מחקר: יותר חולי אסתמה ביישוב ליד מחצבה
ממחקר של משרד הבריאות עולה כי שיעור החולים באסתמה ובמחלות נשימה המתגוררים ביישוב, הממוקם כמה מאות מטרים ממחצבת גולני, גבוה בהרבה מאלו המתגוררים ביישובים בעלי מאפיינים דומים
במשרד הבריאות מתריעים: תושבי טורעאן שבגליל התחתון, יישוב הממוקם סמוך למחצבה פעילה, מאושפזים יותר בשל אסתמה ומחלות נשימה. מהנתונים המתייחסים לשנים 2009 עד 2015 עולה כי בהשוואה לממוצע ביישובים אחרים, בעלי מאפיינים דומים, בטורעאן היו 82% יותר אשפוזים של חולי אסתמה. בשנים מסויימות קפץ מספר חולי האסתמה והגיע גם ל-165% יותר מאשר הממוצע ביישובים דומים.
המחקר נערך על ידי המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית במשרד הבריאות על מנת לבחון את שיעורי התחלואה והתמותה הקשורים לזיהום אוויר ביישוב שבגליל התחתון.
היישוב טורעאן שוכן סמוך למחצבת גולני, מחצבה שהוקמה בשנות ה-50. היקף החציבה כיום עומד על כ- 3 מיליון טון, כאשר היקף התנועה באתר עומד על כ-200 עד 300 משאיות ביום. המרחק בין המחצבה לבתי היישוב הם בטווח של בין 150 ל-900 מטר.
בנוסף למחצבת גולני פעלו באזור עד אוקטובר 2016 גם שתי מחצבות פיראטיות, ומחצבות ניידות שפעילות לעתים בשטח היישוב עצמו. מטרת המחקר הייתה לבחון האם קיים קשר בין התחלואה והתמותה להשפעות זיהום האוויר ממקור המחצבה. לשם כך השוו את שיעורי האשפוז והתמותה בטורעאן לשיעורים אלה ביישובים דומים מבחינה סוציו-דמוגרפית וגיאוגרפית. היישובים שנבחרו להשוואה היו דלית אל-כרמל, כפר מנדא ועין-מאהל, בהם לא קיימות פעולות חציבה ומטמנה.
שיעור האשפוזים כתוצאה מאסתמה היה גבוה יותר ב-82% בממוצע במהלך השנים מאשר בשלושת היישובים האחרים. בשנים מסויימות שיעור האשפוזים קפץ. כך, בשנת 2010 השיעור עמד על 165%, ואילו בשנים 2011 ו-2014 עמד שיעור האשפוז על 103%. בנוסף, ביישוב טורעאן שיעור האשפוזים כתוצאה ממחלות נשימה היה גבוהה מאוד בהשוואה לממוצע בשלושת היישובים האחרים. בשנת 2010 עמד שיעור האשפוזים על 137% יותר, ואילו בשנת 2011 עמד השיעור על 111%. בשנת 2015 צנחו האשפוזים ל- 21%, אם כי גם הנתון הזה מעורר חשש.
ד"ר איזבלה קרקיס, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית במשרד הבריאות, ציינה כי מגמת הירידה באשפוזי אסתמה בכל היישובים תואמת ממצאי בדיקה כלל ארצית שנערכה במשרד. כמו כן, בשנים 2010 ו-2014 התרחשו אירועים רבים יחסית של סופות חול בארץ, אשר הייתה עלולה להשפיע על שיעורי התחלואה ביישובים באופן שונה.
ד"ר קרקיס ציינה כי למחקר חשיבות רבה במידה ופעילות המחצבה תתרחב: "הרחבת פעילות המחצבות חייבת להתבצע על סמך תסקיר השפעה סביבתי והערכת סיכון בריואתי. נכון להיום, בחוק, אין חובת ביצוע של הערכת סיכון בריאותי בכל פרוייקט בעל משמעות לאומית. לטענתנו, יש חשיבות לביצוע הערכת הסיכונים. עוד יותר במחצבה, בה מדובר על חשיפה ישירה של אוכלוסיה עקב תוספת זיהום האוויר. זה בעייתי מאוד שזה לא מתבצע כיום". היא הוסיפה: "אנחנו ממליצים להגביל את פעילות המחצבה ונקיטת פעולות לצמצום ומניעת חשיפת האוכלוסיה לזיהום בעקבות פעילות המחצבה".
יש לציין כי בדלית אל-כרמל נרשמה שכיחות גבוהה יותר של מחלות לב וכלי דם. ייתכן שניתן להסביר זאת בעובדה כי ביישוב הדרוזי שעל הכרמל הרכב האוכלוסיה הוא מעט שונה. בדלית אל-כרמל ישנם 97.1% דרוזים, ואילו ביתר היישובים הרכב האוכלוסייה הוא ערבי מוסלמי בעיקר. ייתכן שניתן להסביר את השונות הזו כתוצאה מתזונה.
שיעור התמותה בטורעאן גבוה מהממוצע בשלושת היישובים האחרים בשיעור של 50%. בשנת 2014 שיעורי התמותה בטורעאן היו גבוהים יותר באופן מובהק עבור תמותה עקב תחלואה במערכת הנשימה. יחד עם זאת יש לציין כי מדובר במספרים נמוכים יחסית. בשנת 2010 מתו בטורעאן 12 איש כתוצאה ממחלות מערכת הנשימה, ועליה במספר בודד של מיתות עלול להשפיע בצורה ניכרת על הסטטיסטיקה.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי המשרד קיבל את הדו"ח ולומד אותו. "מעיון ראשוני נראה כי קיימות מספר חריגות מבחינת איכות אוויר, שמקורן אינו בלעדית מפעילות המחצבה. המשרד בודק את המקורות השונים ותרומתם. יש לציין כי המשרד מפקח על פעילות המחצבה, קיומם של תנאי רישיון העסק ועמידה בדרישות התקנות. בשנה האחרונה לא נמצאו הפרות על התקנים לפיכך לא בוצעה אכיפה. יחד עם זאת מתבצע פיקוח תדיר במקום. אנו בוחנים את ממצאי הדו"ח ונפעל בהתאם למסקנות לצמצום השפעת המחצבה", נמסר.
לפנייה לכתב/ת 
