גרפיטי בן 5,000: כך התפתח כתב החרטומים
ליד גדת הנילוס במצרים נמצאו הירוגליפים ענקיים שכוללים פילה בהיריון ועוף מקודש: "מתארים את היחסים בין הממשל ליקום"
הירוגליפים בני יותר מ-5,000 שנה שנחשפו לאחרונה מעבירים לארכיאולוגים מסר קוסמי מהעת העתיקה ומסייעים להבין כיצד התפתחה מערכת הכתב המצרית. הסימנים הענקיים, שהם כנראה המוקדמים ביותר מסוגם שנחשפו עד כה, נמצאו מגולפים על סלע באתר אל-קאב הסמוך לנילוס, דרומית לעיר העתיקה תבאי, בירת מצרים הקדומה.
על הסלע מגולפים בין היתר פילים, ובהם פילה ופיל בתוכה - סמל להיריון. ההערכה היא שכתובת זה גולפה בין 3500 לפני הספירה ל-4000 לפני הספירה. בהמשך נראית קבוצת סמלים נוספת, שמתוארכת ל-3250 לפני הספירה וכתובה מימין לשמאל. אותה קבוצת סימנים כוללת ראש של שור, שתי חסידות ומגלן מצויץ.
החוקר ג'ון קולמן דרנל מאוניברסיטת ייל, שפיקחה על המחקר בשיתוף המוזיאון המלכותי לאמנות והיסטוריה בבריסל, התייחס לסמלים כ"שלבים התפתחותיים של ההירוגליפים". לדבריו, מפני שאלו התצוגות הראשונות של שפה כתובה, אפשר להסיק מהן "כיצד המצרים הקדמונים המציאו את מערכת כתב החרטומים הייחודית שלהם".
הפילה ההרה מרתקת במיוחד כי לדברי דרנל זו "דרך נדירה מאוד להציג בעל חיים בהיריון". למגלן יש דימוי מקודש והוא מופיע בהירוגליפים רבים לאורך ההיסטוריה, והסברה היא שהציפור מקושרת לאל החוכמה, תחות.
"זו אמנם לא הפעם הראשונה שנראה הירוגליף כזה, אבל זו הפעם הראשונה שנחשף הירוגליף כל כך עצום", אמר דרנל. כל סמל הוא בגודל של כ- 60 ס"מ, ואילו סימנים קודמים הם בגודל של 2.5 ס"מ. מסקנה אחרת של המומחים מתגלית זו היא שכתב החרטומים התפתח והפך נפוץ במהירות - ולא היה רק נחלת הממשל.
לפנייה לכתב/ת 
