מחקר: "איש המערות" היה עמיד ממה שחשבנו

האדם הניאנדרטלי, שזכה לכינוי "איש המערות", פעל בשטח והיה עמיד יותר ממה שנהוג היה לחשוב - כך קובע מחקר חדש שנערך על ידי חוקרים מישראל ומהעולם, המתפרסם היום (ד') בכתב העת סיינטיפיק רפורטס (Scientific Reports). המחקר מבוסס על שלדי אדם, שנתגלו במהלך עבודות להארכת כביש 6 צפונה, באתר עין קשיש על גדת נחל הקישון.

אזור החפירות. עין קשיש(צילום: אראלה חוברס, האוניברסיטה העברית בירושלים)

המחקר קובע כי הקבוצות הניאנדרטליות בלבנט היוו אוכלוסייה עמידה שהתקיימו בצפון הארץ לפני 60 אלף שנה בעת שהגיעו לאזור קבוצות אדם מודרני מאפריקה. המחקר מפריך את ההשערות לפיהן הניאנדרטלים נכחדו מהאזור והותירו אותו לאדם המודרני בשל היותם אוכלוסייה חלשה שלא הצליחה להתמודד עם תנאי האקלים. המחקר, שנערך על ידי ד"ר אלה בין מהקריה האקדמית אונו, פרופ' אראלה חוברס מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים וד"ר עומרי ברזילי מרשות העתיקות, מומן על ידי חברת "דרך ארץ" במסגרת העבודות להארכת כביש 6 צפונה. למחקר שותפים ד"ר רביד אקשטיין מהאוניברסיטה העברית וד"ר אריאל מלינסקי-בולר מהמוזיאון הפרהיסטורי במונרפו בגרמניה.

עצמות ניאנדרטל בשטח(צילום: אראלה חוברס, האוניברסיטה העברית בירושלים)

שן של ניאנדרטל(צילום: אראלה חוברס, האוניברסיטה העברית בירושלים)

המחקר בחן שרידים חלקיים של שני שלדי אדם שנחשפו באתר עין קשיש, על גדת נחל הקישון. לראשונה בתולדות המחקר בלבנט נחקרו ממצאי שלדים אנושיים מתקופה זאת מחוץ למערות. הממצאים תוארכו על ידי ד"ר נעמי פורת מהמכון הגיאולוגי לתקופת הפליאולית התיכונה המאוחרת מלפני 70-60 אלף שנה.

בין השרידים שנחקרו, שן טוחנת, של אדם ניאנדרטלי ושרידי גפיים תחתונות של ניאנדרטאל צעיר שהיה בן 15-22 וסבל מפגיעה שגרמה לו לצליעה. באותה שכבת אדמה נתגלו כלי צור ואבן, עצמות של בעלי חיים ששימשו כמקור בשר, וממצאים מיוחדים כגון צדף ימי, גושי צובענים וקרן של אייל הכרמל.

כלי צור שהתגלה במקום(צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות)

גורלם של הניאנדרטלים ואופי התקשורת שלהם עם האדם המודרני הם מהשאלות המרכזיות בחקר תקופת הפליאולית התיכונה, שארכה כ-200 אלף שנה. המזרח התיכון הוא האזור היחיד שידוע כיום כי התקיימו שתי האוכלוסיות במהלך התקופה הזו. בעקבות הממצא מעין קשיש מעריכים החוקרים כי הניאנדרטלים חזרו לאתר הזה מספר פעמים וכי המערכת היישובית של הקבוצות הניאנדרטליות כללה הן מערות והן אתרים פתוחים. "לאחרונה העלו מספר חוקרים את הסברה שהניאנדרטלים התאימו לחיים באזורים הרריים, בעוד שהאדם המודרני התאים לחיים באזורים פתוחים", אומרים החוקרים. "הממצא מעין קשיש מעיד שהניאנדרטלים אכלסו אתרים בתנאים טופוגרפיים ואקולוגיים מגוונים".

אחת ההשערות להיעלמותם של הניאנדרטלים היא שהם התקשו להתמודד עם תוצאות ההתייבשות האקלימית שאפיינה את פרק הזמן הזה, אולם הממצאים מעין קשיש מפריכים את ההשערה שהניאנדרטלים נכחדו מהאזור בשל תנאים אקלימיים. "הממצאים מורים כי הקבוצות הניאנדרטליות באזור היוו אוכלוסייה עמידה שהתקיימה בהצלחה בצפון הארץ בעת הופעתן באזורנו של קבוצות אדם מודרני שהגיעו מאפריקה לפני כ-60 אלף שנים", קבעו החוקרים.