עדות מימי דוד המלך: צבעים מצמחים התגלו בתמנע
בחפירות שנערכו בבקעת תמנע נמצאו עשרות פיסות של אריגים בני 3,000 שנה. ניתוח הנתונים הצביע על שימוש בשני צמחים עיקריים: פואת הצבעים, שבעזרת שורשיו השיגו את הגוון האדום, והחומר אינדיגוטין שמקורו, כנראה, מאיסטיס הצבעים ושבעזרתו השיגו את הגוון הכחול
עדות לשימוש בצמחי צביעה באריגים מתקופת המלכים דוד ושלמה: חומרי הצבע שבהם השתמשו לצביעת אריגי תמנע בתקופת המלכים דוד ושלמה נמצאו על-ידי חוקרים ישראלים. זהו הממצא הקדום ביותר בארץ, שבו נמצאו שרידי צבע שמקורם בצמחים. לדברי החוקרים, נראה כי חרשי המתכת "זכו" ללבוש בגדים צבעוניים כסימן למעמדם הגבוה בחברה
עדות לשימוש בצמחי צביעה באריגים, מתקופת המלכים דוד ושלמה, נתגלו במחקר של ד"ר נעמה סוקניק מרשות העתיקות וד"ר ארז בן יוסף מאוניברסיטת תל אביב במחקר משותף עם חוקרים מאוניברסיטת בר אילן. המחקר מתפרסם הערב (יום ד') במגזין היוקרתי PLOS ONE. בחפירות שנערכו בבקעת תמנע בראשותו של ד"ר בן יוסף מאז 2013 נמצאו עשרות פיסות של אריגים בני 3,000 שנה, שנשמרו הודות לאקלים היבש והקיצוני השורר באזור. האריגים מתוארכים לתקופת הברזל (מאות 10-12 לפנה"ס), ומעוטרים בחלקם בדגם פסים בגווני אדום וכחול.
זהו הממצא הקדום ביותר בארץ בפרט ובלבנט בכלל (המזרח התיכון הקדום), שבו נמצאו שרידי צבע שמקורם בצמחים (צבענים). זיהוי הצבענים נעשה בעזרת מכשור אנליטי מתקדם (מכשיר HPLC) במעבדות אוניברסיטת בר-אילן. ניתוח הנתונים, הצביע על שימוש בשני צמחים עיקריים: פואת הצבעים, שבעזרת שורשיו השיגו את הגוון האדום, והחומר אינדיגוטין שמקורו, כנראה, מאיסטיס הצבעים, ושבעזרתו השיגו את הגוון הכחול, בתהליך ארוך ומורכב הכולל חיזור וחמצון שנמשך מספר ימים.
שני צמחים אלו, שנמנים עם צמחי הצביעה המובהקים בעולם העתיק, קשורים באופן הדוק לתעשיית הצביעה. הם גודלו בעבר בארץ ישראל במיוחד עבור תעשיית הצביעה, והיו בשימוש עד לגילויים של הצבעים הסינטטיים. האריגים מתמנע נצבעו בצביעה אמיתית, שמאופיינת בקישור כימי בין הצבען לסיב, עובדה המעידה על ידע ואומנות מקצועית בצביעה כבר בתקופה זו.
ממצא של אריגי צמר מעוטרים בצבע הפתיע את החוקרים, שכן תמנע בתקופת הברזל שימשה בעיקר כאתר מרכזי להפקה הנחושת וכללה בתוכה אתרי התכה וכרייה. לדברי ד"ר בן יוסף וד"ר סוקניק, "הממצאים מצביעים על כך שהחברה בתמנע, המזוהה בתקופה זו עם ממלכת אדום, הייתה מרובדת, וכללה מעמד גבוה שלו הייתה גישה לאריגים הצבעוניים והיוקרתיים. הקונטקסט של ממצא האריגים מרמז שגם חרשי המתכת, האמונים על הפעלת כבשני ההתכה, נמנו עם בני מעמד זה.
מלאכת הפיכת האבן לנחושת הצריכה מיומנות רבה. זו הייתה אחת מהמלאכות עתירות הידע של העולם העתיק, ונראה כי חרשי המתכת זכו ליחס מיוחד בקרב החברה שבה פעלו, ולבשו בגדים המעוטרים בצבע. במובן זה, מדובר בחידוש של ממש, משום שהממצאים עומדים בניגוד לתפיסת המחקר בעבר אשר לפיה עבדים תפעלו את הכבשנים בלב המדבר. ממצא נדיר זה, של אריגים צבעוניים בני 3,000 שנה, מעניק הזדמנות יוצאת דופן לבחון שאלות מסקרנות במחקר, בהן: ריבוד וארגון חברתי, מעמד כלכלי של האוכלוסייה המקומית, קשרי מסחר, יכולות טכנולוגיות ועוד. האריגים בני 3,000 שנה שמורים היום במחסן האורגני ברשות העתיקות תחת בקרת אקלים קפדנית.
למחקר היו שותפים ד"ר נעמה סוקניק, ד"ר ארז בן יוסף, ד"ר דוד אילוז, ד"ר אלכסנדר וורוואק, פרופ' זהר עמר גב' וונסה וורקמן וד"ר אורית שמיר.
לפנייה לכתב/ת 
