה לא עניין של ציונים, אלא של כוח רצון והתמדה. זה מה שאני לוקחת איתי הלאה בחיים.