מחר: היום הארוך בשנה - תחילת הקיץ האסטרונומי
מחר השמש תהיה בנקודה הגבוהה ביותר מעל האופק בשעה 12:42. מיום חמישי הימים יחלו להתקצר. אז למה החודשים יולי ואוגוסט הם החמים ביותר בשנה?
מחר (יום רביעי) יחול תחילת הקיץ האסטרונומי (בחצי הכדור הצפוני). עונות השנה נקבעות כמובן לפי מיקום השמש בשמים; ביום זה, השמש תהיה בנקודה הגבוהה ביותר מעל האופק השנה בשעת הצהריים וליתר דיוק – בשעה 12:42. גובה השמש מעל האופק ביום זה יהיה כ-81 מעלות והשמש תיראה כמעט, אך לא בדיוק, בזניט (הנקודה מעל הראש). מי שיעמוד ביום זה, בחוג הסרטן (קו רוחב 23 מצפון למשווה, השמש תהיה בדיוק מעל הראש בשעת הצהריים. בחצי הכדור הדרומי, לעומת זאת, השמש תגיע לנקודה הנמוכה ביותר במסעה על כיפת השמים - שם יתחיל החורף האסטרונומי.
בחודשי הקיץ מסלול השמש על כיפת השמים גבוה יותר ובישראל השמש מגיעה כמעט עד לזניט (הנקודה מעל הראש) בשעת הצהרים, לכן קרני השמש מחממות באופן היעיל ביותר את הקרקע. בחודשי החורף השמש מגיעה לגובה קטן יותר מעל האופק הדרומי ולכן קרניה מחממות באופן פחות יעיל את הקרקע (גם בגלל השפעות נוספות של גובה השמש מעל האופק, כמו אופן החזרת הקרינה מהעננים וכדומה).
לגובה השמש מעל האופק השפעה נוספת - כיוון שהקטע של המסלול היומי של השמש מעל האופק גדול יותר בחודשי הקיץ, כך גם גדל החלק של שעות האור מסך שעות היממה. לכן הימים מתארכים והלילות מתקצרים ואפקט זה מגיע לשיאו ביום הארוך ביותר בשנה, ב-21 ביוני, עת השמש מגיעה לנקודה הגבוהה ביותר בשמים (בשעת הצהריים) במסעה השנתי על כיפת השמים. מדוע אם כן, החודשים החמים ביותר הם יולי ואוגוסט? באופן פרדוקסלי, לאחר היום הארוך יותר, הקרוי גם היפוך הקיץ, הימים מתחילים להתקצר, אולם הקיץ מגיע לשיאו כחודשיים לאחר יום ההיפוך, בחודשים יולי ואוגוסט.
המניע העיקרי של האקלים הוא השמש, אך בנוסף הוא תלוי בעיקר בגורם חשוב ביותר והוא האוקיינוסים. המים, העוטפים את רוב פני כדור הארץ, משמשים במאגר חום המתמלא על ידי קרינת השמש שמחממת אותם. האנרגיה העצומה הנאגרת באוקיינוסים מניעה את האקלים על כדור הארץ וממזגת אותו. הדבר דומה למי בריכה המתחממים במשך היום ומגיעים לשיא חומם דווקא בשעות הערב. באופן דומה, קיימת השהייה של כחודשיים מהיום הארוך ביותר עד לשיא החום ולשיא הקיץ בפועל וכן במקביל, השהייה של תקופת זמן דומה מהיום הקצר ביותר החל בדצמבר עד לחודשים הקרים ביותר החלים בינואר ופברואר, בשל השפעת מאגר החום באוקיינוסים.
גם לאטמוספירה תפקיד חשוב ביותר במיזוג האקלים, בעיקר בין היום והלילה, כיוון שגזי החממה מונעים מהקרינה שחיממה את פני הקרקע בשעות היום, שנפלטת חזרה כקרינה תת-אדומה, להיפלט חזרה לחלל ולפני כדור הארץ להתקרר ביעילות. האטמוספירה פועלת למעשה כמו שמיכת פוך טובה! (הליך דומה מתרחש במכוניות, בהן הזכוכיות האטומות לקרינה התת-אדומה הנפלטת ממושבי המכוניות המתחממות בשמש מונעות מהקרינה החומנית לצאת מהמכונית ומונעות עקב כך מפנים המכונית להתקרר). מסיבה זו אין הבדל משמעותי של טמפרטורות בין היום והלילה בכדור הארץ, שלא כמו בירח למשל, שהוא נטול אטמוספירה והבדל הטמפרטורות בין היום והלילה מגיע לכמעט 290 מעלות!. אולם, מנגנון זה עדין ביותר וגידול, ולו קטן, באחוז גזי החממה באטמוספירה, עשוי לגרום לעליה דרמטית ביעילות אפקט החממה ולעלייה בטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ.
ב-22 ביוני, לאחר היום הארוך ביותר (ליתר דיוק, לאחר השעה 7:25 בבוקר ביום חמישי לפי שעון ישראל), השמש תהיה בכל שעת צהריים, מעט נמוך מהיום הקודם. מסיבה זו, קרוי היום הארוך בשנה (בחצי הכדור הצפוני), יום ההיפוך - תנועת השמש משנה מגמה ביחס לכיפת השמים. הימים יתחילו להתקצר ובחודש ספטמבר, ישתווה אורך היום לאורך הלילה ויחל הסתיו האסטרונומי וחוזר חלילה.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים הנראים מישראל אפשר למצוא בספר השנה עם כל האירועים האסטרונומיים ספר השנה האסטרונומי לשמי ישראל
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים , האגודה הישראלית לאסטרונומיה ואוניברסיטת בר-אילן
לפנייה לכתב/ת 
