פסיפס מלפני כ-1,500 שנה נחשף ליד שער שכם
הכתובת, הכתובה ביוונית, הופיעה על גבי פסיפס אשר נראה כי שימש כרצפת אכסניה לעולי רגל, ומוזכר בה שמו של הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס
קטע פסיפס בן כ-1,500 שנה, הנושא כתובת חשובה ביוונית, נחשף בחודש יוני במהלך עבודות להנחת כבל תקשורת של חברת פרטנר בסמוך לשער שכם בעיר העתיקה בירושלים.
חשיפת הממצא בשלמותו הפתיעה והלהיבה את הארכיאולוגים. מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות במקום, דוד גלמן, אמר: "זה שהכתובת שרדה, ויחד איתה גם הסיפור ההיסטורי, זה פשוט נס ארכיאולוגי. החפירה בשטח כה קטן הראתה כי השרידים העתיקים שהיו במקום נפגעו קשות במהלך העשורים האחרונים כתוצאה מהנחת קווי תשתית מודרניים. בשלב מסוים עמדתי לסגור את החפירה, אך לפתע, מבין הצינורות והכבלים המודרניים, בצבץ הפסיפס. למרבה הפליאה הוא כלל לא נפגע. כל ארכיאולוג שואף לגלות כתובת בחפירה שלו, בוודאי כשהיא שמורה כל כך טוב, כמעט במלואה".
ד"ר לאה די-סגני, מומחית לכתובות יווניות עתיקות באוניברסיטה העברית בירושלים, פענחה את הכתובת: "בזמנו של שליטנו החסיד ביותר פלביוס יוסטיניאנוס, הכומר ואב המנזר אוהב האל קונסטנטין ייסד והקים גם את כל המבנה הזה בשנה ה-14 לאינדיקציה". לדברי ד"ר די-סגני, "מדובר בכתובת המנציחה את ייסוד המבנה על ידי הכומר קונסטנטין. הכתובת מזכירה את הקיסר הביזנטי פלביוס יוסטיניאנוס. נדמה כי המבנה עצמו שימש כאכסניה לעולי רגל. לדברי החוקרת, "אינדיקציה היא שיטה עתיקה לספירת שנים לצורכי מס. בהתבסס על מקורות היסטוריים, ניתן לתארך את הפסיפס לשנת 551-550 לספירה".
לדברי גלמן, "שער שכם שימש במשך אלפי שנים ככניסה הראשית הצפונית לעיר העתיקה. על רקע זה אין להתפלא כי סביבתו עשירה בממצא ארכיאולוגי. בתקופה הביזנטית, עם הופעתה של הנצרות, נבנו בשטחים שמצפון לשער שכם כנסיות, מנזרים ואכסניות לעולי רגל, והמקום הפך לאחד מהמוקדים העירוניים החשובים והתוססים של העיר".
ברשות העתיקות אמרו כי שתי הדמויות המוזכרות בכתובת מוכרות היטב מהמקורות ההיסטוריים העתיקים ומהממצא הארכיאולוגי. הקיסר פלביוס יוסטיניאנוס הוא אחד השליטים החשובים של התקופה הביזנטית והיה אחד השליטים הססגוניים והכריזמטיים בעת העתיקה בכלל. בתקופתו הגיעה האימפריה הרומית לשיאה, ותהליך הפיכתה לאימפריה נוצרית הושלם.
הוא הקים בירושלים בשנת 543 לספירה כנסייה ענקית שהוקדשה למרים, אמו של ישו, הידועה בשמה כנסיית הניאה. זו הייתה הכנסייה הגדולה ביותר שנבנתה בירושלים ומהגדולות ביותר ברחבי האימפריה כולה. הכומר שעמד בראש כנסייה ידועה זו היה קונסטנטין, וגם שמו מוזכר בכתובת שנחשפה כעת ליד שער שכם. שרידים של כנסייה זו נחשפו בחלקם בשנת 1970 ברובע היהודי, וכבר אז הם עוררו עניין רב בקרב ארכיאולוגים וחוקרי ירושלים בארץ ובעולם כולו. חפירה זו ליוותה את מפעל חפירות הרובע היהודי, שהחל מיד לאחר מלחמת ששת הימים.
לדברי ד"ר די-סגני, הכתובת שנמצאה בשער שכם מזכירה מאוד כתובת שנחשפה במרתפי כנסיית הניאה, ומפאת חשיבותה היא מוצגת כיום במוזיאון ישראל. בכתובת נזכרים אותם בעלי תפקידים - הקיסר יוסטיניאנוס והכומר קונסטנטין. החוקרת מוסיפה: "בעזרת הכתובת הזו אנחנו מתחילים להבין את מפעלי הבנייה של הקיסר יוסטיניאנוס בירושלים, ובפרט את כנסיית הניאה. מדהים לראות את השילוב הנדיר של המציאות הארכיאולוגית והמקורות ההיסטוריים, השזורים זה בזה ומאירים לנו את עברה של ירושלים".
מומחי השימור של רשות העתיקו ממקומה את הכתובת החדשה-עתיקה, והיא מטופלת בסדנת הפסיפסים של רשות העתיקות בירושלים.
לפנייה לכתב/ת 
