אלקין נגד שקד: המשרד להגנת הסביבה מתנגד לחוק האזורים הימיים
חוק האזורים הימיים, המוגש מטעם שרת המשפטים איילת שקד, מציע כי משרד האנרגיה יקבל את ההחלטות בנושאי פיתוח בדגש על קידוחים. על רקע התנגדות השר להגנת הסביבה זאב אלקין לנוסח המוצע, הוסר תזכיר החוק מסדר היום של ועדת השרים לחקיקה
התנגדות במשרד להגנת הסביבה ובחברה להגנת הטבע לתזכיר חוק האזורים הימיים, שהוגש לוועדת השרים לחקיקה מטעם שרת המשפטים איילת שקד. הוועדה היתה אמרה לדון היום (א') בתזכיר החוק, אולם בסופו של דבר הוסר התזכיר מסדר היום.
מטרת החוק היא להסדיר את הפעילות במים הכלכליים של הים התיכון, שכיום מתבצעים בהם קידוחי אנרגיה ללא כל הסדרה חוקית ראויה. תזכיר החוק מציע בין השאר כי קבלת ההחלטות בנושאי פיתוח, בדגש על הפקת אנרגיה במים הכלכליים, תהיה בידיו הבלעדיות של משרד האנרגיה. במשרד להגנת הסביבה מתנגדים לנוסח המוצע במתכונתו הנוכחית, והשר זאב אלקין מנהל מו"מ על פרטי תזכיר החוק.
גם בחברה להגנת הטבע מתנגדים לחוק, וטוענים כי הוא מפקיר את הסביבה הימית. לטענת הארגון, תזכיר החוק מאפשר למשרד האנרגיה שליטה בלעדית בתחום, כשהמשרד להגנת הסביבה לא שותף אמיתי בקבלת ההחלטות למרות שיש להן השלכות אדירות על הסביבה הימית. עוד טוענים בחברה להגנת הטבע, כי לקחי אסונות, דוגמת דליפת הנפט במפרץ מקסיקו, לא יושמו בהצעת החוק הנוכחית, שלא מקיימת הפרדה אפקטיבית בין הגורם הנותן רישיונות קידוח, לבין הגורם המבצע בקרה סביבתית.
בחברה טוענים כי הבעיה המרכזית בנוסח תזכיר החוק בהקשר זה, היא שכל סמכויות ההחלטה (הנחיות למסמך סביבתי, בדיקת המסמך הסביבתי, החלטה על מתן היתר לחיפוש, קידוח ניסיון וקידוח הפקה, ופיקוח על הביצוע) מצויות באופן בלעדי בידיו של משרד האנרגיה. מדובר על מנגנון לא מאוזן המוטה בצורה מוחלטת לטובת האינטרס היזמי, טוענים אנשי החברה. לפי התזכיר, למשרד הגנת הסביבה יש מעמד של יועץ בלבד, והוא אינו רגולטור בעל סמכות.
שטח המים הכלכליים שווה לשטח היבשתי של ישראל
בחברה טוענים כי על מנת להגן על הים ועל המערכות האקולוגיות שבו, ולעמוד בנורמות בינלאומיות מחייבות, יש לבצע בתזכיר החוק מספר שינויים. בחברה מציעים קודם להחיל את חוק שמירת הסביבה החופית גם בתחום המים הכלכליים. זאת, בעיקר בהקשר של הגדרת הערכים הסביבתיים שיש להגן עליהם, הגדרת הפגיעה בסביבה הימית ויישום נורמות סביבתיות מחייבות בקידוחי גז ונפט.
שינוי נוסף שמציעים בחברה להגנת הטבע הוא החזרת האיזון בין המשרד להגנת הסביבה לבין משרד האנרגיה, כשני רגולטורים עצמאיים בעלי מעמד דומה. זאת לכל הפחות כפי שקיים היום בהסדר בתחום הטריטוריאלי, במסגרתו המשרד להגנת הסביבה מייעץ בכתיבת ההנחיות למסמך סביבתי, ומהווה את הרגולטור הבודק אותו. עוד מציעים בחברה כי המשרד להגנת הסביבה יהווה גם את הגורם המפקח על ההיבטים הסביבתיים של הביצוע בשטח. כמו כן מציעים בחברה להקים מנגנון ליישוב מחלוקות בין שני המשרדים ולאפשר הקמת שמורות ימיות אמיתיות ללא כל פעולות העלולות להזיק להן.
"מדובר באחד מדברי החקיקה החשובים המונחים כיום על שולחן הממשלה", אמרה מנכ"לית החברה להגנת הטבע, איריס האן. "לא ייתכן כי אופן ומידת חלוקתם של משאבי טבע ציבוריים חיונים (גז ונפט) - שפיתוחם משפיע ופוגע במשאבים ציבוריים אחרים (הסביבה הימית, הדגה, האוויר והמים) - ייעשה רחוק מן העין הציבורית".
בחברה להגנת הטבע מסבירים כי שטח המים הכלכליים של ישראל שווה בהיקפו לשטחה היבשתי של ישראל. הים העמוק אינו מדבר ריק מחיים, בקרקעית הים קיימים בתי גידול ייחודיים. רוב רובו של שטח המים הכלכליים לא מופה, והחיים בו לא תועדו. בתי גידול ייחודיים מסתתרים במרחב המים הכלכליים, אך עד כה לא התגלו, בגלל מאמץ חיפוש מזערי.
בחברה מסבירים כי חוק אזורים ימיים הוא חוק חיוני ונדרש, על מנת לממש את הזכויות ואוצרות הטבע שבשטח המים הכלכליים, ולאזן בין פעולות הפיתוח לבין פעולות השימור בסביבה הימית, אך חלה חובה לדאוג גם להיבטים הסביבתיים.
"כיום שורר במים הכלכליים הישראליים ואקום חקיקתי, שלא יכול להימשך, ואף מערער את הלגיטימציה של ישראל להפיק תועלות כלכליות מהשטח, בין השאר גם בהיעדר חוקי סביבה הולמים, תוך סתירה לאמנות בינלאומיות וללקחים מאסונות דליפת נפט שאירעו בעולם", אומרת האן. "מדובר על חוק החסר הסדרים חיוניים, ונעדר איזונים נדרשים בין פיתוח לשימור, בניגוד לנורמות בסיסיות".
לפנייה לכתב/ת 
