באילו תחומים הסטודנטים לומדים? הרשימה המלאה

תחומי הלימוד הנפוצים בישראל במוסדות להשכלה גבוהה בתשע”ו היו מדעי החברה ומדעי הרוח בקרב מקבלי תואר ראשון, מדעי הרוח וכן עסקים ומדעי הניהול בקרב מקבלי תואר שני ומדעי הטבע והמתמטיקה בקרב מקבלי תואר שלישי. כך עולה מנתונים שפרסמה לאחרונה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

תואר ראשון

בשנת תשע”ו (2015/16), סיימו רוב בוגרי תואר ראשון את לימודיהם בתחומי מדעי החברה ומדעי הרוח (26.9% ו-24.2%, בהתאמה), 13.7% בתחום העסקים ומדעי הניהול ו-12.2% בתחום ההנדסה והאדריכלות. מקבלי תואר ראשון באוניברסיטאות, למדו בכל תחומי הלימוד, במיוחד מדעי החברה (37.0%) והנדסה ואדריכלות (14.9%).

הרבה יותר אקדמאים(צילום: shutterstock)

מקבלי תואר ראשון במכללות האקדמיות המתוקצבות, למדו את רוב תחומי הלימוד, במיוחד מדעי החברה (25.8%) כמו גם הנדסה ואדריכלות (23.7%), עסקים ומדעי הניהול (17.3%) ומדעי הרוח (16.7%). מקבלי תואר ראשון במכללות האקדמיות הלא מתוקצבות, למדו בעיקר עסקים ומדעי הניהול (35.0%), משפטים (29.3%) ומדעי החברה (21.3%). במכללות האקדמיות לחינוך, כל הבוגרים למדו מדעי הרוח (חינוך והכשרה להוראה).

באופן כללי, אומרים בלמ"ס, בהשוואה לשנה הקודמת (תשע"ה - 2014/15), לא היו שינויים משמעותיים בהרכב תחומי הלימוד של מקבלי תואר ראשון. עם זאת, במכללות האקדמיות הלא מתוקצבות היו שינויים בהרכב התחומים בקרב מקבלי תואר ראשון בין תשע"ה לתשע”ו - שיעור בוגרי מדעי הרוח כמעט והכפיל את עצמו מ-2.7% ל-5.3%, שיעור בוגרי מקצועות עזר רפואיים הכפיל את עצמו מ-1.9% ל-3.9% ושיעור בוגרי מדעי הטבע ומתמטיקה עלה מ-4.0% ל-5.2%.

תואר שני

בשנת תשע”ו (2015/16) חלה עלייה של 6.4% במספר מקבלי תואר שני בהשוואה לשנה הקודמת. 22.6 אלף אנשים קיבלו תואר שני בשנה זו, מתוכם 15.3 אלף מהאוניברסיטאות (67.6%), 4.9 אלף מהמכללות האקדמיות (21.6%, מהם 5.3% מהמכללות האקדמיות המתוקצבות ו-16.3% מהמכללות האקדמיות הלא מתוקצבות) ו-2.4 אלף מהמכללות האקדמיות לחינוך (10.8%). עד תחילת שנות ה-2000 הוענק תואר שני בעבר באוניברסיטאות בלבד. בתוך שש שנים (משנת תש"ע - 2009/10) ירד שיעור מקבלי תואר שני מהאוניברסיטאות ב-12.9 נקודות האחוז (מ-80.5% בשנת תש"ע עד 67.6% בשנת תשע”ו).

בשנת תשע”ו (2015/16), רוב מקבלי התואר השני למדו מדעי הרוח וכן עסקים ומדעי הניהול (28.0% ו-25.8%, בהתאמה). 18.6% סיימו את לימודיהם במדעי החברה. באוניברסיטאות 21.8% למדו מדעי החברה, 21.4% למדו עסקים ומדעי הניהול ו-20.1% למדו מדעי הרוח, ואילו במכללות האקדמיות למדו יחסית פחות מדעי החברה (18.1%), פחות מדעי הרוח (19.5%) ויותר עסקים ומדעי הניהול (52.5%).

בין השנים תשע"ה (2014/15) לתשע”ו הייתה ירידה בשיעור המוסמכים בתחום עסקים ומדעי הניהול בקרב כלל מקבלי תואר שני מ-27.8% ל-25.8%, בהתאמה. במכללות האקדמיות המתוקצבות עלה שיעור המוסמכים בתחום זה מ-30.8% ל-34.2%.

תואר שלישי

בשנת תשע”ו (2015/16) חלה ירידה של 2.9% במספר מקבלי תואר שלישי בהשוואה לשנה הקודמת. בשנת תשע”ו, היו 1.6 אלף מקבלי תואר שלישי. לשם השוואה, בשנת תש"ן (1989/90) היו 450 מקבלי תואר שלישי. תואר שלישי הוענק באוניברסיטאות בלבד.

בקרב מקבלי תואר שלישי בשנת תשע”ו (2015/16), הרכב תחומי הלימוד היה שונה מההרכבים שבקרב מקבלי תואר ראשון ותואר שני. תחומי הלימוד הנפוצים בקרב מקבלי תואר שלישי היו: מדעי הטבע והמתמטיקה (46.3%), מדעי הרוח (20.1%), מדעי החברה (13.9%) והנדסה ואדריכלות (11.5%). 2.1% ממקבלי תואר שלישי סיימו את לימודיהם בתחום החקלאות.

זינוק במספר האקדמאים

מהנתונים עולה כי הנשים היוו רוב בקרב מקבלי תואר ראשון ושני (60.8% ו-61.8%, בהתאמה) וקרוב למחצית ממקבלי תואר שלישי (48.9%). בתחום ההנדסה והאדריכלות היוו הנשים מיעוט בכל התארים. בקרב מקבלי תואר ראשון ושני חלה עלייה בשיעורי הערבים ביחס לשנת תשע"ה (2014/15), מ-10.2% ל-11.0% ומ-9.2% ל-9.3%, בהתאמה. בקרב מקבלי תואר שלישי, הייתה ירידה בשיעורם מ-4.4% ל-4.1%. בשנת תשע”ו 2.1 אלף (4.2%) ממקבלי תואר ראשון היו חרדים, 1.8% ממוסמכי תואר שני ו-0.3% ממקבלי תואר שלישי.

עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי בסוף שנת תשע”ו (2015/16) הוענקו תארים אקדמיים ל-76 אלף מסיימי לימודים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל (באוניברסיטאות, במכללות האקדמיות ובמכללות האקדמיות לחינוך). 41.7 אלף קיבלו תארים מהאוניברסיטאות (54.8%), 25.5 אלף - מהמכללות האקדמיות (33.5%; מהם 16.4% מהמכללות האקדמיות המתוקצבות ו-17.1% מהמכללות האקדמיות הלא מתוקצבות) ו-8.9 אלף - מהמכללות האקדמיות לחינוך (11.7%).

למעשה, מצאו בלמ"ס, בתוך כחצי יובל, גדל מספרם של מקבלי התארים בישראל פי 5 בהשוואה למספרם בשנת תש"ן (1989/90). בתקופה זו, גדל מספר מקבלי התארים באופן משמעותי בכל סוגי המוסדות, אך בעוד שבמכללות האקדמיות גדל מספר מקבלי התארים במהלך תקופה זו פי 63.7 ובמכללות האקדמיות לחינוך גדל מספרם פי 13.6, באוניברסיטאות גדל מספר מקבלי התארים פי 2.9 בלבד.

גם במהלך שש השנים האחרונות (תש"ע-תשע”ו, 2015/16-2009/10) גדל המספר הכללי של מקבלי התארים באופן משמעותי (24.8%), בייחוד במכללות האקדמיות לחינוך (65.8%). בשנים אלה חלה עלייה משמעותית במספר מקבלי תואר שני מהאוניברסיטאות (עלייה של 21.4%). ואולם, מספר מקבלי תואר שני מהמכללות האקדמיות ומהמכללות האקדמיות לחינוך גדל באופן משמעותי יותר (עליות של 80.3% ו-598.9%, בהתאמה). באותן שנים העליות במספר מקבלי תואר ראשון היו מתונות יותר אם כי עדיין משמעותיות (באוניברסיטאות - עלייה של 8.8% ובמכללות האקדמיות ובמכללות האקדמיות לחינוך - עליות של 28.1% ושל 28.5%, בהתאמה). לימודי תואר שלישי התקיימו באוניברסיטאות בלבד ובשנים תש"ע-תשע”ו גדל מספרם ב-2.3%.

בשנת תשע”ו (2015/16), שני שלישים (66.8%) מכלל מקבלי התארים קיבלו תואר ראשון (בוגרים), ו-29.7% קיבלו תואר שני (מוסמכים). בקרב מקבלי תארים מהאוניברסיטאות, 40.4% קיבלו תארים מתקדמים (תואר שני - 36.7% ותואר שלישי - 3.8%). לעומת זאת, בקרב מקבלי תארים משאר מסגרות הלימוד, שיעור מקבלי תואר שני היה נמוך יותר (19.2% במכללות האקדמיות ו-22.8% במכללות האקדמיות לחינוך).

משך הלימודים

72.8% מכלל מקבלי תואר ראשון מהאוניברסיטאות ומהמכללות האקדמיות בשנת תשע”ו (2015/16) סיימו את לימודיהם תוך 4 שנים. באוניברסיטאות, תחומי הלימוד שבהם יותר מ-75% מהבוגרים סיימו לימודים בטווח הזמן הזה, היו: חקלאות, מדעי החברה ורפואה. במכללות האקדמיות, תחומי הלימוד שבהם יותר מ-75% מהבוגרים סיימו לימודים תוך 4 שנים, היו: מדעי החברה, מקצועות עזר רפואיים וכן עסקים ומדעי הניהול.

לעומת זאת, באוניברסיטאות, תחומי הלימוד שבהם יותר מ-30% מהבוגרים סיימו ללמוד לאחר 5 שנים ומעלה, היו הנדסה ואדריכלות, וכן מדעי הרוח. במכללות האקדמיות, תחומי הלימוד שבהם יותר מ-30% מהבוגרים סיימו ללמוד לאחר 5 שנים ומעלה היו הנדסה ואדריכלות ומשפטים.

הרשימה המלאה

מנתוני הלמ"ס עולה כי בשנת תשע"ו (2015/16) היו בישראל 63 מוסדות להשכלה גבוהה: 9 אוניברסיטאות, 33 מכללות אקדמיות ו-21 מכללות אקדמיות לחינוך.

אוניברסיטאות: האוניברסיטה העברית בירושלים; הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל; אוניברסיטת תל אביב; אוניברסיטת בר-אילן; אוניברסיטת חיפה; אוניברסיטת בן גוריון בנגב; מכון ויצמן למדע; האוניברסיטה הפתוחה; אוניברסיטת אריאל בשומרון.

בשנת תשע"ו (2015/16) היו 20 מכללות אקדמיות מתוקצבות: המרכז האקדמי רופין; שנקר – בית ספר גבוה להנדסה ולעיצוב; בצלאל – אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים; האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים; המרכז האקדמי לב; מכון טכנולוגי חולון; המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה; המכללה האקדמית של תל-אביב יפו; המכללה האקדמית הדסה ירושלים; המכללה האקדמית תל חי; המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע”ש מקס שטרן; המכללה האקדמית ספיר; אפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל-אביב; המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון; עזריאלי- המכללה האקדמית להנדסה ירושלים; המכללה האקדמית אשקלון; המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן; המכללה האקדמית צפת; המכללה האקדמית אחווה; המכללה האקדמית גליל מערבי;

בשנת תשע"ו (2015/16) היו 13 מכללות אקדמיות לא מתוקצבות: המסלול האקדמי - המכללה למנהל; המכללה האקדמית נתניה; המרכז הבינתחומי הרצליה; מכללת שערי משפט – המכללה ללימודי משפט; המרכז האקדמי למשפט ולעסקים; הקריה האקדמית אונו; מכון שכטר למדעי היהדות; המרכז האקדמי פרס; המרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה; המרכז האקדמי כרמל; המכללה האקדמית לישראל ברמת-גן; המכללה האקדמית לחברה ואמנויות; המרכז האקדמי שלם.

בשנת תשע"ו (2015/16) היו 21 מכללות אקדמיות לחינוך: "אמונה”- המכללה האקדמית להוראת האמנות ולחינוך, מיסודן של מכללות אפרתה ואמונה; “חמדת הדרום” – המכללה התורנית לחינוך; אורות ישראל, מכללה אקדמית לחינוך מיסודן של מכללת אורות ישראל ומכללת מורשת יעקב; אלקאסמי – מכללה אקדמית לחינוך; המכללה האקדמית בית-ברל; המכללה האקדמית הדתית לחינוך שאנן; המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל – חיפה; המכללה האקדמית הרצוג מיסודן של מכללת ליפשיץ ומכללת הרצוג; המכללה האקדמית לחינוך “תלפיות”; המכללה האקדמית לחינוך גבעת וושינגטון; המכללה האקדמית לחינוך ולספורט אוהלו בקצרין; המכללה האקדמית לחינוך ע”ש א. ד. גורדון; המכללה האקדמית לחינוך ע”ש דוד ילין; המכללה האקדמית לחינוך ע”ש קיי; המכללה לחינוך גופני ולספורט ע”ש זינמן במכון וינגייט; המרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו – חיפה ע”ש נרי בלומפילד; מכללה אקדמית לחינוך “אורנים”; מכללה ירושלים; מכללת לוינסקי לחינוך (כולל המדרשה למוזיקה); מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה; סמינר הקיבוצים – המכללה לחינוך לטכנולוגיה ולאומנויות.